מבוא
במבזק מיום 16.9.2008 התייחסנו לפרסומו של תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, המַקנה תמריצים לאוכלוסיית העולים והתושבים החוזרים לעלות/לחזור לישראל.
בעקבות מבזק זה, פרסמנו ארבעה מבזקים נוספים.
לנוחיותכם, תוכנם של מבזקים אלה מובא בשנית בחלקו התחתון של מבזק זה.
למהותה של שנת ההסתגלות
במסגרת תיקון 168 נקבע, בין היתר, כי עולה חדש* ותושב חוזר ותיק** יהיו זכאים שלא להיחשב כתושב ישראל, וזאת במשך שנה אחת מהמועד שבו עלו/שבו לישראל, ובתנאי שהודיעו (באמצעות טופס), בתוך 90 ימים מיום הגעתם לישראל או בתוך 90 יום ממועד פרסום תיקון 168 (16.9.2008), לפי המאוחר, על בחירתם שלא להיחשב כתושב ישראל במשך אותה שנה (שנת ההסתגלות מובאת במניין תקופת ההטבות).
* יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה.
** יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך 10 שנים רצופות לפחות. עם זאת, נקבע, כי מי שהיה לתושב ישראל בשנת-המס 2007, 2008 או 2009 ייחשב לתושב חוזר ותיק אם שב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך 5 שנים רצופות לפחות.
לאחַר תקופה זו, יוכלו העולה החדש/התושב החוזר הותיק לקבל החלטה מושכלת לגבי מקום מושבם, ללא השלכות מס העשויות לחול על תושב ישראל ובכלל זאת חבות במס בגין הכנסות שמקורן בחו"ל, חבות ב"מס יציאה" וכו'.
הודעת רשות המיסים מיום 17.12.2008
ביום 17.12.2008 פורסמה הודעת רשות המיסים, לפיה החליטה הרשות להאריך את משך התקופה בה ניתן למסור הודעה על בחירה בשנת הסתגלות.
על-פי אותה הודעה, עולה חדש/תושב חוזר ותיק שהגיעו לישראל בין 1.1.2007 ל-31.12.2008 והמעוניינים להודיע על בחירתם בשנת הסתגלות, יוכלו לעשות כן עד ליום 31.3.2009 ויראו בהודעתם האמורה כהודעה שהוגשה במועד.
טופס 1130 – הודעה על בחירה ב"שנת הסתגלות"
רשות המיסים פרסמה היום את טופס ההודעה על בחירה בשנת הסתגלות.
להורדת הטופס (הממוען למשרד לקליטת עלייה), לחצו כאן.
הבהרות לגבי שנת ההסתגלות
במקביל לפרסום טופס ההודעה על בחירה בשנת הסתגלות, פרסמה רשות המיסים מסמך הבהרות לעניין שנת ההסתגלות.
במסגרת מסמך זה, מפורטים התנאים שבהם יראו את העולה החדש/התושב החוזר הותיק כמי שהגיע לישראל ובכלל זאת את "יום ההגעה לישראל",* וכן ההשלכות האפשריות הגלומות בבחירה בשנת ההסתגלות.
* יש לשים אל לב, כי ל"יום ההגעה לישראל" נפקויות נוספות מֵעבר לשנת ההסתגלות.
למַעבר למסמך ההבהרות, לחצו כאן.
ארבעת המבזקים שפרסמנו לגבי תיקון 168
הקלות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים – מבזק מס' 1 (7.10.2008)
ירידות השערים החדות שפקדו את הבורסות השונות ברחבי העולם האפילו על תיקון חקיקה משמעותי ביותר שפורסם לאחרונה (באמצע חודש ספטמבר 2008).
כוונתנו לתיקון 168 לפקודת מס הכנסה המַקנה תמריצים לאוכלוסיית העולים והתושבים החוזרים לעלות/לחזור לישראל (לעיון בתיקון לחצו כאן).
בתיקון זה נעסוק בהרחבה במבזקים הבאים.
התיקון קובע שורה ארוכה של הקלות מס לעולים חדשים (וליתר דיוק, ל"מי שהיה לתושבי ישראל לראשונה") ולתושבים חוזרים בגין הכנסותיהם בכלל ובגין הכנסותיהם הפיננסיות בפרט.
בנוסף, התיקון קובע סוג חדש של תושבים חוזרים – "תושב חוזר ותיק" – שייהנו מהקלות מס זהות לאלו הניתנות לעולה חדש.
