פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין וייס (בש"א 13223/08).
באותו מקרה, שיעבד החייב, שהוכרז לימים כפושט-רגל, מקרקעין לאחַר שנדרש לערוב להלוואות של חברה בשליטתו. משכשלו עסקי החייב, הן בחברה שבשליטתו והן באופן אישי, פעל הבנק לממש את המשכנתא על הנכס הפרטי של החייב-הערב.
השאלה שהתעוררה בהקשר זה, מי זכאי להשתמש בהפסד ההון שנוצר* לחייב כתוצאה ממימוש הערבות והמשכנתא – האם הנושה המובטח (כונס הנכסים מטעם הבנק - שיוכל לקזזם כנגד השבח ממכירת המקרקעין), או שמא נותרים ההפסדים בבעלות החייב ומשכך מוקנים לנאמן לנכסי החייב.
* מכוח הלכת זיסו גולדשטיין (ע"א 14/85).
בית-המשפט קבע, כי הסכום הנובע מקיזוז ההפסד כנגד השבח שייך לנאמן לנכסי החייב, וקופת הכינוס זכאית לו. זאת, בין היתר, מהטעם שההפסד האמור לא היה קיים בעת יצירת המשכנתא, אלא נוצר כשלוש שנים מאוחר יותר (כפועל יוצא מהמכירה הכפיה מכוח המשכנתא).