כרטיס אדום למנהל מיסוי מקרקעין חיפה; בקשה להחזר אגרה
כרטיס אדום למנהל מיסוי מקרקעין חיפה
פסק-הדין בעניין אסתר מנו
במבזק מיום 20.6.2018 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין אסתר מנו.
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם בית המגורים שנמכר על-ידי העוררת ושני אחיה מהווה "דירת מגורים" המזַכה את המוֹכרים בפטוֹר ממס שבח, אם לאו.
לטענת המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין, אין מדובר בנכס העונה להגדרת "דירת מגורים", וזאת לאור מצבו הפיזי שאינו מאפשר לעשות בו שימוש כדירת מגורים, באשר מדובר בנכס נטוש שחסרים בו מתקנים חיוניים לדירת מגורים.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט (היום – סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בחיפה) ר' סוקול (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד ד"ר נ' מולכו ועו"ד ח' שטרן), קיבלה את הערר (קישור לפסק-הדין).
השופט סוקול נדרש להגדרת המונח "דירת מגורים" שבסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין ובפרט לאחד התנאים המנויים בהגדרה זו שלפיו "הנכס משמש למגורים או מיועד לשמש למגורים לפי טיבו", תוך שהוא סוקר את המבחנים שגובשו בפסיקה לעניין זה (המבחן האובייקטיבי, המבחן התכליתי וכו').
על רקע מבחנים אלה, המשיך השופט סוקול ונדרש לשאלה, כיצד יוגדר נכס שנכלל בעבר בהגדרת "דירת מגורים" אולם נזנח ונהרס. לדבריו, אין להסתפק במבחן יחיד אלא כל מקרה ייבחן על-פי נסיבותיו תוך שבית-המשפט ייעזר במבחני-משנה שונים ומגוּונים וייאזן ביניהם ובכללם מבחנים פיסיים ומשפטיים, כגון: מצבו הפיזי של הנכס וקיומם של מתקנים חיוניים; האפשרות המעשית אובייקטיבית להשלים את החסר על-מנת להביא את הנכס למצב בו ניתן יהיה להשתמש בו למגורים; היתר הבנייה שניתן והייעוד הקבוע בו; ייעוד הנכס על-פי תוכניות המתאר הרלבנטיות וכו'. כמו-כן, ייבחן ייעודו המהותי של הנכס ובמסגרת זו ייכללו מבחנים כגון השימוש שנעשה בנכס בפועל, השימוש הצפוי בנכס בעתיד, השימוש שנעשה בנכסים שונים באותו מבנה או במבנים סמוכים. בנוסף, בית-המשפט יבחין בין נכס חדש לבין נכס ישן, בין נכס המיועד לשימוש לבין נכס המיועד להריסה וכו'.
לגופו של עניין, קבע השופט סוקול, כי הנכס על-פי טיבו מיועד למגורים; וכי גם אם כיום הוא לא משַמש למגורים וגם אם יש צורך בתיקונים רבים כדי להשמישו, הרי שמדובר בנכס ששימש למגורים ואינו מיועד לשום שימוש אחר. עוד קבע השופט סוקול, כי היות שהנכס שימש בעבר כדירת מגורים, אין די בפגיעה הפיסית ובהזנחה כדי להוציא מעמדו כדירת מגורים.
על פסק-הדין לא הוגש ערעור לבית-המשפט העליון.
פסק-הדין בעניין טרנר
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 15.10.2020 ניתן פסק-דין נוסף של ועדת-הערר, בהרכב שונה (בחלקו) מהקודם, וזאת בעניין שני אחֵיה של אסתר מנו, מאיר טורנר וצבי טורנר.
עניינו של פסק-הדין הנוסף בשני עררים (שאוחדו) על החלטתו של המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין חיפה, לתקן לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין את שומת מס השבח שהוּצאה להם על-ידי המשיב בגין מכירת דירת המגורים שבבעלות שני העוררים ואחותם; וליתן להם פטוֹר ממס שבח.
