מענק לעצמאי ומענק לשכיר בעל שליטה – היִלכו שניהם יחדיו?; עניינים נוספים שיידונו בביהמ"ש במצב החירום; קבלת הדו"חות השנתיים לשנת-המס 2019
מענק לעצמאי ומענק לשכיר בעל שליטה – היִלכו שניהם יחדיו?
במבזק מס 1848 מיום 26.4.2020 התייחסנו, בין היתר, לפרסומן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מענק סיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה בחברות מעטים), התש"ף-2020 ("התקנות") (קישור לתקנות).
כזכור, בגדרן של התקנות נוסף פרק חדש – פרק ג'2 הכולל את הוראות סעיפים 18יא עד כג – לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 ("החוק") הכולל הוראות שעניינן בפעימה השנייה של מענק הסיוע לעצמאים ("המענק לעצמאים")* ובמענק סיוע לשכיר בעל שליטה בחברת מעטים ("המענק לשכירים").
* וכן בתוספת לעסק קטן.
מהו הדין לגבי יחיד שהוא גם עצמאי וגם שכיר בעל שליטה בחברת מעטים שמתקיימים לגביו מלוא התנאים שנקבעו ביחס לשני סוגי המענקים?*
* לא למותר לציין, כי היותו של היחיד שכיר בעל שליטה עלולה לשלול את זכאותו למענק עצמאים, וזאת לאור התנאי הקבוע, כאמור, בסעיף 18יב(1) לחוק, ולפיו אַל להכנסתו החייבת של היחיד – ובכלל זאת הכנסת עבודה – בשנת-המס 2018** לעלות על 1,000,000 ₪; ומנגד, היותו של היחיד עצמאי עלולה לשלול את זכאותו למענק שכירים בְּשל התנאי המקביל שקבוע בסעיף 18יג(1) לחוק.
** ואם מדובר בעצמאי בעל עסק חדש (כהגדרתו בסעיף 18יא לחוק) – הכנסתו החייבת לשנת-המס 2019.
עיון בהוראות פרק ג'2 לחוק כמו גם בהוראות החוק בכללותן מעלה, כי אלו נעדרות קביעה מפורשת השוללת את הזכאות לקבלת מענק משני הסוגים.*
* נזכיר, כי סעיף 18טז(ב)(2) לחוק מגביל את גובה המענק לשכירים למענק שלוֹ היה זכאי השָכיר לפי סעיף 18יד לחוק אילו היו רואים בהכנסת העבודה החודשית הממוצעת שלו, אשר נצמחה לו בשנת 2018 או 2019, לפי העניין, מחברת מעטים אחת או יותר שבּה היה בעל שליטה, הכנסה חודשית ממוצעת מעסק שנצמחה אצלו באותה תקופה, בשינויים המחויבים.
בנוסף, החוק אינו קובע מנגנון כלשהו להפחתת המענק לעצמאים מקום בו היחיד שזכאי למענק כאמור זכאי גם למענק שכירים, ולהפך.
מנגד, סעיפים 18יז–יט לחוק נוקטים במילים "עצמאי או שכיר בעל שליטה" [ההדגשה אינה במקור – א' ש'.]
האם ענייננו אפוא בבחירה מפורשת ומכוּונת של המחוקק להקנות במקרים המתאימים את שני המענקים גם יחד?
מחד, ניתן לטעון, כי מתן שני המענקים עולה בקנה אחד עם תכלית החוק לפַצות את מי שנגרמה פגיעה לעִסקו או לחברת המעטים שבשליטתו (ומכאן גם כותרת פרק ג'2 לחוק – "מענק סיוע לעצמאי – פעימה שנייה, ומענק סיוע לשכיר בעל שליטה, בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה").*
* ספק אם תכלית זו מתקיימת מקום בו מדובר ביחיד שהוא גם שכיר בעל שליטה בחברת מעטים וגם עצמאי שהכנסתו היא ממתן שירותים (על-פי רוב שירותי ניהול) לחברה האמורה.
מאידך, יכול הטוען לטעון, שכפי ש"עצמאי" (כהגדרתו בחוק) אינו זכאי ליותר ממענק אחד בגין עִסקו גם אם זה כולל מספר עסקים, כך גם אין מקום ליתן לאותו "עצמאי" מענק נוסף בגין פעילותו במסגרת חברת המעטים שבשליטתו באשר מדובר ב"עסק" נוסף המתנהל באמצעות החברה האמורה (לשון אחר, המענק לשכירים בעלי הַשליטה מהווה מענק חלופי לזה שהיה ניתן להם אילו היו פועלים כעסק עצמאי ולא בנוסף לו).
