שומת עסקאות מופרכת לנהג מונית; הפקדת ערובה בערעור מע"מ

שומת עסקאות מופרכת לנהג מונית

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין יוסופוב.

עניינו של פסק-הדין בשומת עסקאות לפי מיטב הַשפיטה שהוציא המשיב (מנהל מע"מ רמלה) למערער, נהג מונית יליד שנת 1949 הסובל מסוכרת ומבעיות רפואיות נוספות.
ספרי המערער לא נפסלו והמשיב אף לא מצא להטיל בהם כל דופי. כמו-כן, המערער – לטענתו אשר לא נסתרה על-ידי המשיב – מעולם, בכל 12 שנות עבודתו כנהג מונית, לא נתפס באי-רישום תקבול.
שנות-המס שבמחלוקת הן השנים 2012–2016, כאשר הערך המוסף אשר עלה מדיווחי המערער בשנים אלו עמד בממוצע על כ-1,500 ש"ח לחודש.
המשיב סבר, כי מדובר בערך מוסף נמוך במידה בלתי-סבירה, ועל-כן, מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 77 לחוק מע"מ, הוציא למערער שומת עסקאות לפי מיטב הַשפיטה, וזאת בהתבסס על שני אדנים: נתונים שמצא מבדיקת ספרי המערער (אשר, כזכור, לא נפסלו); ועיבודם על-בסיס נתונים שנלקחו מהתדריך הכלכלי של רשות המסים ("קווי הנחיה כללכיים לבחינת סבירות ההכנסה").
לטענת המערער, אשר לא נסתרה על-ידי המשיב, בשלבי הדיון השומתי במשרדי המשיב, הוצע לו לשלם כ-50,000 ש"ח מס עסקאות, ובכך לסיים את הפרשיה; ומשלא נאות להצעה זו, הוּצאה לו שומה בהיקף רחב פי כמה וכמה (כ-310,000 ש"ח).
עוד יצוין, כי שבוע לפני דיון שמיעת הראיות, הודיע המשיב כי הוא מעמיד את שומתו על מחצית השומה המקורית (כ-156,000 ש"ח).

בית-המשפט, מפי השופט א' גורמן, קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט גורמן קבע, כי המערער אכן דיווח על ערך מוסף נמוך, כך שהייתה לכאורה הצדקה להוצאת שומה לפי מיטב השפיטה, אך בה בעת חובה היה על המשיב ביֶתֶר שאת להזהיר את עצמו ולבחון היטב כי השומה שהוא מוציא תהא אכן לפי מיטב שפיטתו – מוצדקת ומותאמת לנסיבות.

בהתאם, המשיך השופט גורמן ובָּחן את השְאֵלה, האם השומה שהוציא המשיב למערער היא אכן שומה סבירה "לפי מיטב השפיטה". השופט ענה על שאלה זו בשלילה. לדבריו, השומה שהוּצאה לוקה בחוסר סבירוּת קיצונית אשר היה על המשיב בעצמו לגלותה ולהימנע מלכתחילה מהוצאתה.
השופט גורמן הוסיף וציין, כי עלה בידי המערער לשכנע כי אין לקבל את השומה שהוציא המשיב; וכי הוא הצליח להפריך מַרכיבים משמעותיים מתוכה, עד כי המשיב עצמו הֶעמידה על מחצית "ואף את מחצית הפליטה הזו איני מסכים לקבל".

וכך הוא סיכם:

"עסקינן בתיק בו אין כל אינדיקציה של ממש להעלמת מס. בהחלט יתכן כי המערער לא העלים כל הכנסה. בהחלט אפשרי כי כל 'חטאו' של המערער, הוא כי מפאת גילו ומצבו, פעל במסגרת האפשרויות שהיו בפניו, ובדרך שהערך המוסף הכלכלי שנבע ממנה, נמוך. כפי שנקבע בראשית הדברים, סימני שאלה כלכליים עשויים בהחלט להצדיק הוצאת שומה לפי מיטב השפיטה, אולם בנסיבות המיוחדות של הערעור שלפניי, שומה זו הייתה צריכה להיעשות בזהירות ובמתינות. משלא פעל המשיב בדרך זו ושעה שאין בידי לתת אמון אף בתוצאה המרוככת העולה מהודעת התיקון השנייה, דין הערעור להתקבל. בנסיבות אלה, ראוי אף כי תיזקף לזכות המערער גם העובדה כי במשך שנות פעילותו הארוכות, מעולם לא נתפס באי רישום תקבול ובספריו לא נמצא כל פסול, כך שלא יהיה די בספקות שאכן נותרים, כדי להביא לבניית שומה שונה באופן משמעותי מזו שבחר המשיב להוציא ושכנגדה הוגש הערעור" [ההדגשות אינן במקור – א' ש'.]

הפקדת ערובה בערעור מע"מ

פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין גרמן.

עניינה של ההחלטה בבקשת המשיב (מנהל מע"מ ת"א 3) להורוֹת למערערת (המשיבה בבקשה) להפקיד בקופת בית-המשפט ערובה ראויה והולמת להבטחת הוצאות המשפט של המשיב אם יִזכה בדין.
זאת, בהתבסס הן על סעיף 353א לחוק החברות והן על תקנות 428 ו-519 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הבקשה (קישור להחלטה).