בקשה לענות על שאלון ולגלות מסמכים בערעור מע"מ | חשבוניות פיקטיביות

בקשה לענות על שאלון ולגלות מסמכים בערעור מע"מ

ביום 3.3.2021 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אברהם בסר.

המערער, הבעלים של חברת יקב ערק גת בע"מ ("יקב גת") ושל חברת ע.ת.ז. מוצרי ניקיון ומפיצי ריח בע"מ ("ע.ת.ז."), חויב בכפל-מס עסקאות (לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ) לגבי שנות-המס 2015–2018 על-ידי המשיב (אגף המכס ומע"מ – יחידת ביקורת פשיעה חמורה). זאת, ביחס ל-25 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות פיקטיביות. 3 מהחשבוניות הוצאו ליקב גת והיתרה ויתר 22 החשבוניות הוצאו לחברת אייל אייכנר בע"מ ולאייל אייכנר ("אייכנר").
יקב גת הגישה אף היא ערעור מטעמה, בין היתר, על הודעה בדבר הטלת כפל-מס תשומות שהוציא לה המשיב (לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ) לגבי 3 חשבוניות שקיבלה מע.ת.ז. וכן על פסילת ספריה והטלת קנס. ואולם, ערעורה נמחק לאחַר שלא הפקידה ערובה בקופת בית-המשפט להבטחת הוצאות המשיב.

במסגרת הערעור, הגיש המבקש לבית-המשפט בקשה לקבלת צו המורה למשיב את שלושת אלה: (א) להציג לעיונו את השומות שנקבעו לאייכנר בשנים 2016–2018, לרבות מכוח סעיף 50(א1) לחוק מע"מ בנוגע ל-22 חשבוניות שכלולות בשומות שנקבעו למערער בכובעו כמנהלה של ע.ת.ז.; (ב) למסוֹר מידע בנוגע לשאלה, האם הספרים של אייכנר נפסלו בשנים 2016–2018 והאם הוטלו עליהם קנסות (ביחד: "מסמכי אייכנר"); ו-(ג) למסור את רשימת השומות שנקבעו על-ידיו בשלוש השנים האחרונות, מבלי לציין פרטי זיהוי של נישומים, שבהם הנישומים חויבו בכפל-מס לפי סעיף 50 לחוק מע"מ, וזאת במקרים שבהם הטובין שנמכרו לא תוארו בצורה מדויקת בחשבונית המס שהונפקה על-ידי העוסקים ושדוּוחה למשיב ("רשימת השומות").
לטענת המבקש, מדובר במידע ומסמכים המצויים רק בידי המשיב שנדרשים למבקש כדי למְנוע יתרון דיוני בלתי-הוגן, כדי למְנוע פגיעה בעיקרון המידתיות והשוויון וכדי לבסס טענת אפליה/אכיפה בררנית.

המשיב, לעומת זאת, טוען, כי טענת המערער בדבר אכיפה בררנית לא הועלתה על-ידיו בהליך המנהלי וכן לא במסגרת הערעור, ומשכך מדובר בהרחבת חזית אסורה. 
עוד טוען המשיב, כי הבקשה הוגשה מבלי שהמערער פעל למיצוי ההליכים מול המשיב, וזאת למרות שהכְּלָל הוא כי מקום בו קיים הליך מנהלי של שימוע, מן הראוי שהמערער ימצה הליך זה קודם לפנייתו לבית-המשפט; וממילא דין הבקשה דחייה על הסף.
בנוסף, טוען המשיב, כי אין הליכי גילוי מסמכים בערעורי מס, אך יש זכות עיון שגבולותיה נקבעו בגדרי הלכת ד.נ.ד., כאשר בהתאם לאותה זכות עיון, המערער קיבל את כל המסמכים שנוגעים לו ואשר שימשו את הרשות המנהלית בהחלטה בעניינו.
לבסוף, טוען המשיב, כי על המסמכים והפרטים שגילויָם מבוקש חלה הוראת הסודיות הקבועה בסעיף 142 לחוק מע"מ וכך גם נקבע בהלכה הפסוקה.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הבקשה בחלקהּ (קישור להחלטה).

