פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין פלוני (ע"מ (י-ם) 23939-01-11).
באותו מקרה, נדונה השְאֵלה, כיצד יש לחיֵיב במס את הגמלה המשולמת למערער ממשטרת ישראל ואשר מחציתה מועברת לגרושתו מכוח הסכם הגירושין ביניהם (הסכם שקיבל בשעתו תוקף של פסק-דין).
לטענת המערער, החֵלֶק בגמלה המועבר לגרושתו אינו מהווה חֵלֶק מהכנסתו החייבת, שכּן מדובר בגמלה תקציבית המהווה נכס הוני שיש לאזנו במסגרת איזון המשאבים בינו לבין גרושתו.
עוד טען המערער, כי הזכאות לכספי גמלה משותפת לשני בני-הזוג בחלקים שווים ממועד תחילת צבירתה, וממילא זכאותה של גרושתו לקבל בפועל את חלקהּ בגמלה נולדה ביום בו קיבל את הגמלה משטרת ישראל, דהיינו ביום פרישתו.
בהתאם, טען המערער, כי חֵלקהּ של גרושתו בגמלה איננו הכנסה מיגיעה אישית שלו אלא הכנסתה שלהּ מכוח איזון המשאבים.
בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ, דחה את הערעור, בקובעו, כי זכות האישה בחלקהּ בגמלה הצומחת מכוח הסדר איזון המשאבים איננה זכות קניינית בנכס המהווה נכס משותף, אלא רק זכות תביעה אישית כלפי המערער, הנותרת במישור היחסים בין השניים, וממילא יש למסות את מלוא סכום הגמלה בהתאם למדרגות המס החלות על המערער.