גביית חוב מע"מ מחברה קשורה; הוצאת חשבונית על-ידי תאגיד העירייה בגין עבודות פיתוח
פסק-הדין בעניין סיף מתכות
במבזק מיום 20.9.2016 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין סיף מתכות בע"מ.
המערערת חויבה על-ידי המשיב, משרד מע"מ באר-שבע, בחוב מע"מ סופי שחבה חברה קשורה בשם אלשורוק בע"מ, בגין שומת מס תשומות, הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות. זאת, בהתאם להוראות סעיף 106(ב) ו-(ב1) לחוק מע"מ (העברת נכסים על-ידי החייב והעברת פעילות, בהתאמה).
לטענת המערערת, סעיף 106 לחוק מע"מ אינו חל במקרה הנדון ואין בסיס חוקי להטיל עליה את חובות המע"מ של אלשורוק.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין), וקבע כי שוכנע שלכל הפחות התקיימו התנאים ליישומו של סעיף 106(ב1) לחוק מע"מ.
על פסק-הדין – וכן על החלטה קודמת של בית-המשפט המחוזי שניתנה באותו הליך במסגרתה נקבע כי נטל השכנוע בהליך מוטל על המערערת – הגישה המערערת ערעור לבית-המשפט העליון.*
* יצוין, כי במסגרת הערעור, הגישה המערערת בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין. לטענתה, מאזן הנוחות נוטה, באופן מובהק לטובתה, שכּן ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, ובסופו של יום יתקבל הערעור – לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. המבקשת הדגישה, בהקשר לכך, כי יישום החלטת המשיב תגרור אחריה הרמת מסך, אשר עלולה להביא לפגיעה חמורה בקניינה; לקריסתה המידית; ולגרימת נזק בלתי-הפיך לבעלי מניותיה, ולצדדים שלישיים שלהם קשרים עסקיים עִמה.
בית-המשפט העליון, מפי השופט א' שהם, דחה את הבקשה (קישור להחלטה). השופט שהם קבע, כי לא השתכנע שמאזן הנוחות נוטה, באופן מובהק, לטובת המבקשת. עוד קבע השופט שהם, כי המבקשת לא עמדה בנטל להציג תשתית ראייתית הולמת לתמיכה בטענתה, לפיה ככל שהבקשה למתן סעד זמני תידחה, ובסופו של יום יתקבל ערעורה, ייגרם לה נזק בלתי-הפיך. אמנם, אין מחלוקת, כי דחיית הבקשה תכביד, במידה מסוימת, על המבקשת מבחינה כלכלית, ואולם, כבר נקבע, לא אחת, כי נקיטת הליכי גביה של חוב אינה מסבה נזק בלתי-הפיך לאדם שנגדו מתנהלים ההליכים, או במילים אחרות, אין בנקיטת הליכי גביה של החוב על-ידי המשיב כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המבקשת. השופט שהם הוסיף וציין, כי בהינתן העובדה כי המשיב הוא המדינה, אין כל חשש, כי ככל שבסופו של יום ערעורה של המבקשת יתקבל, היא לא תצליח לגְבות את כספה בחזרה מן המשיב.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ד' מינץ (בהסכמת השופטים ע' ברון ונ' סולברג), דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט מינץ דחה את טענת המערערת לפיה לשם תחולת הוראות סעיף 106 לחוק מע"מ, החוב הסופי צריך להתגבש טרם מועד ההעברה (הצדדים לא היו חלוקים על כך שבכל הנוגע לחברה החייבת, העברת הנכסים וכן העברת הפעילות הנטענת קָדמו למועד גיבוש חוב המס הסופי), וזאת הן לאור לשון הוראות החוק והן לאור תכליתן, ותוך שהוא מַפנה לפסק-הדין שניתן בסוגיה דומה (פרשנות סעיף 119א(ב) לפקודת מס הכנסה, שהוא הסעיף המקביל לסעיף 106(ב)(2) לחוק מע"מ לעניין מס הכנסה, העוסק במעביר יחיד) בעניין פלח (ע"א 2755/08).
השופט מינץ הוסיף וקבע, כי על החלטת המשיב לפי סעיף 106 לחוק מע"מ חלה חזקת התקינוּת המינהלית, לפיה, וכל עוד לא הוכח אחרת, מוחזק המשיב כמי שפעל כדין ועל-כן נטל הראיה מוטל על המערערת.
באשר לשאלת העברת הפעילות מן החייבת אל המערערת, קבע השופט מינץ, כי טענותיה של המערערת בערעור לא רק שמהוות הרחבת חזית אלא שהן גם סותרות טענות שנטענו לפני הערכאה הדיונית, וזאת בניגוד לכלל ההשתק השיפוטי. עוד קבע השופט מינץ, כי לאחַר שמיעת העדויות ועיון בראיות ובמוצגים שהוצגו לפניו, קבע בית-המשפט המחוזי כי פעילות החייבת אכן הועברה לידי המערערת; וכי אין מקום להתערב בממצא מנומק זה.
פסק-הדין בעניין מנרב פרויקטים
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט השלום בראשון לציון בהמרצת הפתיחה שהגישה מנרב פרויקטים בע"מ נ' החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בבקשה למתן סעד הצהרתי לפיו על המשיבה ליתן למבקשת חשבונית מס בהתאם לחוק מע"מ, וזאת בגין תשלום אותו שילמה המבקשת למשיבה על-פי הסכם פיתוח משנת 2004 בין עיריית ראשון לציון ("העירייה"), א.ש.י פרשקובסקי חברה לבנין בע"מ ("פרשקובסקי") ואח' והמשיבה שמטרתו לקַדם ולפתח את השטחים המוחזקים בבעלות פרשקובסקי ואח' המצויים בתחום תוכנית רצ 93/1. במסגרת אותו הסכם, הוסמכה המשיבה על-ידי העירייה לבצע את עבודות התשתית והפיתוח בתחום התוכנית ולגְבות מהבעלים כספים תמורת ביצוע עבודות התשתית לצורך מימונן המהווים בבחינת חֵלף היטלי פיתוח.
בחודש אוקטובר 2007 רכשה המבקשת את זכויותיה של פרשקובסקי בשטחים נשוא הסכם הפיתוח ולמעשה נכנסה בנעליה לצורך הסכם זה.
לאחַר ששילמה המבקשת למשיבה סכומים שונים המהווים חֵלף היטלי פיתוח, פנתה המבקשת למשיבה בבקשה להנפיק לה חשבונית מס כנגד התשלום בגין ביצוע עבודות הפיתוח. בקשה זו לא נענתה ומכאן הבקשה נשוא המרצת הפתיחה.
בית-משפט השלום, מפי השופטת ר' ארד, דחה את הבקשה (קישור לפסק-הדין), תוך שהוא מתבסס, בין היתר, על הלכת ראדקו (ע"א 6014/04).