פיצול בין מקרקעין למיטלטלין; שומות לחקלאי; תובענה ייצוגית לגבי מס רכישה ועוד
פסק-הדין בעניין אלון פומרנץ
עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגיש אלון פומרנץ לאישור תובענה כנגד רשות המיסים כתובענה ייצוגית, וזאת ביחס לשאלת חוקיות גביית מס רכישה על-ידי המשיבה מכוח חוק מיסוי מקרקעין בנוסחו לאחַר תיקון 76 לחוק ובפרק הזמן שבין 1.1.2015 ל-23.6.201 ("התקופה הרלבנטית") עת נחקק תיקון 81 לחוק.
בתמצית, נזכיר, כי בתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין נוספו לסעיף 9 לחוק סעיפים-קטנים (ג1ג) ו-(ג1ד): סעיף-קטן (ג1ג) קבע כהוראת שעה לתקופה שמיום 1.8.2013 ועד ליום 31.12.2014 שיעורי מס רכישה גבוהים יותר על רוכשי דירת מגורים שאינה "דירה יחידה" כהגדרתה באותו סעיף-קטן; ואילו סעיף-קטן (ג1ד) קבע את שיעורי מס הרכישה שיחולו כהוראת קבע לאחַר תום הוראת השעה האמורה.
הוראת השעה שבסעיף 9(ג1ג) הוארכה עד ליום 30.6.2015 מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הקובע, כי "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החודשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חודשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החודשים הראשונים לתקופה כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתקפו עד תום שלושת החודשים האמורים".
במסגרת תיקון 81 לחוק מיסוי מקרקעין, שפורסם ברשומות ביום 23.6.2015, בוטל סעיף 9(ג1ד) לחוק ותוקן סעיף 9(ג1ג) באופן שמדרגות מס הרכישה ושיעוריו כפי שנקבעו באותו סעיף 9(ג1ג), לעניין רכישת דירת מגורים שאינה "דירה יחידה", ימשיכו לחול באופן קבוע. זאת, בכפוף להוראת שעה לתקופה מיום 1.7.2015 ועד ליום 31.12.2020 שנוספה במסגרת סעיף 9(ג1ה) לחוק.
לטענת המבקש, שרכש שלוש דירות ביום 18.1.2015, המשיבה פעלה בניגוד לדין בכך שנמנעה בתקופה הרלבנטית מלהחיל את הוראות סעיף 9(ג1ד) ותחת זו המשיכה לגְבות מס על-פי הוראות סעיף 9(ג1ג) הקובעות שיעור מס גבוה יותר. עוד טען המבקש,כי יש להורוֹת על בטלותו של תיקון 81 לחוק מיסוי מקרקעין.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה על הסף את התובענה והבקשה לאישור אך פסק גמול למבקש ולבא-כוחו (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם לניתוחו של השופט ד"ר בורנשטין ביחס להוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת (פסקות 57–63 לפסק-הדין); לתקיפה עקיפה של חקיקה ראשית (ולענייננו – תיקון 81) במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (פסקות 66–68 לפסק-הדין); ולסוגיית אי-מיצוי ההליך השומתי ואי-פנייה מוקדמת מצד המבקש (פסקות 71–78 לפסק-הדין).
פסק-הדין בעניין מלון מגדלות ת"א
פורסם פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מלון מגדלות תל אביב שותפות מוגבלת.
העוררת, רשת של בתי מלון אשר (בין היתר) רוכשת בתי מלון ומשפצת אותם, רכשה ביום 18.6.2013 את מלוא הזכויות במלון כיכר ציון בתמורה לכ-78 מיליון ש"ח, כאשר על-פי הסכם המכר התמורה כאמור כָּללה תשלום בסך 5 מיליון ש"ח בגין ריהוט וציוד במלון.
העוררת דיווחה למשיב, מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים, על רכישת המלון, תוך שהיא הדגישה את פיצול העִסקה בין רכישת הזכויות במקרקעין לבין רכישת הזכויות במיטלטלין ושילמה מס רכישה רק בגין הרכיב הראשון.
