פורסם פסק-הדין בעניין אריאלה שחר ואח' נ' פקיד-שומה חדרה (ע"מ (חי') 589-04).
באותו מקרה, נדונה השְאֵלה מהו שיעור המס החל על הכנסה חייבת ממימוש בשנת-המס 1998 של אופציות שהוקצו למערערת במסגרת עבודתה בחברת מיקרוסופט ישראל בע"מ לרכישת מניות של חברת האם - חברת מיקרוסופט העולמית, הנסחרות בבורסה בארה"ב.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי ס' הנשיאה, השופטת ש' וסרקרוג, דחה את הערעור, וקבע -- תוך שהוא סוקר בהרחבה את עקרונות החיוב במס לפי סעיפים 3(ט) ו-102 לפקודה (כנוסחו לפני תיקון 132) כמו גם את החלטות ועדת הפּסיקה בסוגיות אלו -- כי ההכנסה ממימוש האופציות מהווה הכנסה לפי סעיף 3(ט) לפקודה החייבת במס בשיעור שולי, ולא בשיעור 42.5% כפי שנטען על-ידי המערערת.
עוד קבע בית-המשפט, כי הסכמי השומה שנחתמו בין עובדי החברה לבין פקיד-השומה ולפיהם נקבע, בתנאים מסוימים, מס סופי בשיעור 42.5% אינם חלים לגבי מימוש האופציות בידי המערערת בשנת-המס 1998.
בנוסף, דחה בית-המשפט את טענת המערערת, כי היא זכאית לשיעור המס המופחת כאמור, מכוח עיקרון השוויון והתכליות שעמדו בבסיס הסכמת המשיב להגיע להסדרי פשרה בתיקים מקבילים. זאת, בין היתר, מהטעם שקבוצות ההשוואה בהן בחרה המערערת אינן למעשה הקבוצות הרלבנטיות לצורך בחינת עיקרון השוויון.
עם זאת, בית-המשפט הדגיש, כי ראוי שהמשיב ישקול נוהל דיווח על הֶסדרי פשרה בנושאי מחלוקת עקרוניים עם השלכות רוחב, ולא ישאיר סמכות לפשרה ברמה המקומית ללא דיווח וללא בקר אם אכן מתקיימים עקרונות המשפט הציבורי במסגרת אותם הֶסדרי פשרה.