קביעת מקום מושבו של יחיד בעיר שׂדרות לעניין זכאותו לזיכוי ממס לפי סעיף 11 לפקודה

לפני ארבעה ימים ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אייזנברג.

באותו עניין נדוֹנה השְאֵלה האם המערער זכאי, כטענתו, לזיכוי ממס בשנות-המס שבמחלוקת (2012–2014) כתושב העיר שׂדרות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה.

לטענת המערער, מרכז חייו בשנות-המס שבמחלוקת בעיר שׂדרות, שבּה נולד וגדל, ושבּה הוא מתגורר בדירה שבבעלותו.
לדבריו, הוריו, הסובלים מבעיות רפואיות, מתגוררים בשׂדרות, בשׂדרות מצוי המפעל שבבעלותו שבו הוא עובד מדי יום; ואשתו השנייה מתגוררת בנפרד ממנו, בישוב נהורה, יחד עם בתם המשותפת ויחד עם בנם המשותף.

המשיב (פקיד-שומה אשקלון) חָלק על תושבותו של המערער בעיר שׂדרות ובהתאם שלל את הזיכוי ממס בצו שהוציא לו מכוח סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה וחִייב את המערער בקנס גירעון. 
לטענתו, המערער, אשתו ובתם המשותפת מתגוררים במושב נהורה בבית המצוי בבעלותו של המערער ורשומים כתושבים בספר המועצה האזורית לכיש, מחויבים בארנונה למועצה ומשלמים אותה בפועל, וזאת הָחל מחודש אוגוסט 2009.
עוד נטען, כי בתם המשותפת רשומה במוסדות החינוך של המועצה.
בנוסף נטען, כי אין לקבל את הטענה לפיה בני-הזוג פרודים הן מהטעם שהיא מנוגדת להצהרות המערער בדו"חות השנתיים שהגיש למשיב והן מהטעם שהיא נטענה לראשונה רק כאשר זומן המערער לדיון שומה.
לבסוף, נטען, כי ממידע שהתקבל מעיריית שׂדרות ומחברת החשמל עולה שצריכת המים והחשמל בדירה בשדרות הייתה מזערית ובתקופות מסוימות אף אפסית; וכי החוזה בחברת החשמל היה רשום בשנות-המס שבמחלוקת על-שם צרכן בשם עטאלה פריד.

בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).