פורסם פסק-הדין בעניין דגון בתי ממגורות לישראל בע"מ (ע"מ (חי') 28661-12-10).
באותו מקרה, נדונה השְאֵלה כיצד יש למסות את המערערת בגין תשלומים שקיבלה מהמדינה עבוּר מבנים שחכרה בעבר ועם סיום החכירה הוחזרו למדינה. לטענת המערערת, תשלומים אלה מהווים תמורה בגין מכירת זכות במקרקעין כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין, וכנגזר מכך, חייבים במס שבח. פקיד-השומה, לעומת זאת, סבר, כי תשלומים אלה גוררים עִמם חבות במס רווחי הון.
המערערת העלתה טענה מקדמית, לפיה השומות בצו שהוצאו על-ידי פקיד-השומה בטלות, וזאת משני טעמים: האחד, איחור בהוצאת הצווים (התיישנות); השני, קיומה של הכרעה שיפוטית על-ידי ועדת ערר מס שבח בשאלה שבמחלוקת.
בית-המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט ר' סוקול, דחה את טענתה המקדמית של המערערת.
לגבי טענת ההתיישנות קבע בית-המשפט, כי זו מתבססת על טעות דפוס בהחלטת הרפרנט המקצועי שבפקיד-השומה ועל-כן אין לקבְלה; ואילו לגבי הכרעתה השיפוטית של ועדת-הערר קבע בית-המשפט, כי זו אינה מקימה "מחסום" של מעשה בית דין מהטעם שהוגש בגינהּ ערעור לבית-המשפט העליון ועל-כן יש לחכות עד להכרעה בערעור זה.