פורסם חוק ההסדרים; קביעת ערך המלאי בענף היהלומים
חוק ההסדרים
פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 (קישור לחוק).
בגדרו של החוק, בו נעסוק עוד בהרחבה בהמשך, נכללים, בין היתר, קביעת הוראות המחייבות עצמאי להפקיד לחיסכון פנסיוני תשומים מהכנסתו החייבת בהפקדה (ראו פרק ב' לחוק, ע' 217 ואילך); תיקונים ביחס להפרשות לפיצויים (ראו פרק ג' לחוק (המהווה את תיקון 232 לפקודת מס הכנסה), ע' 224 ואילך); שינויים בהוראות החוק לעידוד השקעות הון (ראו פרק ז' לחוק (המהווה את תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון), ע' 261 ואילך); הגדלת הזיכוי המוקנה ליחיד תושב ישראל שסיים לימודי מקצוע בהיקף שעות לימוד הזהה ל-1,700 שעות לימוד הנהוגות במוסד להשכלה גבוהה לנקודה שלמה (ראו סעיפים 87(1) ו-(2) לתיקון, ע' 272) בכפוף להוראת-שעה ביחס לשנת 2017 (ראו סעיפים 90(1) ו-(2) לתיקון, ע' 273); שינויים בשיעורי המס החָלים על יחידים (ראו סעיף 87(4) לתיקון, ע' 272–273) לרבות הגדלת שיעור המס הנוסף והיקפו (ראו סעיף 87(5) לתיקון, ע' 273); הקטנת שיעור מס החברות מ-25% ל-23% (ראו סעיף 87(7) לתיקון, ע' 273) בכפוף להוראת-שעה ביחס לשנת 2017 (ראו סעיף 90(3) לתיקון, ע' 273) וזאת לרבות לעניין החבות במס שבח (ראו סעיף 88 לתיקון, ע' 273); הגדלת שיעור המס המוטל על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת רווחים מ-30% ל-35% (ראו סעיף 87(6) לחוק, ע' 94); חיוב במס של משיכת כספים או נכסים מחברה בידי בעלי המניות אשר אינם מוחזרים במועד שנקבע לעניין זה (ראו סעיף 94(1) לתיקון, ע' 274 ואילך וכן סעיף 96 לתיקון, ע' 279–281); מיסוי חברות ארנק שהוקמו על-ידי עובדים שכירים (ראו סעיף 94(2) לחוק, ע' 276 ואילך וכן סעיף 95(1) לחוק, ע' 278); תיקון ההסדר הקבוע בסעיף 77 לפקודת מס הכנסה ביחס לפילוג רווחים (ראו סעיף 94(3) לחוק, ע' 278 ואילך וכן סעיף 95(2) לחוק, ע' 279); הוראת-שעה ביחס לחלוקת דיבידנד במס מופחת בשיעור 25% ללא מס נוסף בכפוף למגבלות ותנאים שונים (ראו סעיף 97 לחוק, ע' 281–282); שינויים במיסוי קיבוצים תוך הבחנה בין קיבוץ שיתופי לבין קיבוץ מתחדש (ראו סעיף 98 לחוק (המהווה את תיקון 236 לפקודת מס הכנסה), ע' 282 ואילך); שינויים בחוק הביטוח הלאומי (ראו סעיף 103 לתיקון (המהווה את תיקון 187 לחוק הביטוח הלאומי), ע' 292 ואילך וכן את סעיפים 104–111 לתיקון, ע' 299 ואילך); הטלת "מס ריבוי דירות" על מחזיקי שלוש דירות או יותר בְּשל החזקת הדירה השלישית ומעלה (ראו סעיפים 115–148 לחוק, ע' 305 ואילך);* פטוֹר ממס לרווחים שקיבל יחיד מקופת גמל להשקעה בכפוף למספר תנאים ובכללם התנאי לפיו אותו יחיד לא רכש דירה בתקופה הנדרשת (ראו סעיף 150 לתיקון (המהווה את תיקון 237 לפקודת מס הכנסה), ע' 314–315).**
* יצוין, כי הוגש בג"ץ כנגד תקפותן של ההוראות בעניין מס ריבוי דירות.
** דומה, כי נפלה טעות סופר בהוראות התיקון בעניין זה.
במקביל לחוק, פורסם חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז–2016 ("חוק התכנית הכלכלית") (קישור לחוק).
בגדרו של חוק התכנית הכלכלית נקבעו, בין היתר, מספר תיקונים בהוראות חוק מיסוי מקרקעין (ראו סעיפים 51 ו-52 לחוק (המהווים את תיקון 89 לחוק מיסוי מקרקעין), ע' 211–212), וזאת במועדי התחולה המנויים בחוק: ראשית, יתאפשר רישום של זכות במקרקעין בטאבו במקרים מסוימים בהם החשש מאי-תשלום המס נמוך, וזאת גם לפני שהסתיים הטיפול בתיק בידי רשות המיסים; שנית, קוּצר חלק מהמועדים הקבועים בחוק ביחס לטיפול משרדי מיסוי מקרקעין בדיווחים ולהמצאת אישורי מיסים.
פסק-הדין בעניין רבי שפירא
המערער הינו רו"ח ובין מייסדי משרד רו"ח פרידמן, שפירא, גולדשטיין ושות' ("פרידמן ושות'"), שהתמזג, לימים עם משרד רו"ח יגאל ברייטמן ושות'.
המערער לא עָסק בביקורת חשבונות רגילה עבוּר לקוחות המשרד אלא בתחום הייעוץ העסקי ובנה, לדבריו, פרקטיקה משגשגת בתחום בתוך המשרד.