בראשית הדברים, חזרה השופטת סרוסי על הכְּלָל לפיו הגם שתקנה 10(א) לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו-1976 מַחריגה מערעורי מע"מ את הליך גילוי המסמכים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("תקסד"א"), בתי-המשפט נוהגים הלכה למעשה להחיל את המבחנים שנקבעו לעניין גילוי מסמכים בתקסד"א גם בבקשות לגילוי מסמכים בערעורי מס. עוד ציינה השופטת, כי בעת בחינת בקשה לגילוי ולעיון במסמכים על בית-המשפט לאזן בין אינטרסים שונים, כאשר השיקול המרכזי והראשוני בבחינה הוא שאלת הרלבנטיות ובנוסף על בית-המשפט לבחון האם קיימים מסמכים שאין מקום להורוֹת על גילויָם מטעמים שונים כגון: סוגיות, חיסיון וכו'.

באשר למסמכי אייכנר, קבעה השופטת סרוסי, כי אלה אינם רלבנטיים להליך דנן שבמסגרתו מתנהל רק הערעור מטעם המערער (כאמור, הערעור שהוגש על-ידי יקב גת נמחק) ומשכך אין לגלותם.
השופטת דחתה את טענת המערער, כי גילוי מסמכי אייכנר נדרש כדי למְנוע מצב של גביית מס בכפל ו/או הפליה. בכל הנוגע לגביית מס בכפל, הרי שגם אם אכן בגבייה כזו עסקינן, או אז היא אינה מעניינו של המערער וטענה בעניין זה ראויה לה שתעלה מצדו של אייכנר. ואילו אם טענת המערער מכַוונת לכך שחיובו ברכיב הסנקציה היה ביֶתֶר, ביחס לשומות שהוצאו לאייכנר, וזאת במסגרת טענתו על אפליה או אכיפה בררנית, הרי שלא עלתה מצדו כל טענה עניינית ממנה ניתן ללמוד כי האכיפה השונה שלכאורה נעשתה בעניינו נעשתה לשם השגת "מטרה פסולה או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא". כמו-כן, באפשרותו של המערער לזַמן לעדוּת את אייל אייכנר אשר לטענתו מופלה על-ידי המשיב.

באשר לגילוי רשימת השומות קבעה השופטת סרוסי, כי גילוי הרשימה האמורה רלבנטי להליך ולא ייגרם נזק לצדדים שלישיים מגילויה.
לדבריה, אין לקבל את טענת המשיב בנוגע להרחבת החזית, שכּן הגם שהטענה לא הועלתה על-ידי המערער לא בדיוני השומה ולא במסגרת נימוקי הערעור, בית-המשפט רשאי לאפשר לצדדים להעלות טענות חדשות בשלב הערעור כחלק מחובתו לוודא שהשומה תהא שומת אמת; וכי בנסיבות המקרה דכאן, כאשר הטענה עלתה במהלך הדיון המקדמי וכבר בראשית הדרך, לא יהיה בקבלתה כדי לגרום נזק דיוני למשיב או לפגוע ביעילות הדיונית של ההליך ואף לא בתוקפו ובחשיבותו של הליך ההשגה.
השופטת סרוסי דחתה גם את טענתו הנוספת של המשיב לפיה גילוי רשימת השומות תכביד על המשיב. זאת, מהטעם שטענה זו נטענה בעלמא וללא כל פירוט או תמיכה עובדתית. עם זאת, השופטת אפשרה למשיב להעמיד מסמכים ואסמכתאות חלופיים, מהם משתקפת באופן ברור ונהיר מדיניות הטלת רכיב הסנקציה, במסגרת החלטתו על הטלת כפל-מס לפי סעיף 50 לחוק מע"מ, חֵלף העמדת רשימת השומות; כאשר אם לא יהיה די במסמכים אלה, לא יהיה מנוס מהכנה והעמדה של רשימת השומות.

חשבוניות פיקטיביות

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין אסיל עאמר בניה ושיפוצים בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (מנהל מס ערך מוסף – היחידה הארצית לביקורת פשיעה חמורה) לדחות את ההשגה שהגישה המערערת על שומות מס תשומות שהוצאו לה בְּשל חשבוניות פיקטיביות שהוצאו לה.
כמו-כן, עניינו של הערעור בשומות מס עסקאות שהוצאו למערערת בְּשל אי-התאמות ואי-דיווח על עסקאות וכן על חיובה בקנס בגין אי-ניהול ספרים כדין לפי סעיף 95 לחוק מע"מ.*

* עם זאת, המשיב הבהיר, כי בניגוד לטענת המערערת בערעור, הוא לא פסל את ספריה ולא הטיל עליה קנס אי-ניהול ספרים.

בית-המשפט, מפי סגן הנשיא ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).