פורסמה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין קימחי (ע"א 6351/12).
עניינה של ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינה של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, לפיו עסקת המכר שביצע המבקש מהווה בגֶדר עסקת קומבינציה, ולא עסקת מכר במזומן, כפי שנטען על-ידי המבקש.
בגדרה של הבקשה, שהוגשה לצד ערעור על פסק-דינה של ועדת-הערר, טען המבקש, כי אין ידו משגת לשלם את חוב המס שהוא חב למשיב בעקבות פסק-הדין של הוועדה, אלא על דרך של מכירת נכס שפירות השכרתו מהווים מקור פרנסה עיקרי עבורו ועבוּר משפחתו. פעולה זו הינה פעולה בלתי-הפיכה, לשיטתו, ולפיכך מצדיקה את עיכוב הליכי הגבייה.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ח' מלצר, קיבל את הבקשה בחלקהּ, תוך שהוא מתבסס על דברי השופט י' דנציגר בעניין פיננסטיק (ע"א 3703/12).*
* וכך קבע שם השופט דנציגר: "לכאורה – ומבלי לקבוע מסמרות בטענות הצדדים לעניין מהותו של סעיף 91 כסעיף דיוני או מהותי או לעניין התחולה הרטרואקטיבית או הפרוספקטיבית של התיקון על ערעורים תלויים ועומדים בנוגע לשומות על עסקאות שקדמו לתאריך זה – נראה כי טענת המבקשת כי יש להחיל עליה את הוראות הסעיף בנוסחו טרם התיקון אינה נטולת יסוד, כפי שמציג אותה המשיב."
נקבע, כי בקשת עיכוב הביצוע תתקבל, בכפוף לתשלום המס שאינו שנוי במחלוקת והפקדת ערבות להבטחת תשלום המס,* וזאת כלשון סעיף 91 לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו עוֹבר לתיקון 70.