מצב החירום בבתי-המשפט – עדכון; יישום חדש במיסוי מקרקעין; סוחר או משקיע בנדל"ן?; סילוק על הסף של ערר מס שבח
מצב החירום המיוחד בבתי-המשפט – עדכון
כפי שכבר דיווחנו במבזקים הקודמים, בימים 16.3.2020, 22.3.2020 ו-12.4.2020 פורסמו בילקוט הפרסומים הודעותיו של שר המשפטים,* מר אמיר אוחנה, לפיהן בְּשל מצב חירום מיוחד, ובתוקף סמכותו לפי תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 ("תקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד"), חלות תקנות 3 עד 5 לתקנות האמורות על בתי-משפט השלום, על בתי-המשפט המחוזיים ועל בית-המשפט העליון. זאת, הָחל ביום 16.3.2020 ועד ליום 10.5.2020 ("תקופת החירום").
* למַעבר להודעה הראשונה לחצו כאן; למַעבר להודעה השנייה לחצו כאן; למַעבר להודעה השלישית לחצו כאן.
עוד דיווחנו, כי ביום 7.5.2020 פורסמה בילקוט הפרסומים הודעה נוספת של שר המשפטים (קישור להודעה), לפיה תקופת החירום (כמשמעותה לעיל) תוארך עד ליום 17.5.2020, וזאת לגבי תקנות 3 ו-5 לתקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד (ולא לגבי תקנה 4 לתקנות האמורות).
תקנה 3 לתקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד קובעת, כי בתקופת תקפהּ של הודעת שר המשפטים יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים באותה תקנה; תקנה 4 קובעת, כי תקופת תקפהּ של הודעת שר המשפטים לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית-המשפט, רשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה; ואילו תקנה 5 קובעת, כי אגרה שיש לשלמהּ לפני תחילת הליך, לפי תקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח-1987, לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995 או לפי תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח-1968, יידחה תשלומה עד תום תקופת תקפהּ של הודעת שר המשפטים, אלא אם כן קבע אחרת בית-המשפט, הרשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 10.5.2020 פורסמה בילקוט הפרסומים הודעה נוספת של שר המשפטים (קישור להודעה), לפיה בתוקף סמכותו לפי תקנה 3(ה) לתקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד, הוא קובע כי נוסף על סוגי העניינים המנויים בתקנה 3(א)(1) עד (5) לתקנות, בתקופת החירום יישָמעו סוגי העניינים המפורטים בהודעה.*
* תקנה 3 לתקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד קובעת כדלקמן:
"(א) בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן:
(1) מעצר ושחרור בערובה;
(2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979;
(3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק;
(4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד;
(5) סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים;
(6) עניינים דחופים בהוצאה לפועל והם: ...
(ב) הדחיפות לענין תקנת משנה (א)(3) ו-(5) תיקבע בידי נשיא בית משפט.
...
(ה) מנהל בתי המשפט או מנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, רשאי, בהודעה שתפורסם בדרך האמורה בתקנה 2(ג), לקבוע סוגי ענינים נוספים שיידונו בבתי המשפט ובלשכות."
במסגרת העניינים המנויים בהודעתו האמורה של שר המשפטים נכללים, בין היתר, כלל העניינים האזרחיים בבתי-המשפט המחוזיים* וכן בקשות מנהל מע"מ לפי סעיף 112א לחוק מע"מ (גביית מס במקרים מיוחדים) בבתי-משפט השלום.**
* ראו סעיף 2(ב) להודעה.
** ראו סעיף 3(ב)(10) להודעה.
עוד נקבע בהודעה, כי הודעותיו הקודמות של שר המשפטים בדבר סוגי עניינים שיידונו בבתי-המשפט (ואשר אליהן התייחסנו במבזקים קודמים) – בטלות.
יישום חדש במיסוי מקרקעין
רשות המסים השיקה יישום חדש המאפשר למוכר או לרוכש מקרקעין להגיש השגות ובקשות לתיקון שומות בעסקות מקרקעין באופן מקוּון, וזאת גם אם אינו מיוצג בעסקה על-ידי עורך-דין.*
* לכניסה ליישום, לחצו כאן.
ביישום החדש משולבים דברי הסבר והדרכה מפורטת, ושימוש בו מחיֵיב הזדהות וצירוף מסמכים נלווים.
יושם אל לב, כי בעקבות הוספת היישום החדש לא ניתן עוד להגיש השגות ובקשות לתיקון שומה באמצעות דוא"ל או הפקס שפורסם בהודעת הרשות מיום 22.3.2020 בעניין עבודת משרדי מיסוי מקרקעין במתכונת עבודה בחרום.
עם זאת, בשלב זה עדיין ניתן להגיש הצהרות למי שאינו חייב בדיווח מקוּון או למי שאינו מיוצג על-ידי עורך-דין וכן בקשות לביטולי עסקות באמצעות דוא"ל או באמצעות פקס שמספרו 076-8097350.
סוחר או משקיע בנדל"ן?
ביום 7.5.2020 פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין אמסיס.
המערערים, סיימון אמסיס וסאמר אמסיס – אחים ובעלים של שתי חברות בתחום הבנייה – ביצעו יחד עם אביהם ואח נוסף, מספר רכישות של מקרקעין, בנייה ומכירה של דירות מגורים: בשנות-המס שבמחלוקת (2011–2015) סיימון מכר 3 דירות ואילו סאמר מכר 2 דירות.
המערערים סיוְוגו את הכנסותיהם ממכירת הדירות כהכנסות הוניות בסוברם, כי המימד הפרטי שהיה בעסקות הוא העיקר.
לעומת זאת, המשיב (פקיד-שומה רמלה) סיוֵג את ההכנסות מהמכירות כהכנסות פירותיות מעסק או מעסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי כאמור בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה ולחלופין כהכנסה לפי סעיף 2(10) לפקודה, בסוברו כי המימד העסקי שהיה בעסקאות אלו הוא העיקר.
מחלוקת נוספת בין המערערים לבין המשיב נסובה סביב הצהרות ההון שהגישו המערערים ליום 31.12.2009 וליום 31.12.2014 ואשר בעקבותיהן מצא המשיב הפרשי הון בלתי-מוסברים.
יצוין, כי סוגיית הפרשי ההון לא הייתה כלולה בשומת המשיב בשלב א' ולכן אף לא הייתה התייחסות לכך במסגרת ההשגות שהגישו המערערים. במסגרת הדיונים בהשגות, התברר למשיב כי נפלה טעות במסמך שהגיש נציג המערערים בעניין הפרשי ההון ועל-כן החלטת המשיב בהשגה כָּללה גם התייחסות להפרשי ההון שמצא.
בנוסף, הצדדים חלוקים על הטלת הקנסות שהטיל המשיב על המערערים.
בית-המשפט, מפי השופט א' גורמן, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם לניתוחו המפורט של השופט גורמן באשר לסיוֹּוגן המיסויי של המכירות שביצעו המערערים כמו גם למסקנתו, כי חֵלק מהמכירות הינן עסקות פירותיות בעוד שהחֵלק האחר הוא הוני.
עוד תשומת לבכם, לקביעתו של השופט גורמן בנושא הקנסות שהוטלו על המערערים (ראו פס' 88 לפסק-הדין).
סילוק על הסף של ערר מס שבח
פורסמה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין פתרון בעיה בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגיש המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין חיפה) לסלק על הסף ערר מס שבח, וזאת מחמת מעשה בית-דין .
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ר' סוקול (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד ח' שטרן ועו"ד נ' מולכו), קיבלה את בקשת המשיב (קישור להחלטה).