כללי

נישום שהוא יחיד חייב, במקרים מסוימים, בתשלום בדמי ביטוח לאומי על-פי חוק הביטוח הלאומי ובדמי ביטוח בריאות על-פי חוק ביטוח בריאות. זאת, בשיעור מהכנסתו.

ההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות אינה אחידה לגבי המבוטחים השונים.

כמו-כן, הכנסות הפטורות ממס הכנסה אינן פטורות בהכרח מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות.

זאת, מהטעם שהפטוֹרים הקבועים לגבי מס הכנסה אינם חלים, בהעדר הוראה מפורשת הקובעת אחרת, לגבי החבות בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות.

עוד יצוין, כי פטוֹר מתשלום דמי ביטוח בגין הכנסות מסוימות ו/או מדיווח על אותן הכנסות אינו גורר עִמו פטוֹר מדיווח על הכנסות אלו בעת הגשת תביעה לגמלאות מכוח חוק הביטוח הלאומי.

לבסוף, יצוין, כי כללי קיזוז הפסדים אינם חלים בהכרח לגבי החבות בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות. לשון אחר, קיזוז הפסד כנגד הכנסה פלונית ימנע את חיובה של ההכנסה במס, אך לא בהכרח ישלול את חבותה בדמי ביטוח.

פרק טו לחוק הביטוח הלאומי קובע הוראות שונות בדבר חבותם של המבוטחים השונים לעניין חוק זה בתשלום דמי ביטוח לאומי.

כך, נקבעו, בין היתר, הוראות בדבר חובת תשלום דמי הביטוח, שיעור דמי הביטוח, החייבים בתשלום דמי הביטוח, קביעת ההכנסה לעניין דמי הביטוח ופטוֹר מתשלום דמי ביטוח. הוראות נוספות נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971.