האם ניתן לבצע חישוב ליניארי מיוחד במכירת דירה בין קרובים כשמדובר בדירת ירושה?
העורר ישראל רונן ניסן וארבעת אחיו ירשו מאביהם דירה בעפולה בחלקים שווים, כך שכּך אלד מהם ירש 1/5 מהדירה. העורר ושלושה אחים נוספים מכרו את חלקיהם לאח החמישי ולאשתו: שניים מאחיו של העורר מכרו את חלקיהם בדירה בדצמבר 2013; ואילו העורר ואחות נוספת מכרו את חלקיהם לאחיהם ולאשתו בינואר 2014.
לאביו של העורר היו בעת פטירתו זכויות בעלוּת במחצית מדירה נוספת אשר אף אותן ירשו העורר ואחיו בחלקים שווים.
המחלוקת בין העורר לבין המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) נעה סביב שאלת זכאותו של העורר לשלם מס שבח בגין המכירה כאמור לפי שיטת החישוב הליניארית כקבוע בסעיף 48א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.
לטענת העורר, אין להחיל בעניינו את הסייג שנקבע בהוראות סעיף 44(ד)(1) לחוק ההסדרים* השולל את החלת שיטת החישוב הליניארי המיוחד במכירת דירת מגורים בין קרובים, שכּן מדובר במכירת דירה אחת (ולא שתיים, כקבוע, לשיטתו, בהוראות האמורות) שהתקבלה בירושה לאחיו.
* החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג–2013 (קישור לחוק).
לחלופין, טען העורר, כי מדובר בחלוקת נכסי עיזבון בין יורשים משמעותה בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין שבמסגרתה שולמה תמורה מחוץ לנכסי העיזבון ולכן, ולאור תיקון 82 לחוק מיסוי מקרקעין,* הוא זכאי לחישוב הליניארי המוטב במכירת הדירה.
* להורדת תיקון 82, לחצו כאן.
ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת (השופטת ע' הוד – יו"ר הוועדה, עו"ד א' הללי ורו"ח נ' זועבי – חברים) דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).