פורסם פסק-הדין בעניין ברק גז בע"מ (ע"מ (ת"א) 1181/06).
באותו מקרה, נכרת הסכם בין פזגז 1993 בע"מ ("פזגז") לבין המערערת, בגדרוֹ הסכימו הצדדים על סיום סכסוך משפטי שהתגלע ביניהם, העברת פעילותה של המערערת כמשווקת גז באיזור בני-ברק לפזגז והתחייבות המערערת ובעלי מניותיה שלא לעסוֹק בגז באיזור בני-ברק במשך 18 חודשים מיום חתימת ההסכם.
לטענת המערערת, הסכום שקיבלה מפזגז במסגרת ההסכם מהווה תשלום בגין מוניטין.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור, בקובעו, כי למערערת לא היה מוניטין כספקית גז, וזאת, מהטעמים הבאים: לא ניתן למערערת רישיון ספק גז; הלקוחות היו מאז ומתמיד לקוחות פזגז; פזגז הייתה היחידה המוסמכת לשיווק גז מטעם פזגז באיזור בני-ברק, וממילא לא יכול היה גוף אחר, לרבות המערערת, לרכוֹש מוניטין בתחום חלוקת גז מטעם פזגז באותו איזור.
בית-המשפט הוסיף וציין, כי הגם שהתחייבות לאי-תחרות – דוגמת התחייבותם של בעלי המניות במערערת שלא להתחרות בפזגז –מלמדת, ככלל, על מכירת מוניטין, אין די בהתחייבות האמורה, בנסיבות העניין, כדי להטות את הכף לטובת המערערת.
לאור האמור, קבע בית-המשפט, כי התשלום שקיבלה המערערת מפזגז אינו בעד מוניטין אלא תשלום בגין מכירת זכויות הפצת גז של פזגז.