המשיב דחה את הדיווח וקבע, כי מלוא התמורה חייבת במס רכישה. זאת, לאור העובדה כי ביום 1.5.2012 ניתן צו להפסקת פעילות המלון במסגרת גזר דין פלילי שהתנהל נגד הבעלים הקודמים כמו גם מהטעם שביקורת שעָרך מפקח מטעם המשיב במלון בסמוך לרכישה הצביעה על כך שהמלון נהרס עם רכישתו ועתיד להיבנות מחדש. בהתאם, קבע המשיב, כי ההפרדה שערכו הצדדים בתמורה החוזית בין המבנה לבין המיטלטלין נועדה אך ורק לצורך הפחתת מס וממילא יש לחיֵיב במס רכישה את מלואה התמורה החוזית.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט מ' בר-עם (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד ל' מרגלית ורו"ח ש' בלאיש), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
השופט בר-עם קבע, כי מכלוֹל תנאיו של ההסכם ונסיבות כריתתו, כפי שעלו מהעדויות והראיות בתיק, מצביעים על כך שהצדדים התייחסו אל המקרקעין והמיטלטלין (בהיותם חסרי-ערך) כיחידה אחת לעניין קביעת שוויָה של הזכות במקרקעין. בהתאם, ולאור הגדרת המונח "שווי" שבסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, יש להעריך את "שווי המכירה" על-סמך שווי השוק של הזכות הנמכרת. שכּן, לא התקיימו תנאיו המצטברים של החריג הקבוע בהגדרה האמורה בכל הנוגע ליסוד תום הלב.*
* בתחילת דיון ההוכחות הודה ב"כ העוררת, כי המלון לא פעל עוֹבר לרכישתו וכי המיטלטין הושמדו. לעומת זאת, מנהל העוררת העיד דברים הפוכים.
השופטת בר-עם הוסיף וציין, כי מהותה הכלכלית האמיתית של העִסקה הייתה רכישת מלון בסכום המשַקף את התמורה החוזית הכוללת וזו הייתה כוונתה של העוררת. על-כן, וכמתחייב גם מעיקרון "צירוף כל התמורות", מדובר בעסקה אחת שאינה ניתנת להפרדה מלאכותית.
פסק-הדין בעניין קנטור
עניינו של פסק-הדין בארבעה ערעורים מאוחדים שהגיש רמי קנטור, חקלאי העוסק בגידול ומכירת חסות וירקות נוספים ברמת השרון, בעקבות שומות בצו שהוציא לו המשיב, פקיד-שומה כפר סבא, לשנות-המס 2004–2008. זאת, לאחַר שהמשיב הגיע למסקנה כי הדוחות שהוגשו על-ידי המערער מגלים תוצאה בלתי-סבירה בהשוואה למקובל בתחום.
ביחס לשנות-המס 2004–2005 הוחלט גם לפסול את ספריו של המערער לפי סעיף 130(ג) לפקודת מס הכנסה.
המערער העלה טענות שונות ובכללן טענה מקדמית לפיה נפלו פגמים בשומות שהוציא המשיב אשר תוצאתן היא בטלותן.
בית-המשפט, מפי השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן, דחה את הערעור בכל הנוגע לפסילת הספרים אך קיבל את הערעור באופן חלקי בכל הנוגע לשומות לגופן, וזאת ביחס לשיעור הפחת שיש להביא בחשבון בעסקו על המערער (קישור לפסק-הדין).
יצוין, כי לחובתו של המערער עָמדה בין היתר, העובדה כי טען שסבל מגניבות של חומרי ריסוס והדברה שהשפיעו על תנובת התוצרת שלו. טענה זו כונתה על-ידי בית-המשפט כ"לכל הפחות תמוהה", בשים לב לכך שעיקר הגידולים של המערער אסורים (לדברי המומחה מטעמו) בריסוס חומרי הדברה.
פסק-הדין בעניין וינוגרד
פורסם פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין עו"ד יורם וינוגרד.
עניינו של פסק-הדין בחמש מחלוקות שהתעוררו בין העורר לבין המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין חדרה, וזאת לאחַר שמחלוקות נוספות שהתעוררו בין הצדדים יושבו בהסכמה או נזנחו על-ידי העורר: האחת: האם נפל, כטענת העורר, פגם בהליך ההשגה שכּן הדיון הופסק (אליבא דהעורר) באיבו ומבלי שמוצו כל אפשרויות הבירור; השנייה: האם יש לצרף לשווי המכירה של המקרקעין שנמכרו על-ידי העורר החזר הוצאות שיפוץ ששולמו לו על-ידי הקונים; השלישית: קיזוז הפסדים שנצברו לעורר בשומות מס הכנסה; הרביעית: ביצוע פריסה למרות שהשבח בעסקה חויב מלכתחילה במס בשיעור מירבי של 15% (הנכס נרכש לפני שנת-המס 1960); והחמישית: ניכוי הוצאות השבחה והיטל השבחה.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ר' סוקול (בהסכמת חבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקען ד' מרגליות ובהסכמה, לגבי רוב הסוגיות, של חבר הוועדה עו"ד ד' שמואלביץ), דחתה את הערר ברובו (קישור לפסק-הדין).