מצב החירום בבתי-המשפט – עדכון; הנחיות לגבי עובדים שחזרו מחל"ת

מצב החירום המיוחד בבתי-המשפט – עדכון

כפי שכבר דיווחנו במבזקים הקודמים, בימים 16.3.2020, 22.3.2020 ו-12.4.2020 פורסמו בילקוט הפרסומים הודעותיו של שר המשפטים,* מר אמיר אוחנה, לפיהן בְּשל מצב חירום מיוחד, ובתוקף סמכותו לפי תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 ("תקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד"), חלות תקנות 3 עד 5 לתקנות האמורות על בתי-משפט השלום, על בתי-המשפט המחוזיים ועל בית-המשפט העליון. זאת, הָחל ביום 16.3.2020 ועד ליום 10.5.2020 ("תקופת החירום").

* למַעבר להודעה הראשונה לחצו כאן; למַעבר להודעה השנייה לחצו כאן; למַעבר להודעה השלישית לחצו כאן.

עוד דיווחנו, כי ביום 7.5.2020 פורסמה בילקוט הפרסומים הודעה נוספת של שר המשפטים (קישור להודעה), לפיה תקופת החירום (כמשמעותה לעיל) תוארך עד ליום 17.5.2020, וזאת לגבי תקנות 3 ו-5 לתקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד (ולא לגבי תקנה 4 לתקנות האמורות).

תקנה 3 לתקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד קובעת, כי בתקופת תקפהּ של הודעת שר המשפטים יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים באותה תקנה; תקנה 4 קובעת, כי תקופת תקפהּ של הודעת שר המשפטים לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית-המשפט, רשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה; ואילו תקנה 5 קובעת, כי אגרה שיש לשלמהּ לפני תחילת הליך, לפי תקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח-1987, לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995 או לפי תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח-1968, יידחה תשלומה עד תום תקופת תקפהּ של הודעת שר המשפטים, אלא אם כן קבע אחרת בית-המשפט, הרשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 10.5.2020 פורסמה בילקוט הפרסומים הודעה נוספת של שר המשפטים (קישור להודעה), לפיה בתוקף סמכותו לפי תקנה 3(ה) לתקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד, הוא קובע כי נוסף על סוגי העניינים המנויים בתקנה 3(א)(1) עד (5) לתקנות, בתקופת החירום יישָמעו סוגי העניינים המפורטים בהודעה.*

* תקנה 3 לתקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד קובעת כדלקמן:

"(א) בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן:

 (1) מעצר ושחרור בערובה;

 (2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979;

 (3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק;

 (4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד;

 (5) סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים;

 (6) עניינים דחופים בהוצאה לפועל והם: ...

(ב) הדחיפות לענין תקנת משנה (א)(3) ו-(5) תיקבע בידי נשיא בית משפט.

 ...

(ה) מנהל בתי המשפט או מנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, רשאי, בהודעה שתפורסם בדרך האמורה בתקנה 2(ג), לקבוע סוגי ענינים נוספים שיידונו בבתי המשפט ובלשכות."

במסגרת העניינים המנויים בהודעתו האמורה של שר המשפטים נכללים, בין היתר, כלל העניינים האזרחיים בבתי-המשפט המחוזיים* וכן בקשות מנהל מע"מ לפי סעיף 112א לחוק מע"מ (גביית מס במקרים מיוחדים) בבתי-משפט השלום.**

* ראו סעיף 2(ב) להודעה.

** ראו סעיף 3(ב)(10) להודעה.

עוד נקבע בהודעה, כי הודעותיו הקודמות של שר המשפטים בדבר סוגי עניינים שיידונו בבתי-המשפט (ואשר אליהן התייחסנו במבזקים קודמים) – בטלות.

---

הנחיות לגבי עובדים שחזרו לעבודה לאחר שהוצאו לחל"ת

הבוקר פורסמה הנחייתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, בנושא "הנחיות למעסיקים לניכוי מס משכר עבודה של עובדים שחזרו לעבודה לאחר שהוצאו לחל"ת בעקבות נגיף הקורונה" (קישור להנחיה).

בגדרהּ של ההנחייה, מתבקשים המעסיקים לקבל מהעובדים שחזרו לעבודתם (לאחַר ששהו בחל"ת וקיבלו דמי אבטלה) את האישורי/ים מהמוסד לביטוח לאומי על סך דמי האבטלה שקיבלו וסכום המס שנוכה, לערוך תיאום מס באופן עצמאי (תוך התייחסות להכנסה מדמי האבטלה בתוכנת השכר כ"הכנסה ממקור אחר") ולא לדרוש מהעובדים תיאומי מס בגין ההכנסות מדמי האבטלה בגין תקופת החל"ת.
עוד נקבע בהנחייה, כי לגבי עובדים הזכאים לדמי אבטלה שלא יציגו את האישורים כאמור, יחשב המעסיק את ניכוי המס השנתי המצטבר מהכנסתו בנטרול תקופת שהייתו בחל"ת (לעניין מתן זיכויי, ניכויים, מדרגות מס וכו' בתקופה זו).
בנוסף, נקבע, כי עובד שיצא לחל"ת והצהיר בפני המעסיק שלא קיבל דמי אבטלה ולא הייתה לו הכנסה ממעסיק אחר בתוקפה זו (כמפורט בטופס 101), יחשב המעסיק את ניכוי המס באופן שנתי מצטבר כולל תקופת החל"ת.
לבסוף, נקבע בהנחייה, כי היא רלבנטית גם למי שעָרך תיאום מס טרום היציאה לחל"ת, אך רק עבוּר המעסיק שתיאום המס מתייחס לחישוב הזיכויים, הניכויים ומדרגות המס מהכנסת העובד.