תובענה ייצוגית כנגד המוסד לביטוח לאומי

פורסמה החלטתו של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין יוסף אלבז.

עניינה של ההחלטה בבקשתו של המבקש להכיר בתביעה שהגיש כנגד המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") כתובענה ייצוגית.
תביעתו של האישית של אלבז נוגעת לתשלומי יתר ששילם למל"ל בהיותו עובד שכיר בשני מקומות עבודה במקביל, וזאת מֵעבר לתקרת התשלום החודשית המקסימלית החייבת בדמי ביטוח.
לטענתו, המל"ל לא פעל על-פי חובתו ולא השיב לו מיוזמתו את התשלום העודף, על אף שלדבריו ידע בוודאות כי שולמו לו דמי ביטוח ביֶתֶר.
לטענתו, חובתו של המל"ל להשיב לו את דמי הביטוח העודפים מובנת מאליה, קיבלה ביטוי מפורשת בפסיקת בית-המשפט העליון ואף קבועה בסעיפים 342(ד) ו-362(א) לחוק הביטוח הלאומי.
לתביעתו צירף אלבז את מכתבו למל"ל אשר לא זכה לכל מענה.

בית-הדין האזורי, מפי השופט א' שגב, דחה את הבקשה וחִייב את אלבז בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ש"ח (קישור להחלטה).
בפתח הדברים, ציין השופט שגב, כי אין חולק כי חובת ההשבה חלה על כולי עלמא, בין אם מדובר באדם פרטי ובין אם עסקינן בגוף פרטי או ציבורי וזו צריכה להיעשות בהתאם לדין הרלבנטי החָל בנסיבות העניין; וכי השְאֵלה בתיק זה אינה האם חלה על המל"ל חובת השבה ביחס לסכומים ששולמו לו ביֶתֶר, שכּן המל"ל מעולם לא התכחש לחובתו, להפך.
השְאֵלה היא אפוא, האם בהתאם לדין הקיים חלה על המל"ל החובה ליזום בדיקות עצמאיות לגבי כל אחד ממבוטחיו המועסק ביותר ממקום עבודה אחד ולבחון האם ביקש לערוך תיאום דמי ביטוח, אם לאו, וככל שלא, ליזום בדיקה עצמאית ולהשיב כל סכום שיימצא ששולם מהטעם שלא נערך תיאום כאמור. לדבריו, עיון בהוראות הרבלנטיות בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), תשנ"ז-1997 מצביע על כך שבדיקה והשבה יכולה להתבצע בכפוף לפנייה יזומה של מבוטח אל המל"ל בצירוף כל המסמכים והאסמכתאות הנדרשים.
לאור זאת, קבע השופט שגב, כי בהיעדר כל חובה שבדין, המל"ל פעל כשורה ומחדלו של אלבז לבדוק את זכויותיו ולמצותן מרגע שאֵלו נודעו לו, בדרכים שנקבעו לכך בחוק, רובץ לפתחו; וממילא אין לאלבז עילת תביעה כנגד המל"ל, וכנגזר מכך, לא קמה לו עילה תביעה ייצוגית.