המדובר ביחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך 10 שנים רצופות לפחות. עם זאת, נקבע, כי מי שהיה לתושב ישראל בשנת-המס 2007, 2008 או 2009 ייחשב לתושב חוזר ותיק אם שב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך 5 שנים רצופות לפחות.
התיקון משנה לרעה, החֵל מיום 1.1.09, את מעמדם של התושבים החוזרים "הרגילים", קרי: אותם תושבים חוזרים שאינם נחשבים ל"תושב חוזר ותיק".
לפני התיקון, מדובר היה במי שחדל להיות תושב ישראל ושהה דרך קבע מחוץ לישראל שלוש שנים רצופות לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
לעומת זאת, בעקבות התיקון, התקופה הוארכה ל-6 שנים, לגבי מי שיחדל להיות תושב ישראל החֵל ביום 1.1.09. כלומר, מי שיחזור לישראל לאחר 1.1.09 אך חדל להיות תושב ישראל לפני מועד זה, ייחשב עדיין כתושב חוזר לאחר שחדל להיות תושב ישראל במשך 3 שנים לפחות בלבד. ואילו מי שיחדל להיות תושב ישראל לאחר 1.1.09 יצטרך לעמוד במבחן 6 השנים.
ואלה עיקרי ההוראות הקבועות בתיקון:
-
שינוי הגדרת המונחים "תושב ישראל" ו"תושב חוץ"
-
הרחבת היקף הפטוֹר ממס הניתן לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק, כך שיחול על כלל ההכנסות שהם מפיקים מחוץ לישראל, במשך 10 שנים מהיום שהיו לתושבי ישראל, וזאת ללא תנאי בדבר מועד רכישת הנכס או משך החזקתו (קרי: גם אם הנכס נרכש בידי העולה החדש/התושב החוזר הותיק לאחר שהפכו לתושבי ישראל) ובלבד שאין מדובר בנכס שהתקבל במתנה ביום 1.1.07 ואילך;
-
הרחבת הפטוֹר ממס הניתן לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק כך שיחול גם לגבי הכנסות שהם מפיקים באמצעות תאגיד זר או באמצעות נאמנויות;
-
אפשרות חרטה – מי שיהפוך לתושב ישראל יוכל להודיע לפקיד-השומה, תוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל, כי הוא מבקש שלא להיחשב לתושב ישראל למשך שנה אחת ("שנת הסתגלות");
-
מתן פטוֹר מחובת הגשת דו"ח שנתי לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק לגבי כל הכנסותיהם מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, במשך 10 שנים מהיום שהיו לתושבי ישראל;
-
מתן פטוֹר מחובת הגשת הצהרת הון לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק לגבי הונם ונכסיהם שמחוץ לישראל, במשך 10 שנים מהיום שהיו לתושבי ישראל.
יושם אל לב, כי תחולתן של ההוראות הקבועות בתיקון הינה רטרואקטיבית ליום 1.1.2007, וזאת לגבי מי שהיה לתושב ישראל לראשונה (עולה חדש) או לתושב חוזר ותיק ביום 1.1.07 ואילך. זאת, בניגוד להצעת החוק שתחולתה נקבעה ליום 1.1.08.
לשינוי במועד התחולה חשיבות רבה, שכן הוא מרחיב באופן משמעותי את תחולת התיקון ליחידים שעלו/חזרו לישראל בשנת-המס 2007 וכנגזר מכך את זכאותם להקלות מס הקבועות בתיקון כמו גם להחזרי מס בהתאם.
הקלות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים – מבזק מס' 2 (22.10.2008)
במבזק הקודם ראינו, כי הקלות המס הקבועות בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה מוקנות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים.
במבזק זה נתייחס לשלוש הקלות המס העיקריות המוקנות לעולים חדשים, וליתר דיוק ל"יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה".
ההקלה הראשונה קובעת פטוֹר ממס.
עולה חדש יהיה פטוּר ממס על הכנסותיו מכל המקורות (עסק, ריבית, דיבידנד, תמלוגים, דמי שכירות, הימורים, הגרלות וכו') שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים שמחוץ לישראל, וזאת במשך 10 שנים (לפני התיקון: 4 שנים או 5 שנים או בכלל לא) מהמועד שהיה לתושב ישראל לראשונה.
