דו״ח שנתי לשנת-המס 2018 – תזכורת ודגשים; מחלוקת לגבי ניכוי הוצאות; תפיסת כספים מכוח סעיף 194 לפקודה (סחר באמל"ח או מכירת כבשים?)
דו״ח שנתי לשנת-המס 2018 – תזכורת ודגשים
במבזק מס' 1784 מיום 10.4.2019 דיווחנו אודות פרסום הודעתו (קישור להודעה) של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בדבר דחיית המועד להגשת הדו"ח השנתי לשנת-המס 2018.*
* נזכיר, כי לגבי נישומים המיוצגים על-ידי רואה-חשבון (או יועץ מס) נוהגת רשות המיסים ליתן אַרכּה להגשת הדו"ח בהתאם להסדרים בין הרשות למיַיצגים.
במסגרת ההודעה צוין, כי מועד הגשת הדו"ח לגבי יחידים וחברות החייבים בהגשת דו"ח מקוּון נדחה עד ליום 30.6.2019,* דהיינו עד יום חמישי הקרוב!
* לגבי יחידים שאינם חייבים בהגשת דו"ח מקוּון,** מועד הגשת הדו"ח נדחה עד ליום 31.5.2019.
** בעקבות תיקון 161 לפקודה, נדרש כל יחיד*** החייב בהגשת דו"ח שנתי לרשות המיסים – שהייתה לו במהלך שנת-המס נשוא הדו"ח הכנסה מעסק, ממשכורת או מחקלאות – להגיש את הדו"ח באופן מקוּון.
*** למעט יחיד הפטוּר מחובת הגשת דו"ח מקוּון כאמור מכוח תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דו"ח עצמאי מקוון), התש"ע-2010.
בהקשר זה, נבקש להדגיש את שני אלה:
ראשית, וכפי שכבר ציינו במבזק מס' 1785 מיום 16.4.2019, חלק מטופסי הדו"ח השנתי לשנת-המס 2018 (ובכלל זאת טופס 1301 וטופס 150) עודכנו.
שנית, בהכנת הדו"ח השנתי, יש לבחון באופן מדוקדק את חבות המס ולהידרש, בין היתר, לנושאים הבאים:
חישוב הרווחים/הפסדים במכירת ניירות-ערך נסחרים
יש לוודא, כי הרווחים/הפסדים במכירת ניירות-ערך חושבו כהלכה.
במסגרת זו, יש להידרש, בין היתר, לחישוב העלות של ניירות-הערך, חישוב ההצמדה למדד/מטבע, ניכוי הוצאות לרבות הוצאות מימון וכו'.
בהקשר זה נציין, כי הנתונים הכלולים באישורים הנשלחים מהמוסדות הכספיים בדבר המס שנוכה במקור עלולים להיות בלתי-מדויקים. על-כן, יש להקפיד ולבדוק את נכונוּת הנתונים בטרם שילובם בדו"ח השנתי ונספחיו.
זכאות להקלות ופטוֹרים ממס
יש לוודא שנדרשו כל ההקלות/פטוֹרים, וזאת בין אם הקלות/פטוֹרים המוקנים למשקיע ספציפי (כגון: עולה חדש, תושב חוזר וכו') ובין אם הקלות/פטוֹרים המוקנים להכנסות ספציפיות (כגון: הכנסות שמקורן בפיקדון/תוכנית חיסכון בבנק בישראל).
קיזוז הפסדים
כללי הקיזוז של הפסדי הון בכלל והפסדי הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים בפרט הינם מורכבים ויש ליישמם כהלכה.
כך, ובין היתר, יש להקפיד לקזז באופן מיטבי את ההפסדים שנוצרו בשוק ההון כנגד רווחים אחרים שאינם בהכרח בשוק ההון.
נזכיר, כי המוסדות הכספיים אינם מבצעים קיזוז הפסדים בין חשבונות שונים שבבעלות אותו נישום ואינם מביאים בחשבון הפסדים שנוצרו בשנות-מס קודמות.
לכל הנושאים האמורים, הרלבנטיים למרבית הנישומים, נדרשנו בהרחבה בספרנו מיסוי שוק ההון, שמהדורתו השלישית יצאה לאחרונה.
כך, בפרק 3 נכלל ניתוח נרחב של החובה להגיש דו"ח שנתי והפטוֹר מחובה זו על-פי תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח-1988, כנוסחן לאחַר התיקונים שבוצעו בהן ביום 16.1.2018 (פטוֹר בגין הכנסה מאנרגיה מתחדשת) וביום 6.2.2018 (הגדלת התקרה לגבי הכנסה מ"נייר ערך").*
* מידע נוסף לגבי הדו"ח השנתי ניתן לקרוא במדריך דע זכויותיך וחובותיך של רשות המסים (קישור למדריך).
