פורסם פסק-הדין של בית-המשפט בעניין נתיבות דרור (ע"א 4384/10).
באתו מקרה, טענה המערערת – מכינה קדם-צבאית הפועלת ביישוב תלם בדרום הר חברון והרשומה כעמותה בישראל ומלכ"ר לעניין חוק מע"מ – כי על פקיד-השומה להחזיר לה את מס המעסיקים ששילמה בשנות-המס 2007-2004, וזאת מהטעם שחוק מס מעסיקים (שבוטל ביום 1.1.2008) אינו חל באזור יהודה ושומרון ("האזור").
עוד טענה המערערת, כי פסקי-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בקעת הירדן (ע"א 9163/08) ובעניין מעלה חבר (ע"א 4949/97) אינם מהווים תקדים מחיֵיב בנושא זה.
בית-המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו, כי בעניין בקעת הירדן עָמדה המחלוקת נשוא ערעור זה בפני בית-המשפט אשר מצא לאמץ את קביעתו של בית-המשפט המחוזי ובכך גילה דעתו כי זו התוצאה הנראית בעיניו, וכי העובדה שבית-המשפט לא מצא לנמק את פסק-הדין אינה גורעת מתוקפו כתקדים מחיֵיב.
לגופו של עניין (הגם שלמעלה מן הצורך) הוסיף בית-המשפט העליון וקבע, כי חוק מס מעסיקים לא כולל אמנם הוראה מפורשת המחילה אותו באזור, אך יש להחילו מכוח הוראות פקודת מס הכנסה. זאת, הן לאור הוראות חוק מס מעסיקים המחילות את הוראות הפקודה והן כנגזר מעיקרון ההרמוניה החקיקתית.