עוד נקבע, כי עולה חדש יהיה פטוּר ממס על רווח הון ממכירת נכסים מחוץ לישראל, אם המכירה תבוצע בתוך 10 שנים מהיום שהיה לתושב ישראל (על רווח הון ממימוש נכס מחוץ לישראל לאחר 10 שנים יינתן פטוֹר יחסי).
עם זאת, הפטוֹרים ממס לא יחולו אם מדובר בהכנסה או ברווח הון שמקורם בנכס שהעולה החדש קיבל במתנה החֵל ביום 1.1.2007 ונותן המתנה היה פטוּר ממס בגינהּ (מטרת סייג זה למנוע מעולה חדש לקבל לידיו במתנה נכס מיחיד/קרוב תושב ישראל בפטוֹר ממס ולהפיק ממנו הכנסות פטורות).
יש לשים לב, כי עד לתיקון 168, הפטוֹר ממס שניתן לעולה חדש בשל הכנסות ורווחים שמקורם בנכסים מחוץ לישראל הותנה בכך שנכסים אלה היו לו מחוץ לישראל לפני היותו תושב ישראל (קרי: הנכסים נרכשו כאשר היה תושב-חוץ).
מגבלה זו בוטלה בתיקון 168 (קרי: אין עוד תנאי בדבר מועד רכישת הנכס), וזאת רטרואקטיבית ליום 1.1.2007 לגבי מי שהיה לתושב ישראל לראשונה ביום 1.1.2007 ואילך.
עוד נציין, כי הפסדי הון שמקורם מחוץ לישראל שיווצרו לעולה החדש ואשר אילו היו רוחים היו פטוּרים ממס לא יהיו מותרים בקיזוז. לעומת זאת, לגבי הכנסות שוטפות (להבדיל מרווחי הון) נקבע, כי העולה החדש זכאי שלא לקבל פטוֹר ממס בגינן, וכנגזר מכך, הוא זכאי, לדעתנו, להכיר בהפסדים שוטפים שמקורם בחו"ל.
ההקלה השנייה מאפשרת ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה לא להיחשב כתושב ישראל, וזאת במשך שנה אחת מהמועד שבו עלה לישראל, ובתנאי שהיחיד הודיע (באמצעות טופס), בתוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל או בתוך 90 יום ממועד פרסום תיקון 168 (16.9.2008), לפי המאוחר, על בחירתו שלא להיחשב כתושב ישראל במשך אותה שנה (שנת ההסתגלות מובאת במניין תקופת ההטבות).
לאחר תקופה זו, יוכל העולה החדש לקבל החלטה מושכלת לגבי מקום מושבו, ללא השלכות מס העשויות לחול על תושב ישראל ובכלל זאת חבות במס בגין הכנסות שמקורן בחו"ל, חבות ב"מס יציאה" וכו'.
ההקלה השלישית קובעת (רטרואקטיבית מיום 1.1.2007) פטוֹר מחובת הגשת דו"ח שנתי והצהרת הון לרשויות המס בישראל במשך 10 שנים מהמועד שבו העולה החדש היה לתושב ישראל לראשונה.
נציין מיד, כי אין מדובר בפטוֹר גורף כי אם בפטוֹר מהגשת דו"ח/הצהרת הון לגבי הכנסותיו (או הונו ונכסיו) של העולה החדש שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל (ואשר לגביהן העולה החדש בחר בפטוֹר ממס) למעט הכנסות שמקורן בנכס שהעולה החדש קיבל במתנה החֵל ביום 1.1.2007 ונותן המתנה היה פטוּר ממס בגינה.
כלומר, אם לעולה החדש יהיו הכנסות או רווחים שמקורם בישראל (למשל: הכנסה מעסק בישראל) הוא יחויב, במקרים מסוימים (ובכפוף להוראות פקודת מס הכנסה ולתקנות הרלבנטיות), להגיש בגינם דו"ח שנתי, וזאת בדיוק כמו תושב ישראל "רגיל".
מנגד, יש להדגיש, כי הפטוֹר מהגשת דו"ח שנתי והצהרת הון חל (בתקופת 10 השנים) גם על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל שנצברו לאחר העליה לישראל.
