פורסמו שתי החלטות בנושא סדרי דין בערעורי מס על-ידי ד"ר א' סטולר, שופט בית-המשפט המחוזי מרכז.
האחת, בעניין אווזי שכונת התקווה (1997) ניהול מסעדות בע"מ (ע"מ 36606-02-11).
באותו מקרה, טענה המבקשת, כי היות שספריה נמצאו קבילים, נטל ההוכחה צריך לעבור למשיב, מנהל מע"מ. המשיב, לעומת זאת, טען, כי התיק עוסק, רובו ככולו, בכך שמיוחס למערערת קבלת חשבוניות פיקטיביות, ועל-כן נטל ההוכחה מוטל עליה.
בית-המשפט קיבל את עמדת המשיב וקבע, כי השְאֵלות העומדות בבסיס הערעור הן שאלות עובדתיות אשר לא נמצא להן פתרון בספרים (כגון: מי סיפק את הבשר למערערת, מה כמות הבשר שסופק וכו'). על-כן, והיות שאף המערערת הסכימה כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות, המדובר במחלוקת לבר-פנקסית ומשכך נטל הראיה רובץ לפתחה של המערערת.
ההחלטה השנייה ניתנה בעניין כרמל תעשיות חלפים בע"מ (ע"מ 39510-11-10).
באותו מקרה, התנהל בתיק הליך הוכחות, כאשר המערערת פתחה בהבאת הראיות. לאחַר שהסתיים הליך ההוכחות, ביקש ב"כ המערערת מבית-המשפט שיורה למשיב להגיש סיכומיו ראשון. המשיב התנגד, ומכאן ההחלטה.
בית-המשפט דחה את הבקשה, בין היתר, מהטעם שטענת המערערת הובאה רק בשלב הסיכומים לאחַר שהיא הֵחלה בהבאת הראיות ובכך הסכימה במשתמע, כי נטל השכנוע רובץ עליה. עוד ציין בית-המשפט, כי לחובתו של ב"כ המערערת נזקפת העובדה שבדיוני קדם המשפט נמנע מהעלאת טענה של נטל ההוכחה בניגוד לאמוּר בתקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.*