מחיקת טענה חדשה של מנהל מע"מ מכתב תשובה בערעור; חשבוניות פיקטיביות

מחיקת טענה חדשה של מנהל מע"מ מכתב תשובה בערעור

ביום א' (2.8.2020) ניתנה החלטה חשובה של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב באשר לטענה חדשה שהעלה מנהל מע"מ בכתב התשובה שהגיש במסגרת ערעורה של דריה אנרגיה בע"מ.

בתמצית נציין, כי עניינו של הערעור בשאלת חבותה של המערערת במע"מ בגין כספים שקיבלה במסגרת הסכם פשרה ("סכום הפשרה") שנחתם בינה לבין תאגידים בקבוצת אלסטום (Alstom) העולמית, וזאת בעקבות תביעה שהגישה המערערת כנגדם לתשלום התמורה המגיעה לה בגין שירותים שנתנה להם.
לשיטת המערערת, סכום הפשרה חייב במע"מ בשיעור אפס בהתאם להוראות סעיפים 30(א)(5) ו-(7) לחוק מע"מ.
לעומת זאת, המשיב גרס, כי סכום הפשרה אינו נכלל בגֶדר אותן הוראות.
כנדרש בערעורי מע"מ, המשיב הגיש כתב תשובה ובו נטען לראשונה, כי אלסטום אינה נחשבת ל"תושב חוץ" משני טעמים שונים: האחד, בְּשל הנציגות שהיא הקימה בישראל שלא באמצעות המערערת; השני, בְּשל פעילות המערערת בישראל למען אלסטום.
לאור זאת, הגישה המערערת בקשה למחוק את הטענה האמורה.

בית-המשפט, מפי השופט ה' קירש, קיבל את הבקשה (קישור להחלטה).

השופט קירש ציין את החלטותיו של בית-המשפט העליון בעניין רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ (ע"א 1830/14) ובעניין אמיר יהושוע (רע"א 7034/19), כמו גם להחלטתו של השופט קירש בעניין יבדייב (ע"מ 29712-02-19), וקבע, כי הגם שההליך נמצא בשלב מקדמי וטרם הובאו ראיות מטעם הצדדים, קיימות סיבות כבדות משקל שלא להסכים להרחבת הדיון לנושא התושבוּת כפי שמנסה המשיב לעשות: 
ראשית, לא מדובר במקרה של הוספת ראיה (מסמך או עדוּת) להוכחת טענה קיימת ואף לא במקרה של הוספת נימוק משפטי גרידא, שכּן נושא התושבוּת הוא עניין מעורב של עובדה ומשפט והוספתו לדיון עשויה לשנות את פני ההליך ולהסיטו לכיוון אשר קודם לכן לא הועמד במחלוקת.
שנית, בנסיבות מקרה זה, אכן קיים היבט של פגיעה ב"תוקפו וחשיבותו של הליך ההשגה" (כאמור בעניין אמיר יהושוע).
שלישית, דומה כי בהליך דנן ממילא הסוגיה המרכזית היא תחולתה של סעיף 30(א)(5) סיפא ("מהווה חלק מערך הטובין") וכי נושא התושבוּת הוּסף על-ידי המשיב כבדרך אגב, וממילא מחיקת הטיעון לא תפגע פגיעה בלתי-מידתית במשיב ובזכותו להביא בפני בית-המשפט את עיקר עמדתו. 
רביעית, וחשוב בנסיבות העניין מכּל יתר השיקולים, טענת התושבוּת מועלית על-ידי המשיב לגבי צדדים שלישיים שאין להם חלק בדיון בהליך זה ויש לשעֵר כי מלוא המידע בנושא התושבוּת איננו נמצא אצל המערערת אלא בידי אלסטום המסוכסכת עם המערערת.

לאור האמור, קבע השופט קירש, כי בנסותו "להפעיל בעניין זה שיקול דעת מדוד ושכל ישר" (כאמור בעניין רובומטיקס), החליט לקבל את הבקשה ולמְנוע מהמשיב העלאת נושא התושבוּת בצומת זה של ההליכים. 

אין זה ברור בשלב זה האם מנהל מע"מ יגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית-המשפט העליון.
בכל מקרה, מדובר בהחלטה חשובה ביותר אשר רלבנטית מטבע הדברים גם באשר לזכאותם של הנישומים להעלות במסגרת הערעור טענות חדשות שלא נטענו על-ידיהם בשלב ההשגה (ניצחון פירוס?).

חשבוניות פיקטיביות – חלק א

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קלן הנדסה בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת על הודעת כפל-מס שהוציא המשיב (מנהל מע"מ – היחידה לפשיעה חמורה) מכוח סמכותו לפי סעיף 50(א1) לחוק מע"מ בְּשל ניכוי מס תשומות בגין חשבוניות פיקטיביות (לטענת המשיב) וכן על החלטת המשיב לפסוֹל את ספריה לשנים 2013–2015 מכוח סעיף 77(ב) לחוק מע"מ ולהשית עליה קנס בשיעור 1% מסך עסקאותיה מכוח סעיף 95 לחוק, וזאת בהתבסס על החלטת המשיב לפיה המערערת קיזזה מס תשומות שלא כדין, כאמור.

בית-המשפט, מפי ס' הנשיא השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

חשבוניות פיקטיביות – חלק ב

פסק-דין נוסף של סגן הנשיא השופט ד"ר א' סטולר ניתן בערעור שהוגש על-ידי שרון יאיר.

גם בעניין זה, קבע המשיב, כי המערער קיזז מס תשומות בגין חשבוניות פיקטיביות, ובהתאם הוּצאה לו שומת תשומות, נפסלו ספריו והושת עליו קנס בגין אי-ניהול ספרים או בסטיה מהותית מכוח סעיף 95(א) לחוק מע"מ.

הערעור נדחה (קישור לפסק-הדין).