בפרקים 12-8 נכלל ניתוח מקיף של מיסוי השקעות בפיקדונות בנקאיים, מניות, איגרות-חוב, קרנות נאמנות ומטבעות דיגיטליים בידי המשקיעים השונים (יחידים (לרבות עולים חדשים ותושבים חוזרים), חברות, קרנות נאמנות, קופות גמל וכו').
ואילו פרק 13 כולל ניתוח של כללי קיזוז הפסדים שמקורם בהשקעות השונות בשוק ההון.
ניתוח זה שבספרנו הינו היחיד כיום בספרות המשפטית!
לפרטים נוספים לגבי הספר החדש, לחצו כאן.
פסק-הדין בעניין צימרמן – מחלוקת לגבי ניכוי הוצאות
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין צימרמן.
עניינו של פסק-הדין בערעור על שומות לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב (פקיד-שומה אשקלון) למערער בצווים לשנות-המס 2011–2014 וכן על החלטת המשיב להטיל על המערער קנס גירעון לשנת-המס 2014.
המשיב לא קיבל את הצהרת המערער לעניין הוצאות השכר ששילם לרעייתו ולגיסתו, והכיר באופן חלקי בהוצאות תקשורת ופחת שנכללו בדוחות.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ג' גדעון, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט גדעון קבע, כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו.
כך, לעניין עצם העסקת רעיית המערער וגיסתו, נשענה גרסתו של המערער אך ורק על עדותו שלו – שהינה עדות יחידה של בעל דין בהליך אזרחי על כל המשתמע מכך – דהיינו הוא נמנע מהעדת רעייתו וגיסתו.
עוד ציין השופט, כי למרות הטענה שרעיית המערער עבדה בעסקו במהלך מספר שנים, לא הוצג כל מסמך בו היא נזכרת ו/או רישום שעות הנוגע לעבודתה ואף לא הוצגה כל תרשומת (לרבות הודעות דוא"ל) שזו ערכה במסגרת עבודתה הנטענת.
בנוסף, ציין השופט גדעון, כי אין די לשיטתו בכך שכתב ידה של רעיית המערער, או חתימתה, מופיעים על שיקים שהוציא, שכּן עצם החתימה על שיקים או כתיבתם אינה חורגת בהכרח ממערכת יחסים סבירה של בני-זוג.
אשר להוצאות הפחת והתקשורת שבמחלוקת, קבע השופט גדעון כי גם לעניין זה לא הביא המערער ראיות שיכולות היו לסתור את מסקנת המשיב ולהוכיח כי כל ההוצאות הנדרשות אכן הוצאו בקשר עם ייצור הכנסתו בתקופה הרלבנטית.
ערעורו של המערער אפוא, נדחה והוא חויב בתשלום הוצאות למשיב בסך 30,000 ש"ח, המהווה כ-20% (!) מיתרת המס (כולל קנס הגירעון) שהיה על המערער לשלם על-פי הצווים שהוצאו לו.
תפיסת כספים מכוח סעיף 194 לפקודת מס הכנסה
פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מאזן אלחריבאת.
עניינה של ההחלטה בבקשה לביטול צו עיקול ותפיסה שניתן במעמד צד אחד לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, וזאת ביחס לכספים במזומן בסך 500,000 ש"ח שתפסה משטרת ישראל במסגרת חיפוש שנערך בביתו של המבקש בחשד למעורבותו בסחר באמל"ח.
בבקשה צוין, כי בחקירתו, מסר המבקש כי אין לו קשר לאמל"ח וכי הוא קבלן שלד העובד בישראל מזה שנים רבות ותחתיו עובדים 25 פועלים.
עוד צוין בבקשה, כי המבקש עתר לבית-משפט השלום באשקלון בבקשה דחופה לשחרור הכספים התפוסים בטענה כי המבקש ובני משפחתו עוסקים בבנייה ולהם כ-50 פועלים המועסקים עם אישורים, אך מאוחר יותר הוגשה מטעם המבקש בקשה למחיקת הבקשה להשבת התפוס.
בנוסף, צוין בבקשה, כי המבקש לא פתח תיק אצל המשיב, לא דיווח על פעילותו, לא הצהיר על עיסוקיו ולא הנפיק מעולם חשבוניות מס.
בהתאם, נטען בבקשה כי קיים חשש מהותי כי המס בסך כולל של כ-1.3 מיליון ש"ח בו חויב המבקש לא ייגבה בסופו של יום ולכן התבקש צו עיקול ותפיסה.
במסגרת הבקשה לביטול העיקול וחקירתו הנגדית של המבקש על תצהירו שינה המבקש את גרסתו וציין, כי מקור הכספים (בסך 500,000 ש"ח) באדמה שהייתה לו וב-300 כבשים שנמכרו וכן בכסף שקיבל עבוּר הנכוּת בידו השמאלית. עוד טען המבקש, כי הוא נשוי לשלוש נשים ואלו קיבלו כספים בירושה.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט א' דורות, דחה את הבקשה לבטל את צו העיקול והתפיסה (קישור להחלטה).