לימים, הפירמה המורחבת "התמזגה" עם משרד רו"ח אלמגור ושות' למשרד ברייטמן אלמגור ושות'.
גם לאחַר המיזוגים, נותר המערער שותף בפרידמן ושות' ורק בעקיפין היה שותף בברייטמן אלמגור ושות'.
כעבור כחמש שנים פרש המערער וקיבל מדי שנה, ובמשך עשֹור לאחַר הפרישה, סכום הכנסה בהתאם להוראות הסכם השותפוּת.
לטענתו, פרישתו לוּותה במכירת מוניטין על-ידיו וכי התשלומים שקיבל היו כולם עבוּר מוניטין נמכר זה. לחלופין, טען המערער (וטענה זו עלתה במקור גם על-ידי המשיב), כי הממכר הוא זכות בשותפוּת שגם הרווח ממכירתה נתון למיסוי לפי חלק ה לפקודת מס הכנסה.
המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 1), לעומת זאת, טען, כי ההכנסה היא פירותית באופיָה ונתונה למיסוי לפי חלק ב לפקודה.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, קבע, כי מדובר בתשלומים ששולמו למערער עבוּר ויתורו על זכויותיו בשותפות אגב פרישתו; וכי לא הוכח שתשלומים אלה שולמו בגין מכירת מוניטין (קישור לפסק-הדין).
לאור מורכבות עוּבדות פסק-הדין וקביעותיו החשובות של השופט קירש, אנו ממליצים לקרוא בעיון את פסק-הדין.
פסק-הדין בעניין מן ועמירן
פורסם פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין אלי מן ודורית עמירן.
העוררים, אח ואחות, היו הבעלים במושע של מלוא זכויות בבניין בן 3 קומות ברחוב סוקולוב ברמת-גן, הכולל 18 יחידות שונות ובהן דירות, משרדים ומחסנים.
ביום 12.2.2013 חתמו העוררים, בינם בין עצמם, על הסכם שיתוף בגדרו יוחדו לכל אחד מהם 9 יחידות מגורים בשלמותן.
ביום 24.2.2013 חתמו העוררים על הסכם קומבינציה לפיו מכרו לחברת ישראמיש השקעות מתחם סוקולוב בע"מ 10 יחידות מסוימות בבניין הקיים, המהוות 54% משווי הבניין בכללותו. על-פי ההסכם האמור, עלהיזם להרוס את הבניין הקיין ולבְנות תחתיו בניין חדש אשר יחידותיו תחולקנה בין הצדדים בהתאם לאותם שיעורי בעלוּת, דהיינו 54% משווי היחידות יהיו בבעלות היזם ו-46% בבעלות העוררים, בחלקים שווים ביניהם.
בשומה העצמית שהגישו העוררים למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין מרכז), ביקש כל אחד מהם לקבל פטוֹר ממס שבח בגין שלוש דירות מגורים: האחד, מכוח הוראות סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (כנוסחו אז); ושניים נוספים, מכוח הוראות סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירת מגורים – הוראת שעה), התשע"א–2011. זאת, בהתבסס על הטענה כי יש לראוֹתם כמי שמכרו את כל זכויותיהם במקרקעין.
המשיב דחה עמדת העוררים וקבע, כי מדובר בעסקת קומבינציה מסוג "מכר חלקי"; וכי כל אחד מהעוררים זכאי לפטוֹר ממס שבח בגין מכירת דירה אחת לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין תוך החלת הוראות סעיף 49א(ב) לחוק.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ב' ארנון, בהסכמת חברי הוועדה עו"ד ל' מרגלית ורו"ח ת' גורטלר (וכאן המקום לברך את חברי הוועדה החדשים), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
קביעת ערך המלאי בענף היהלומים
פורסם מכתבם של מר יורם דבר נשיא בורסת היהלומים הישראלית ומר יעקב קורן נשיא התאחדות תעשייני היהלומים למר משה אשר מנהל רשות המסים ולמר ערן יעקב המִשנה למנהל רשות המסים (קישור למכתב).
בגדרו של המכתב, שהינו בהמשך להחלת נוהל גילוי מרצון על יהלומנים, הובעה הסכמתם של הכותבים לאופן קביעת ערך המלאי בענף היהלומים.
תיקון 230 לפקודת מס הכנסה
במסגרת תיקון 196 לפקודת מס הכנסה, תוקנה הפקודה ונקבע בסעיף 9(2)(א1) שבה, כהוראת-שעה, כי רשות מקומית שמחזיקה באמצעי שליטה בתאגיד מים וביוב תהיה פטורה ממס על הכנסה מדיבידנד המשתלם לה על-ידי אותו תאגיד בשנים 2011 עד 2015, וכן תהיה פטורה ממס בְּשל הכנסה מריבית שנצברה באותה תקופה על הלוואות בעלים שנָתנה הרשות המקומית לאותו תאגיד.
במקביל, תוקן בתיקון עקיף חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, ונקבע בסעיף 13א שבו, כהוראת-שעה, כי בשנים 2011 עד 2015 הכנסה של תאגיד מים וביוב שרשות מקומית מחזיקה בכל אמצעי הַשליטה בו, תהיה פטורה ממס חברות.
בהתאם לתיקון, הוארכה התקופה שבהּ יינתן פטוֹר ממס לרשות מקומית שהתאגידים האמורים נמצאים בשליטתה, לפי סעיף 9(2)(א1) לפקודה, עד תום שנת-המס 2018.