במבזק מיום 4.3.2012 התייחסנו, בין היתר, לפרסומו של פסק-הדין בעניין גוטצייט (ו"ע (ת"א) 1290-09).
באותו מקרה, קבעה ועדת הערר, בין היתר, ברוב דעות של יו"ר הוועדה השופטת ר' שטרנברג-אליעז ושל חבר הוועדה רו"ח צבי פרידמן, כי בחישוב תקופת הבעלוּת במקרקעין לצורך ביצוע פריסה של מס השבח יש להביא בחשבון גם את תקופת הבעלוּת בידי נותן המָתנה. כלומר, תקופת הפריסה אינה מצטמצמת לתקופה שמיום העברת המקרקעין במתנה, אלא מקבל המָתנה נכנס לנעלי מעביר המָתנה גם לעניין הפריסה.
בהקשר זה נציין, כי היום פורסמה החלטת מיסוי של החטיבה המקצועית שברשות המסים (החלטת מיסוי 5825/12).
בגדרהּ של ההחלטה נקבע, כי במקרה בו נמכרת זכות במקרקעין שהתקבלה אצל המוֹכר בירושה והמוֹכר מתחייב במס על השבח שנצמח בתקופת הבעלוּת של המוריש מכוח עקרון "הכניסה לנעליים", "תקופת הבעלות בנכס" לעניין פריסת השבח הריאלי תתחיל משנת-המס שלאחַר שנת-המס בה נקבע יום הרכישה לעניין החבות במס שבח.
כלומר, תקופת הבעלוּת לצורך הפריסה תכלול גם את התקופה שבגינהּ משלם היורש מס בעקבות כניסתו לנעלי המוריש (אך לא יותר מ-4 שנות-מס כולל שנת-המס בה אירע יום המכירה).
נדגיש, כי החלטה זו, שעליה יש לברך, הופכת למעשה, ובאופן רשמי, את עמדתה הרשמית הקודמת של רשות המסים, כפי שפורסמה בשעתו על-ידי היועץ המשפטי הקודם של הרשות, עו"ד (רו"ח) משה מזרחי,* ולפיה "במכירת נכס/זכות במקרקעין, כאשר המוכר מבקש כי רווח ההון/שבח ייפרס למספר שנים, יש להביא בחשבון, לצורך חישוב תקופת הבעלות, רק את התקופה המתחילה בשנת המס שלאחר השנה שבה הגיע הנכס/זכות במקרקעין לידיו של הנישום עצמו, וזאת אף אם הנכס הגיע לידיו בדרך של הורשה/מתנה ללא תמורה."
* מ' מזרחי וש' אהרונוביץ "משולחנו של היועץ המשפטי לרשות המיסים" מיסים כא(3) א-109.
עוד נדגיש, כי הגם שהדבר לא מצוין במפורש בהחלטת המיסוי החדשה, יש להחלטה זו נפקות גם לחישוב הפריסה של רווח הון ממכירת נכסים שאינם מקרקעין בישראל (דהיינו, רווח החייב במס רווחי הון לפי חלק ה לפקודת מס הכנסה).
כמו-כן, החלטה זו רלבנטית לתקופת הפריסה במקרה של נכס/זכות במקרקעין שהתקבלו במתנה (ולא בירושה).