פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעורים שהוגשו על-ידי רשויות המס בעניין שקורי (ע"א 8297/09) וכהן (ע"א 1177/10) ובערעור שהוגש על-ידי בני-הזוג מלכיאלי (8114/09).
בית-המשפט העליון קיבל את ערעורן של רשויות המס וקבע, כי לשונו הברורה של סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה אינה מותירה מקום לפרשנות הגורסת, כי דרישת אי-התלות היא חזקה הניתנת לסתירה (כלומר, מדובר בחזקה חלוטה), אף אם קיימים טעמים כבדי-משקל להעדפת מסקנה שכזו, ובכללם קידום תכליות החוק כפי שהוגדרו בפרשת קלס וביניהן קידום השוויון ומיגור ההפלייה.
לאור זאת, קבע בית-המשפט, כי היות שקיימת תלות בין הכנסותיהם של בני-הזוג בשלושת הערעורים, הם אינם זכאים לחישוב נפרד של הכנסותיהם.
בית-המשפט הוסיף וציין, כי ניתן לקוות שהמחוקק יבחן בשנית האם נוסחו של סעיף 66(ד) לפקודה הוא עדיין הנוסח הרצוי כיום, כ-55 שנים (!!) לאחַר חקיקת הסעיף.
להורדת פסק-הדין, לחצו כאן.