בעקבות הערר שהגישו שני האחים כמו גם הביקורת מצד הוועדה, חזר בו בסופו של דבר המשיב מעמדתו והסכים לקבלת העררים. זאת, לאחַר שעמד על ניהול העררים עד תום לרבות קיום הליך הוכחות.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת א' וינשטיין וחברי הוועדה עו"ד נ' מולכו ועו"ד א' סימון, קיבלה את העררים תוך שהיא מחייבת את המשיב בתשלום הוצאות העורר 1 בסך 55,000 ש"ח ובתשלום הוצאות העורר 2 (שלא היה מיוצג) בסך 30,000 ש"ח (קישור לפסק-הדין).
וכך קבעה יו"ר הוועדה השופטת א' ויינשטיין [ההדגשות הוספו – א' ש']:
"בפסק הדין בערר של גב' מנו נקבע כי הדירה היא 'דירת מגורים' כמשמעותה בחוק, וטענות המשיב בעניין זה נדחו על ידי ועדת הערר. המשיב לא הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון ולפיכך הקביעה כי הדירה הינה 'דירת מגורים' על פי החוק – הינה חלוטה.
על אף זאת, המשיב לא החיל מיוזמתו את פסק הדין על העוררים, כפי שניתן היה לצפות שיעשה – נוכח העובדה כי מדובר באותה עיסקה ביחס לאותה דירה וטענות העוררים בהליכים השומתיים בעניינם היו זהות לטענותיה של גב' מנו.
לפיכך, לאחר שניתן פסק הדין בערר של גב' מנו פנו העוררים למשיב וביקשו את תיקון שומת מס השבח שהוצאה להם על ידי המשיב, וזאת לפי סעיף 85 לחוק. המשיב החליט לדחות את בקשות העוררים לתיקון שומה ועל כך, כאמור, הוגשו העררים.
על אף שוועדת הערר שיקפה למשיב שוב ושוב, למן שלב קדם המשפט, את הקושי בנסיבות המקרה הספציפי והעדר השוויון בעמדתו בעררים דנן, בשל קיומו של פסק הדין החלוט שקבע כי מדובר ב'דירת מגורים', ובשל כך שמדובר באותה עסקה בה מכרו שלושת האחים כל אחד את חלקו בדירה – עמד המשיב על ניהולם של העררים עד תום. בהתאם לעמדה זו נשמעו ראיות הצדדים בדיון ההוכחות מיום 8.9.2020.
על הבעייתיות שבעמדת המשיב, לרבות במסגרת עמדה חריגה שהוצגה בעדותו של נציג המשיב – עמדנו בהחלטה שניתנה בסיומו של הדיון מיום 8.9.20, אך נוכח נחרצות עמדת המשיב כי יינתן פסק דין בעררים אלו – ניתן צו לסיכומים וקבענו כי יינתן על ידינו פסק דין כפי שנדרשה הוועדה בנחרצות על ידי המשיב בדיון.
אלא שביום 5.10.2020 הוגשה 'הודעה מטעם המשיב', חתומה על ידי מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה ועל ידי פרקליטת מחוז חיפה (אזרחי).
כאן יאמר, כי מכלול הדברים שנכתבו ב'הודעה מטעם המשיב' – אינם מקובלים עלינו, ומוטב היה כי החתומים עליה היו נמנעים מכתיבתם. החלטנו שלא להידרש לדברים אלה ולא למצות את ההתייחסות להם, התייחסות אשר במקרה אחר – היתה בהחלט נדרשת וניתנת."
בקשה להחזר אגרה
ביום א' שעבר (18.10.2020) פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין גיל גוטמן ואח'.
עניינה של ההחלטה בבקשת העוררים להחזר אגרה ששילמו בעת הגשת הערר (ערר מס שבח) לאחַר שהמחלוקת נשוא הערר הסתיימה בפשרה מחוץ לכותלי בית-המשפט, וזאת כארבעה חודשים לאחַר הדיון המקדמי.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).