כללי

כפי שראינו לעיל, נישום יחיד שנוצרו לו הכנסות פיננסיות (למעט רווח הון) עלול להתחייב בגינן בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות. עוד ראינו, כי קיימת הבחנה – לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות כאמור – לא רק בין סוגי המבוטחים השונים, אלא גם בין סוגי ההכנסות שנוצרו להם.

הבחנה זו רלבנטית גם לשאלת חבותם של המבוטחים השונים בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות בגין הכנסותיהם הפיננסיות. דהיינו, חבות זו נקבעת בהתאם לשני פרמטרים: האחד – סיווּגו של המבוטח; השני – סיווּגן של הכנסותיו הפיננסיות כאקטיביות או כפסיביות.

אין זאת אלא, כי מבוטח שנוצרו לו הכנסות פיננסיות שוטפות פסיביות והמבקש לעקוף את גזירת החבות בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות בגינן, יתכנן את הכנסותיו כאמור בהתאם לסיווּגו כמו גם בהתאם לסיווּגן של אותן הכנסות.

כך, למשל, מבוטח כאמור שהכנסותיו הפיננסיות השוטפות הצפויות בשנת-המס עתידות להתחייב בדמי ביטוח לאומי/בריאות, יכול לעקוף את החיוב בדמי ביטוח אם יהפוך את אותן הכנסות לרווחי הון שאינם חייבים בדמי ביטוח כאמור. מובן, שפעולה זו תחטיא את מטרתה אם תביא לרווחים נמוכים יותר או תגרור עִמה חבויות מס גבוהות יותר. על-כן, בד בבד עם תכנון החבות בדמי ביטוח, יש לבחון את הפעולה בכללותה לרבות ההשלכות האחרות הטמונות בה.