במסגרת הרפורמה במס הכנסה משנת 2006 (תיקון 147 לפקודת מס הכנסה) שונו, בין היתר, כללי הדיווח ותשלום מקדמה על רווחים בכלל ורווחים שמקורם בשוק ההון.
לפי ההוראות החדשות, נישומים החייבים בהגשת דו"ח שנתי לרשויות המס ואשר נוצרו להם רווחי הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים ויחידות בקרנות נאמנות בתקופה 30.6–1.1 חייבים להגיש דיווח לרשויות המס על אותם רווחים וכן לשלם את המס החָל בגינם.
זאת, בתנאי שלא נוכה מס במקור מאותם רווחים.
כלומר, מדובר, בשני סוגי הנישומים הבאים:
האחד: יחידים/חברות שביצעו מכירות של ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות באמצעות בנקים/ברוקרים זרים או באמצעות האינטרנט, מבלי שנוכה מס (ישראלי) במקור מהרווחים נשוא מכירות אלו;
השני: יחידים/חברות שלהם פטוֹר מניכוי מס במקור על עסקות בשוק ההון ואשר ביצעו מכירות של ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות ללא ניכוי מס במקור כאמור.
החובה להגיש את הדו"ח החצי-שנתי ולשלם את המקדמה על-פיו נקבעה למועדים 31 ביולי ו-31 בינואר של כל שנת-מס, בשל מכירות של ניירות-ערך בששת החודשים שקדָמו לחודש שבו חל יום הדיווח.
כלומר, אותם משקיעים שחייבים בהגשת דיווח חצי-שנתי צריכים לעשות כן עד לסוף חודש זה.*
* תשומת לבכם, כי 31.7 הינו יום שישי, ועל-כן יש להשלים את הדיווח החצי-שנתי עד יום חמישי 30.7.09.
ביום 2.7.06 פרסמו רשויות המס הנחיות לנישומים החייבים בהגשת הדיווח החצי-שנתי.
לפי הנחיות אלו, הדיווח החצי-שנתי ייעשה באמצעות הודעה למחלקת הגבייה שבמשרדי פקיד-השומה הרלבנטי, וזאת בהתייחס לניירות-הערך שבמכירתם לא נוכה מס במקור. למיטב ידיעתנו, עד היום טרם גובש טופס מיוחד לעניין זה, כך שמספיק לשלוח את ההודעה למחלקת הגבייה ובמקביל לשלם את המקדמה בסכום המצוין בהודעה.
ההנחיות מוסיפות וקובעות מספר נתונים שיש לכלול במסגרת ההודעה: (א) סך התמורות מכל המכירות שבוצעו בתקופה 30.6–1.1 (מספר אחד מסכם); (ב) סך כל הרווחים מניירות-הערך שנמכרו בתקופה 30.6–1.1. (מספר אחד מסכם); (ג) סך כל ההפסדים מניירות-הערך שנמכרו בתקופה 30.6–1.1 (מספר אחד מסכם); (ד) סך הרווח או ההפסד נטו (לאחר קיזוז ההפסדים מהרווחים) ממוין לפי שיעורי המס הרלבנטיים; ו-(ה) סכום המקדמה לתשלום כפי שהיא עולה מהנתונים האמורים.
הדיווח החצי-שנתי ותשלום המקדמה רלבנטיים רק באותם מקרים בהם נוצרו לנישום רווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים ויחידות של קרנות נאמנות שלא נוכה מהם מס במקור.
לעניין זה, רשויות המס הביעו עמדתן, כי מדובר ברווחים מהם לא נוכה "מלוא המס במקור מרווח ההון" (ראו הודעת רשויות המס מיום 2.7.06).
יש להניח, כי כוונת רשויות המס הייתה, שהחובה להגיש דיווח חצי-שנתי ולשלם מקדמה חלה לא רק באותם מקרים בהם הבנק/ברוקר לא ניכו מס במקור כלל, אלא גם אם נוכה מס במקור בשיעור נמוך יותר מהשיעורים הקבועים בתקנות ניכוי מס במקור (המדובר בתקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך, במכירת יחידה בקרן נאמנות או בעסקה עתידית), תשס"ג-2003 ("תקנות ניכוי מס במקור")).
