פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין "בזק".
באותו מקרה, נדונה השְאלה, האם חוכר מקרקעין הבוחר שלא לממֵש אופציה להארכת תקופת חכירה שניתנה לו בחוזה החכירה, וכתוצאה מכך תקופת החכירה שניצל בפועל קצרה מפרק הזמן הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין (25 שנים, למן תיקון 40 לחוק), זכאי להשבת מס הרכישה ששילם.
בית-המשפט העליון קיבל, ברוב דעות, את הערעור, בקובעו, כי הוראות סעיף 102 לחוק, שעניינן ב"החזרת מס בביטול מכירה", מאפשרות השבה של מס הרכישה (כמו גם מס השבח) ששולם בגין עסקת חכירה הכוללת "חוזה משני" לתקופת חכירה אופציונלית, מקום שהאופציה בעניין זה לא מומשה בפועל ונוצר בדיעבד מצב לפי "החוזה העיקרי" לא נכנס לתוקף. ובלבד, שללא תקופת החכירה האופציונלית נופלת החכירה בפועל על-פי החוזה מ"פרק הזמן הקובע" לצורך הגדרת "זכות במקרקעין" מסוג חכירה.
ראוי לציין, כי דעת הרוב הֶעדיפה את הפרשנות החותרת למס אמת על-פני שיקולי וודאות ויציבות, בבחינת אמת או יציב – אמת עדיף.
עוד נציין, כי על הנישומים השונים לבחון את שאלת יישומו של פסק-הדין לגביהם ובכלל זאת את האפשרות לתבוע החזר מס שבח/רכישה מרשויות המס.
להורדת פסק-הדין, לחצו כאן.