כזכור, קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ ("קלאבמרקט"), אשר הִפעילה רשת מרכולים קמעונאיים, נקלעה לחדלות פירעון והוּצא צו להקפאת הליכים נגדה. מאוחר יותר, אישר בית-המשפט המחוזי בתל-אביב הסכם למכירת קלאבמרקט לחברת שופרסל. עיקרו של ההסכם הוא, כי שופרסל תקבל לידיה 100% ממניותיה של קלאבמרקט ובתמורה תעביר לידי הנאמנים כספים שישמשו לפירעון חלק מחובותיה. הנאמנים הגישו הֶסדר נושים לאישורו של בית-המשפט, לפיו הנושים הבלתי-מובטחים של קלאבמרקט אמורים להיפרע את חובותיהם בשיעורים שינועו בין 51% ל-68%, במספר מדרגות המחולקות על-פי גובה נשייתם.
רשות המיסים התנגדה להֶסדר הנושים, בטענה כי קמה לה זכות להחזר יחסי של מס התשומות שניכתה קלאבמרקט, וזאת בגין אותו חלק תמורה שלא שולם על-ידי קלאבמרקט לנושים בעבור העסקאות שביצעו עִמה.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי סגנית הנשיא, השופטת ו' אלשיך, קבע, כי לרשות המיסים לא עומדת תביעת חוב כלפי קלאברקט להחזר יחסי של מס התשומות שניכתה בשעתו.
קביעה זו נהפכה על-ידי בית-המשפט העליון:
בפסק-דין ארוך ומנומק של השופטת (בדימ') א' פרוקצ'יה, הכולל, בין היתר, ניתוח של עקרונות החבות במע"מ (ובכלל זאת פסק-הדין בעניין אלקה אחזקות) נקבע, כי לרשות המיסים עומדת זכות תביעה כלפי קלאבמרקט להשבה של חלק יחסי מניכוי מס התשומות שקיבלה, בשים לב לתמורה חלקית ששילמה בסופו של יום בגין העסקאות עם הספקים במסגרת הֶסדר הנושים.
עוד נקבע, כי מדובר ב"חוב עבר" הנובע וצומח באופן מהותי מפעילותה של העסקית של קלאברקט וקריסתה, ולא בחוב שמועד היווצרותו מאוחר להֶסדר הנושים (וממילא רשות המיסים הינה נושה בלתי-מובטחת והיא זכאית לתבוע את פירעון חובה על-פי מַעמדה ככזו, בדומה ליתר הנושים הבלתי-מובטחים).
להורדת פסק-הדין, לחצו כאן.