פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין ד"ר עלי ברנע.*
* להורדת פסק-הדין, לחצו כאן.
המחלוקת בתיק, בהתייחס לשנות-המס 2002-1998, נוגעת לסיווג תשלומים ששולמו על-ידי חברת בייטמן הנדסה בע"מ למערער, שהועסק על-ידה והיה מנכ"ל החברה. לטענת המערער, מדובר בדיבידנדים ששולמו לו מכוח היותו בעל מניות בכורה בחברה. ואילו לטענת פקיד-השומה, מדובר במשכורת או בונוס או דמי ניהול ששולמו לו מכוח היותו עובד החברה.
מחלוקת נוספת נסובה סביב השְאֵלה, האם בחישוב רווח ההון שנצמח למערער ממכירת מניות החברה יש להביא בחשבון רווחי אקויטי (שמקורם בחברת בת של החברה) לעניין הרווחים הראויים לחלוקה (בהתאם לסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה).
בית-המשפט, מפי סגנית הנשיאה השופטת ש' וסרקרוג, דחה את הערעור ביחס לשתי הסוגיות.
לגבי סיווג התשלומים, קבע בית-המשפט, כי אין מדובר בדיבידנד אלא בהכנסת עבודה.
בעניין זה, חשוב לציין את עמדת בית-המשפט, לפיה בשונה מהעקרונות הקבועים בחוק החברות ולפיהם ניתן לבצע "חלוקה" העומדת בשני מבחנים (מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון), מאמצת פקודת מס הכנסה את התפיסה כי יש ליתן הקלוֹת מס להכנסה מדיבידנד, מאחַר שהדיבידנד השתלם מרווחי החברה בפועל, קרי: שעליהם, בהיעדר הוראה אחרת, שילמה החברה מס חברות.
עוד יצוין, כי לגישת בית-המשפט, העוּבדה שהקצאת המניות למערער נעשתה באמצעות הלוואה המזכירה הלוואת שעבוד Non Recourse תוך הגבלת עבירותן של המניות, יש בה כדי להצביע על היות התשלום בגֶדר הכנסת עבודה. לגישה זו נפקות, מטבע הדברים, להשלכות המס הגלומות בהקצאת מניות כאמור לעובדים.*
* ראו לעניין זה, את חוזר מס הכנסה מס' 11/2003 (להורדת החוזר, לחצו כאן).
לגבי הרווחים הראויים לחלוקה, קבע בית-המשפט, כי רווחי אקוויטי אינם נכללים בחלופה המיסויית בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה כמשמעותם בסעיף 94ב לפקודה. זאת, מהטעם שלא בוצעה חלוקה בפועל של אותם רווחים.
בהקשר זה, ראוי לציין, כי לגישת בית-המשפט, אילו הרווחים היו מחולקים בפועל, הם היו פטוּרים ממס לפי סעיף 126(ב) לפקודה. כלומר, סעיף זה קובע פטוֹר ממס ולא אי-חבות במס.
נציין, כי פסק-הדין אוצֵר בחוּבּו השלכות מרחיקות לכת בהקשרים שונים, ובכלל זאת לגבי האפשרות לחַלק דיבידנד בין-חברתי (בפטוֹר ממס) אם מקורו ברווחי אקוויטי שנצמחו לחברה המחַלקת (בגין רווחיה של חברה נכדה) ועוד.