פורסם פסק-הדין בעניין פינטו (ע"א 4975/09).
באותו מקרה, נדונה השְאֵלה מה דין התקבול שקיבל המערער, מנהל תחנת דלק של חברת פז, מחברת פז בגין הפסקת ההתקשרות עימהּ.
לטענת המערער, מדובר ברווח הון ממכירת מוניטין, בעוד שפקיד-השומה סבר שמדובר ברווח הון "רגיל".
הגם שמדובר בתחנת דלק יחידה באיזורה, ולמרות שמבחינה משפטית הזכויות במקרקעין היו שייכות מלכתחילה לחברת פז, בית-המשפט העליון קיבל את הערעור בחלקוֹ, וקבע על דרך האומדנא, כי 15% מסך התמורה יסוּוגו כמוניטין. זאת, משני טעמים:
האחד, לאור העוּבדה שההסכם בין המערער לבין חברת פז כלל תניית אי-תחרות ותניית ייעוץ שנועדו להבטיח, כי המוניטין יוותר בידי חברת פז (כאמור בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בעניין גוטמן) (עמ"ה (ת"א) 1031/01);
השני, תרומתו של אביו של המערער להקמת התחנה וניהולה על-ידו ועל-ידי המערער.
להורדת פסק-הדין לחצו כאן.