פורסם פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין שטילמן.
באותו מקרה, נדונה השְאֵלה מהו יום הרכישה של מקרקעין שנרכשו על-ידי אבי העורר בשנת 1947 וניתנו במתנה לעורר בסמוך לפני פטירת האב ביום 1.3.1965.
לטענת העורר, יום הרכישה הינו מועד הרכישה על-ידי האב (קרי: בשנת-המס 1947) וכנגזר מכך שיעור המס הינו 12%.
לעומת זאת, לטענת מנהל מיסוי מקרקעין , מס הרכישה (אז – אגרת ההעברה) בגין ההעברה ללא תמורה לא שולם בעוד נותן המתנה בחיים,* ועל-כן יש לקבוֹע את יום הרכישה למועד הפטירה (1.3.1965), כך שחֵלֶק הארי של השבח הריאלי חייב במס בשיעור רגיל (לאור שיטת הליניאריות).
* כקבוע בסעיף 27 לחוק מיסוי מקרקעין.
ועדת-הערר קיבלה את הערר וקבעה, כי הוכח שעסקת המתנה דוּוחה במועד ואגרת ההעברה שולמה במועד החוקי.
הוועדה קבעה, כי אין לפרש את הוראות הסעיף באופן דַווקני לפיו יש להוכיח כי תשלום מס הרכישה שחל בפועל בוצע במועד (לפני פטירת נותן המתנה), אלא שניתן לראות בציון גבול התשלום של מס רכישה כיעד שניתן להוכיח כי חריגה ממנו נגרמה שלא באשמת החייב בתשלום, קל וחומר בנסיבות המקרה בהן לא נעשתה עסקה מלאכותית במטרה להתחמק ממס עיזבון.
להורדת פסק-הדין, לחצו כאן.