בית-המשפט קיבל את הערעור שהוגש באמצעות משרדנו וקבע שעובדים זרים זכאים לנקודות זיכוי
פורסם פסק-הדין בעניין עומד הנדסה.
המחלוקת בין הצדדים בתיק זה נעה סביב השְאֵלה, האם בדין הקנתה המערערת לעובדים הזרים שהעסיקה בשנות-המס שבערעור ואשר הגיעו לישראל מאריתריאה ("העובדים הזרים") ¼2 נקודות זיכוי בהתאם לכללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז–2007 ("הכּללים").
לשיטתו של המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 5), נקודות הזיכוי הוקנו לעובדים הזרים שלא כדין והיה על המערערת לנַכּות מס במקור ממשכורות העובדים הזרים מכוח הוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה ועל-פי תקנה 3(ד)(1) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993 שהותקנו מכוחן, וזאת מבלי להביא בחשבון את נקודות הזיכוי האמורות.
עוד גרס המשיב, כי הזכאות לנקודות הזיכוי מכוח הכּללים מותנית, בין היתר, בכך שהעסקתו של תושב-החוץ תהיה "מותרת על פי כל דין", בעוד שהעסקתם של העובדים הזרים במקרה דנא אינה מותרת, אליבא דהמשיב, על-פי דין כאמור.
המערערת לעומת זאת, טענה, באמצעות משרדנו, כי גישתו של המשיב נוגדת את לשון הוראות החוק הרלבנטיות, סותרת את מדיניות המדינה ביחס לעובדים הזרים וחוטאת לעיקרון גבייתו של מס צודק וראוי.
השופט אלטוביה קבע, כי אשרת השהִייה מסוג 2(א)(5) בה החזיקו העובדים הזרים אינה מנויה בתקנות הכניסה לישראל כאשרה המתירה עבודה בישראל, אך אין מצוין בה שהמחזיק בה אינו רשאי לעבוד אלא רק שהיא אינה מהווה אישור עבודה; ובהתאם, כך קבע השופט (תוך שהוא מצטט מבג"ץ קו לעובד), אין בנוסח אשרה זו כדי לשלול את זכותו היסודית של כל אדם לעבוד לפרנסתו למחייתו.
עוד קבע השופט אלטוביה, כי החלטה 3936 של הממשלה ה-32 שניתנה ביום 11.12.2011 – לפיה לא תינקטנה פעולות אכיפה נגד מעסיקי עובדים שהגיעו לישראל מסודן ואריתריאה – מהווה "אישור קבוצתי זמני" לעבוד בישראל, כך שהעסקתם של השוהים בישראל אשר הגיעו מאריתריאה היא כדין ולוּ לצורך פרשנות כללי מס הכנסה ובחינת זכאותם של אלה לנקודות זיכוי מכוח אותם כללים.
נזכיר, כי בעניין שלמה סעד (ע"מ 9266-03-14), הגיע בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט ג' גדעון) למסקנה שונה.