קנס גירעון על רוכשי מקרקעין | האם אי-דיווח לרשויות על הסכם למכירת מקרקעין הופך אותו לבלתי-חוקי?

קנס גירעון על רוכשי מקרקעין

במבזק מס' 1858 מיום 17.6.2020 דיווחנו על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין ליטמן.

עניינה של ההחלטה בבקשה לאישור תובענה מנהלית כייצוגית לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 ("החוק") בְּשל הטלת קנסות גירעון כנגד רוכשי ומוכרי זכויות במקרקעין לפי סעיף 95 לחוק מיסוי מקרקעין.*

* נזכיר, כי סעיף זה מַסמיך את מנהל מיסוי מקרקעין להטיל קנס גירעון בשיעור 15% מסכום הגירעון במקרים בהם נקבע גירעון העולה על 50% מהמס המגיע במכירה או בפעולה באיגוד ככל שלמנהל יש טעמים סבירים להאמין כי הגירעון לא היה מתהווה אילולא התרשל המוֹכר או עושה הפעולה ללא הֶצדק סביק בהצהרה שמסר או באי-מסירת הצהרה. אם היו למנהל טעמים סבירים להאמין כי הגירון נוצר במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, גובה הקנס יהיה בשיעור 30% מסכום הגירעון.

המבקשים, בני-הזוג חנוך ואלונה ליטמן, רכשו זכות במקרקעין ביום 16.7.2015 והצהירו על רכישת דירת מגורים החייבת במס רכישה בהתאם.
ברם, בעקבות מידע שהתקבל אצל מנהל מיסוי מקרקעין באר-שבע ("המנהל") – לפיו מדובר בנכס שעָבר שיפוץ וחוּלק לשלוש יחידות עצמאיות המושכרות באתרים מסחריים לפי ימים – תוקנה השומה שהוּצאה למבקשים לשומת נכס עסקי החייבת במס רכישה בשיעור 6%, ובנוסף הוטל על המבקשים קנס גירעון בשיעור 30%.

המבקשים פנו לסגנית המנהל במכתב שכותרתו "פנייה מוקדמת ומיצוי הליכים"* ובו צוין, כי הטלת הקנס נעשתה בחוסר סמכות ובניגוד לדין ועל-כן נדרש המנהל למסוֹר הודעת חדילה לפיה מאותו מועד ואילך הטלת קנסות תיעשה רק בהתאם לדין; וכי ככל שהמנהל ימסור הודעת חדילה כאמור ויציע למבקשים פיצוי ראוי, החזר הוצאות ושכר, תוך כדי פרסום ההחלטה ברבים על-ידי הרשות ועל-חשבונה, ניתן יהיה לבחון אי-הגשת תובענה ייצוגית.

* נזכיר, כי בפסיקה נדוֹנה השְאֵלה הנוגעת לחובת פנייה מוקדמת לרשות בטרם הגשת תובענה ייצוגית לפי סעיף 11 לתוספת השנייה לחוק. ראו לעניין זה מבזקנו מיום 19.12.2019 (קישור למבזק).

פניית המבקשים נדחתה מבלי שתימסר הודעת חדילה. עם זאת, נשלח במקביל מכתב לב"כ המבקשים לפיו בנסיבות הספציפיות של המקרה (אי-קיום הליך של שימוע לפני הטלת הקנס) הוחלט לפנים משורת הדין לבטל את קנס הגירעון.

המבקשים הגישו, כאמור, תביעה כנגד רשות המסים וביקשו לאשרהּ כתובענה ייצוגית לפי החוק.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט א' דורות, דחה את הבקשה (קישור להחלטה) וקבע, כי המקרה דנן אינו נופל בגֶדר המקרים המנויים בסעיף 11 לתוספת השנייה לחוק שעניינו בתביעת השבה נגד רשות ביחס לכספים שנגבו על ידה שלא כדין.
לפיכך, נקבע, כי לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(1) לחוק שלפיו יש סיכוי שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה.
עוד נקבע, כי המבקשים לא פעלו במתווה שהתווה לכך המחוקק, דהיינו לא הגישו ערר על החלטת המנהל לחַייבם בקנס גירעון, כאמור בסעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין, ודי בכך כדי לדחות את בקשתם לאישור התובענה כייצוגית.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המבקשים הגישו ערעור על ההחלטה לבית-המשפט העליון, אך בית-המשפט דחה את הערעור ואימץ את החלטתו של בית-המשפט המחוזי על נימוקיה, לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (קישור לפסק-הדין).

האם אי-דיווח לרשויות המס על הסכם למכירת מקרקעין הופך אותו לבלתי-חוקי?

לאחרונה פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין צפר נ' מדר.

עניינו של פסק-הדין בתביעה שהוגשה על-ידי מר יוסי צפר נגד ה"ה דני מדר ומזל מאלי מדר, שבמסגרתה ביקש התובע להצהיר כי הוא בעל הזכויות בנכס מקרקעין בראש העין ולהורוֹת על אכיפת הסכם המכר בין הצדדים.

הגם שמדובר בסוגיה אזרחית ראינו לנכון להזכירה וזאת לאור הדיון שערך בית-המשפט (השופטת ר' שמולביץ) במשמעות הגלומה בהימנעות הצדדים מלדַווח לרשות המסים על התקשרותם בהסכם המכר תוך שהוא דוחה את טענת הנתבע כי ההימנעות האמורה מלמדת כי לא נחתם הסכם או מאיינת את תוקפו (ראו פס' 62–68 לפסק-הדין).
וכך נקבע שם (בפס' 68): "הסכם המכר הוא הסכם שביסודו עסקה לגיטימית בין שני צדדים, ואין בליבת ההתקשרות מעשה אסור כלשהו. הגם שהימנעות מדיווח הופכת את ההסכם לנגוע באי חוקיות, מדובר כאמור באי חוקיות אינצדנטלית, אשר אינה גורעת מתוקפו של ההסכם בין התובע לבין הנתבעים" [ההדגשה אינה במקור – א' ש'.]

למַעבר לפסק-הדין, לחצו כאן.