בקשה להחשיב כתב אישום כ"מסמך אחר" כמשמעותו בסעיף 38 לחוק מע"מ
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוז בעניין האחים מור בטחון בע"מ.
כנגד המבקשת, חברת האחים מור בטחון בע"מ, הוגש כתב אישום לפיו המבקשת עָסקה במתן שירותי שמירה למאות אתרים ברחבי הארץ למרות שלא היה לה רישיון מתאים ותוך שהעברת רווחיה נעשתה באמצעות מעטפות מזומנים, ללא דיווח לרשוית המס ותוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות.
בעקבות כתב האישום, ולאחַר שהמדינה סירבה לבקשתה בעניין זה, הגישה המבקשת המרצת פתיחה לבית-המשפט המחוזי בירושלים ובה ביקשה כי יוצהר שכתב האישום שהוגש כנגדה, ואשר בו הודתה והורשעה, ייחשב ל"מסמך אחר" כמשמעותו בסעיף 38 לחוק מע"מ, כך שיתאפשר לה לקזז את מס התשומות הגלום בתשלומים ששילמה למנהלי האיזורים השונים.
המדינה הגישה בקשה לסילוק המרצת הפתיחה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, בגורסה כי הסמכות העניינית נתונה לבג"ץ וכי אין בחוק מע"מ הליכים הקובעים מסלול לתקיפה ישירה של החלטת רשויות המס שלא לאשר את כתב האישום כ"מסמך אחר".
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת ח' זנדברג, קיבל את בקשת המדינה וקבע כי דינה של המרצת הפתיחה להיות מסולקת על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית (קישור לפסק-הדין).
נזכיר, כי ביום 7.11.2017 ניתן פסק-הדין של השופט גונטובניק בעניין צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ (ה"פ 64207-01-17) בגדרו נדוֹנה המרצת הפתיחה שהגישה המבקשת, חברה המעסיקה עובדים זרים בענף הבנייה, כנגד פקיד-שומה חולון, בגדרהּ עתרה המבקשת לסעד הצהרתי לפיו על המשיב להחיל עליה הֶסדר גבייה שהוחל על נישומים אחרים. השופט גונטובניק קבע, כי ההליך שבפניו משַקף תקיפה ישירה של שיקול דעתה של הרשות המינהלית שאינה תקיפה עובדתית במהותה, ועל-כן יש לנהל הליך זה בבג"ץ.*