רווחי נדל"ן מחו"ל ודיבידנדים – האם חייבים במס רווח בידי מוסד כספי?; תום תקופת הפטוֹר ממס ומדיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים

תום תקופת הפטוֹר ממס ומדיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים

כידוע, תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (קישור לתיקון) הביא עִמו הקלות מס מרחיקות-לכת לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים (כמשמעות מונחים אלה באותו תיקון) ובכלל זאת פטוֹר, בתנאים מסוימים, מתשלום מס על הכנסות ורווחים מחוץ לישראל ומהגשת דו"ח שנתי והצהרת הון לרשות המיסים בישראל לגבי הכנסות ונכסים מחוץ לישראל, וזאת למשך 10 שנים.*

* בנוסף, שינה התיקון את הגדרת המונח "תושב חוזר" (שאינו תושב חוזר ותיק) ואת הטבות המס המוקנות לו. 

תקופת הפטוֹר ממס ומדיווח כאמור ("תקופת ההטבה") הסתיימה לאחרונה או שהיא עתידה להסתיים לגבי אותם עולים חדשים ותושבים חוזרים שעלו/חזרו לישראל בשנים 2007–2009 ואלה הפכו או עתידים להפוך לנישומים החייבים בדיווח מלא לרשות המסים בישראל על כלל נכסיהם והכנסותיהם. בייחוד אמורים הדברים לגבי אותם עולים חדשים ותושבים חוזרים שלא היו להם הכנסות בישראל בתקופת ההטבה, וממילא לא הגישו דו"חות שנתיים לרשות המסים במהלך אותה תקופה.

שינוי המעמד המיסויי כאמור אוצֵר בחוּבּו השלכות מס מהותיות, לרבות ובין היתר ביחס לתאגידים זרים המוחזקים בידי אותם יחידים, וממילא מַצריך ייעוץ מקצועי.
משרדנו הינו עתיר ניסיון בתחום זה ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.

פסק-הדין בעניין בנק דיסקונט לישראל בע"מ

במבזק מיום 7.2.2017 דיווחנו על פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בנק דיסקונט לישראל בע"מ.

נזכיר את עוּבדות המקרה:
בשנת 2010 קיבל המערער, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, דיבידנדים בסכום כולל כל כ-108 מיליון ש"ל מחברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ("כאל"), המסוּוגת כעוסק לפי חוק מע"מ.
המערער, שהינו "מוסד כספי" כמשמעותו בחוק מע"מ, לא כָּלל את הדיבידנדים האמורים בחישוב מס הרווח המוטל עליו כמוסד כספי מכוח הוראות סעיף 4(ב) לחוק מע"מ.
המשיב (פשמ"ג) דחה את דיווחי המערער וקבע, כי עליו לכלוֹל את הדיבידנד בחישוב מס הרווח. מכאן הערעור.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט אלטוביה קבע, תוך שהוא נדרש, בין היתר, לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אכתילאת (ע"א 5206/15),* כי דיבידנד בין חברתי ובכלל זאת הדיבידנדים שהתקבלו מכאל נכלל בגֶדר "הכנסה מדיבידנד... שלגביה ניתן פטור ממס הכנסה לפי כל דין" כקבוע בסיפא להגדרת המונח "ריווח" שבסעיף 1 לחוק מע"מ. זאת, מהטעם שהוראות סעיף 126(ב) לפקודה פוטרות ממס דיבידנד כאמור.

* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

בהתאם, קבע השופט אלטוביה, כי הדיבידנדים שחולקו למערער על-ידי כאל באים בגֶדר הכנסה מדיבידנד שלגבּיה ניתן פטוֹר ממס הכנסה ואותה יש להוסיף ל"ריווח" החייב במס של המערער.

השופט אלטוביה הוסיף ונדרש לטענת המערער לפיה גם אם ייקַבע כי חלוקת דיבידנד מעוסק למוסד כספי חייבת במס רווח, יש לראוֹת בחלוקת הדיבידנד במקרה זה כחלוקה ממוסד כספי למוסד כספי הפטורה ממס רווח בהתאם לאפשרות השנייה בהגדרת "ריווח". זאת, משום שמקור הדיבידנדים שקיבל המערער היה מחברות כאל מימון ודיינרס מימון שהן מוסדות כספיים לעניין חוק מע"מ. השופט אלטוביה דחה טענה זו, הן מהטעם שהגדרת המונח "ריווח" אינה כוללת את המילים "במישרין ובעקיפין" והן לאור העובדה שחלוקת הדיבידנדים למערער בוצעה בפועל על-ידי כאל שהיא עוסק ולא מוסד כספי.

לבסוף, התייחס השופט אלטוביה לטענת המערער לפיה חיובו במס רווח יביא לכפל-מס, שכּן כאל מימון ודיינרס מימון כבר שילמו מס רווח בגין רווחיהן וחלוקת הדיבידנדים מכאל נעשתה על-בסיס רווחי אקוויטי שרשמה כאל בְּשל החזקותיה בחברות אלו; ולפיכך, חיוב המערער במס רווח יביא לכפל-מס. השופט אלטוביה קבע, כי על-פי עיקרון האישיות הנפרדת אין לייחֵס את תשלום מס הרווח ששילמו כאל מימון ודיינרס מימון למערער המחזיק בחלק מחברות אלו בשרשור, ועל-כן ספק אם יש ממש בטענת המערער. עוד קבע השופט אלטוביה, כי ככל שאכן מדובר בכפל-מס, הרי שעניין הוא למחוקק למְנוע כפל-מס זה אם ימצא לנכון לעשות כן.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי בנק דיסקונט הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון.
ברם, לאחַר שמיעת טענות הצדדים ובהמלצת בית-המשפט, חזר בו הבנק מערעורו והוא נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).