במקרה שאכן נוכה מס במקור בשיעור נמוך יותר מהשיעורים הקבועים בתקנות ניכוי מס במקור, ניתן לדעתנו לקזז מסכום המקדמה החצי-שנתית שעל הנישום לשלם את המס "החלקי" שנוכה (ככל שנוכה) במקור.
כפי שצוין לעיל, הדיווח החצי-שנתי ותשלום המקדמה רלבנטיים רק באותם מקרים בהם נוצר לנישום רווח ממכירת ניירות-ערך נסחרים ויחידות של קרנות נאמנות שלא נוכה ממנו מס במקור.
לעניין זה נקבע בחוק,* כי "עם הגשת הדוח כאמור, תשולם מקדמה בסכום המס החל לפי הוראות פקודה זו על רווח ההון בשל המכירה".
* ראו הסיפא לסעיף 91(2ג)(ב) לפקודת מס הכנסה.
כלומר, מדובר בחישוב רווח הון לכל דבר ועניין לרבות לעניין ניכוי הוצאות וקיזוז הפסדים.
בהקשר זה נציין, כי על-פי ההנחיות האמורות של רשויות המס, ניתן לקזז – במסגרת הדיווח החצי-שנתי – רק הפסדי הון שטרם קוזזו מרווחים אחרים עד ליום 30.6.
עוד מצוין בהנחיות, כי לא ניתן לקזז הפסדים מניירות-ערך שנוצרו (בתקופה 30.6–1.1) בחשבון ניירות-ערך אחר שבו מבוצע קיזוז שוטף של הפסדים מרווחים לצורכי ניכוי מס במקור (למשל: חשבון בבנק בישראל) אלא אם ניתן אישור פקיד-השומה לכך. אישור כזה יותנה (על-פי המצוין בהנחיות דלעיל) בדיווח על רווח/הפסד ותשלום מקדמה גם בחשבון ממנו נבעו ההפסדים שקוזזו, ללא קיזוז אותו הפסד שכבר קוזז במסגרת הדיווח הקודם.
עם כל הכבוד, נראה לנו שהתניית הקיזוז כאמור בקבלת אישורו של פקיד-השומה אינה מעוגנת בחוק ומדובר בזכות העומדת בכל מקרה לנישום. כלומר, הנישום זכאי, לדעתנו, לבצע "חישוב מחדש" של כלל הרווחים וההפסדים שנוצרו לו בתקופה 30.6–1.1 לרבות הפסדים שקוזזו על-ידי הבנק/ברוקר כנגד רווחים אחרים וכתוצאה מקיזוז זה לא נוכה מס במקור מאותם רווחים. למותר לציין, כי במקרה זה, אותם רווחים יובאו בחשבון לעניין תשלום המקדמה.
נזכיר, כי בעקבות הרפורמה במס, הורחבה באופן ניכר זכאותו של הנישום לקזז הפסדי הון בכלל והפסדים שמקורם בשוק ההון בפרט, ולכך נפקות, בין היתר, לעניין הדיווח החצי-שנתי ותשלום המקדמה על-פיו.
עוד נציין, כי באותם מקרים בהם דיווח כאמור עשוי לגרום ל"כפל-חיוב מקדמה" (כגון: אצל חברות אשר מקדמותיהן השוטפות חושבו, בין היתר, לאור רווחיהן מניירות-ערך נסחרים) ניתן לפְנות לפקיד-השומה בבקשה להקטין את סכום המקדמה החצי-שנתית, ואף לבטלה.
לבסוף נציין, כי אי-הגשת הדיווח ותשלום המקדמה במועד יגרור עִמו חיוב בהפרשי הצמדה וריבית (בשיעור שנתי של 4%) בגין סכום המס שעל הנישום היה לשלם כמקדמה.*