למיטב ידיעתנו, עמדת רשות המסים היא שתכלית החוק להעניק מענק אחד בלבד ובהתאם לא יהיה ניתן להגיש בקשה לשני מענקים.
עניינים נוספים שיידונו בבית-המשפט במצב החירום
בימים 16.3.2020, 22.3.2020 -12.4.2020 פורסמו בילקוט הפרסום הודעותיו של שר המשפטים,* מר אמיר אוחנה לפיה בְּשל מצב חירום מיוחד, ובתוקף סמכותו לפי תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 ("תקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד"), חלות תקנות 3 עד 5 לתקנות האמורות על בתי-משפט השלום, על בתי-המשפט המחוזיים ועל בית-המשפט העליון. זאת, הָחל ביום 16.3.2020 ועד ליום 10.5.2020 ("התקופה הקובעת").
* למַעבר להודעה הראשונה לחצו כאן; למַעבר להודעה השנייה לחצו כאן; למַעבר להודעה השלישית לחצו כאן.
תקנה 3 לתקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד קובעת, כי בתקופת תקפהּ של הודעת שר המשפטים יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים באותה תקנה;* תקנה 4 קובעת, כי תקופת תקפהּ של הודעת שר המשפטים לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית-המשפט, רשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה; ואילו תקנה 5 קובעת, כי אגרה שיש לשלמהּ לפני תחילת הליך, לפי תקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח-1987, לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995 או לפי תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח-1968, יידחה תשלומה עד תום תקופת תקפהּ של הודעת שר המשפטים, אלא אם כן קבע אחרת בית-המשפט, הרשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה.
* וכך נקבע באותה תקנה 3:
"(א) בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן:
(1) מעצר ושחרור בערובה;
(2) מעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), תשל"ט-1979;
(3) עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק;
(4) עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד;
(5) סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים;
(6) עניינים דחופים בהוצאה לפועל והם: ...
(ב) הדחיפות לענין תקנת משנה (א)(3) ו-(5) תיקבע בידי נשיא בית משפט.
...
(ה) מנהל בתי המשפט או מנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, רשאי, בהודעה שתפורסם בדרך האמורה בתקנה 2(ג), לקבוע סוגי ענינים נוספים שיידונו בבתי המשפט ובלשכות."
במבזק מס' 1846 מיום 2.4.2020 התייחסנו, בין היתר, לפרסום הודעתו של שר המשפטים (קישור להודעה) לפיה בתוקף סמכותו לפי תקנה 3(ה) לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 ("התקנות"), הוא קובע כי נוסף על סוגי העניינים המנויים בתקנה 3(א)(1) עד (5) לתקנות, בתקופה הקובעת (כמשמעותה לעיל, דהיינו 16.3.2020–10.5.2020) יישָמעו סוגי העניינים המפורטים בהודעה.
במסגרת אותו מבזק דיווחנו, כי במסגרת העניינים המנויים בהודעתו האמורה של שר המשפטים נכללות, בין היתר, בקשות של פקידי-שומה שהוגשו לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה.*
* ראו סעיף 2(ב)(3) להודעה.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 28.4.2020 פורסם בילקוט הפרסומים תיקון מס' 3 להודעתו האמורה של שר המשפטים ("התיקון") (קישור לתיקון), לפיו בתקופה הקובעת (16.3.2020–10.5.2020) יישמעו, בין היתר, גם דיוני קדם משפט בבית-המשפט המחוזי בהליכים אזרחיים* וכן בקשות מנהל מע"מ לפי סעיף 112א לחוק מע"מ (גביית מס במקרים מיוחדים).**
* ראו סעיף 2(ב)(11) להודעה, כנוסחהּ לאחַר התיקון.
* ראו סעיף 3(ב)(10) להודעה, כנוסחהּ לאחַר התיקון.
קבלת הדו"חות השנתיים לשנת-המס 2019 והטיפול במשרדים
פורסמה הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 4/2020 בנושא "קבלת דוחות הנישומים לשנת מס 2019 והטיפול במשרדים" (קישור להוראה).
במסגרת ההוראה, מפורטים מועדי הדו"חות השונים, פירוט הדו"חות ואופן הגשתם/שידורם, תהליך קליטת הדו"חות והטיפול בהם וכן העברת הדו"חות שנקלטו לחוליה המרכזית להמשך טיפול.