סיוּוגו של בונוס הצלחה
ביום 30.1.2007 התקשר המערער בהסכם עם חברה ציבורית למכירת מניותיו בחברת וקטור הנדסה וטכנולוגיות (1993) בע"מ ("וקטור") בתמורה ל-450,000$.
בחודש מרץ 2007 נכרת הסכם נוסף בין המערער לבין וקטור, שהוגדר כהסכם ייעוץ, ולפיו המערער יועסק על-ידי וקטור בניהול וייעוץ למשך 3 שנים תמורת 35,000 ש"ח לחודש; ובנוסף, יקבל המערער מוקטור בונוס מיוחד במידה שיצליח לגרום להארכת ההתקשרות של וקטור עם חברת מיקרוסופט.
ביום 2.9.2009, ולאחַר השגת ההסכמה של מיקרוסופט להארכת ההתקשרות עם וקטור, הוציא המערער חשבונית מס לוקטור בסך של 1,447,200 ש"ח (400,000$) (בצירוף מע"מ), כשצוין באותה חשבונית שמדובר בתשלום הבונוס.
ביום 30.12.2009, נערך הסכם נוסף שהוגדר כתוספת להסכם מיום 30.1.2007, ולפיו התשלום בסך 400,000$ ייחשב לכל דבר ועניין כתשלום נוסף עבוּר המניות שנמכרו.
המשיב (פקיד-שומה כפר-סבא) סיוֵוג את התקבול האמור כהכנסה פירותית. מכאן הערעור.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור.
השופט ד"ר סטולר בָּחַן את מכלול המסמכים שהוצגו בפניו וקבע, כי ההסכמים שנחתמו בשנת 2007 הם שמשַקפים את האמת, בעוד שהתוספת להסכם הינה בגֶדר הסכם בדוי שנעשה לצורכי מס בלבד.
עוד קבע השופט ד"ר סטולר, כי הבונוס ששולם למערער מהווה תשלום פירותי באופיו, שכּן המערער התחייב להפעיל את הונו האנושי ולרתום אותו לטובת וקטור תמורת שכר אשר היה תלוי הצלחה; וכי למערער היה יתרון שבא לידי ביטוי באמצעות הקשָרים שיָצר עם גורמים בחברת מיקרוסופט והכישורים שצָבר מתוקף עבודתו בוקטור במשך השנים ושני אלה מהווים חֵלק ממיומנותו שמהווה את משלח-ידו.