הקלות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים – מבזק מס' 3 (28.10.2008)
תיקון 168 לפקודת מס הכנסה מבחין בין שני סוגים של תושבים חוזרים:
האחד – "תושב חוזר ותיק", המוגדר כיחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך 10 שנים רצופות לפחות (עם זאת, מי שהיה לתושב ישראל בשנת-המס 2007, 2008 או 2009 ייחשב ל"תושב חוזר ותיק" אם שב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך 5 שנים רצופות לפחות);
השני – תושב חוזר שאינו "תושב חוזר ותיק" כאמור (להלן, "תושב חוזר" או "תושב חוזר רגיל"). בתושב חוזר רגיל נדוּן במבזק זה.
עד לתיקון 168, תושב חוזר הוגדר כיחיד שחדל להיות תושב ישראל ושהה דרך קבע מחוץ לישראל שלוש שנים רצופות לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
בתיקון 168 נקבעה הגדרה חדשה לתושב חוזר* ובמקביל שונו הטבות המס המוקנות לו.
* זאת, כאמור, במקביל לקביעת הגדרה חדשה ל"תושב חוזר ותיק", בו נעסוק במבזק הבא.
לפי ההגדרה החדשה, מדובר ביחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות.
עם זאת, על-פי הוראת התחולה שנקבעה לעניין זה, ההגדרה החדשה והטבות המס החדשות תחולנה רק מיום 1.1.2009 וזאת לגבי "מי שחדל להיות תושב ישראל במועד האמור ואילך". ואילו ההגדרה הישנה והטבות המס הישנות תמשכנה לחול "על מי שחדל להיות תושב ישראל לפני המועד האמור".
הוראת התחולה האמורה אינה ברורה כלל ועיקר ודומה, כי מדובר בטעות שנפלה במלאכת החקיקה. שכן, לפי נוֹסחהּ הנוכחי של הוראת התחולה, מי שחדל להיות תושב ישראל (קרי: הפך לתושב-חוץ) לפני 1.1.2009 -- לרבות מי ששב להיות תושב-ישראל בשנת-המס 2007 ו-2008 (ואינו נכלל בגֶדר "תושב חוזר ותיק") -- ייחשב כתושב חוזר לאחר שחדל להיות תושב ישראל במשך 3 שנים לפחות בלבד ותחולנה לגביו הטבות המס הישנות; ואילו לגבי מי שיחדל להיות תושב ישראל ביום 1.1.2009 ואילך, יחול מבחן 6 השנים, ובכפוף לעמידה במבחן זה יהיה התושב החוזר זכאי להקלות המס החדשות. לשון אחר, מי שיחדל להיות תושב ישראל ביום 1.1.2009 ואילך לא יוכל להיחשב לתושב חוזר לפני 1.1.2015 וכנגזר מכך לא יהיה זכאי, לפני 1.1.2015, להקלות המס החדשות ואף לא להקלות המס הישנות!
מהן אפוא, הקלות המס החדשות המוקנות לתושב חוזר "רגיל"?
ראשית, הפטוֹר ממס רווחי הון לתקופה של 10 שנים (ואחרי תקופה זו – פטוֹר יחסי לפי חלוקה ליניארית) שניתן לתושב חוזר לפני תיקון 168 נותר, ככלל, בעינו.
עם זאת, נדרש שמקורו יהיה במכירת נכסים שהתושב החוזר רכש מחוץ לישראל בתקופת היותו תושב-חוץ (לפני התיקון – נכס שנרכש* בתקופת שהותו מחוץ לישראל).
* לרבות, לכאורה, על-ידי צד שלישי כלשהו, קרי: לא רק על-ידי התושב החוזר.
עוד נדרש, כי הנכס אינו זכות במישרין או בעקיפין לנכס שהיה מצוי בישראל (תנאי זה היה קיים גם קודם).
שינוי נוסף בפטוֹר ממס רווחי הון מתייחס לרווח הון ממכירת נכסים מחוץ לישראל שהם "ניירות ערך מוטבים". במה דברים אמורים?
כפי שצוין לעיל, הפטוֹר ממס רווחי הון המוקנה לתושב חוזר "רגיל" מותנה, בין היתר, בכך שיהא זה רווח הון ממכירת נכס שהתושב החוזר רכש מחוץ לישראל בתקופת שהותו מחוץ לישראל בתקופת היותו תושב-חוץ. כתוצאה מכך, נכסים שהתושב החוזר רכש מחוץ לישראל לאחר מועד חזרתו ארצה אינם פטוּרים ממס, וזאת אף מדובר בנכסים שנרכשו חֶלף נכסים שרכש בתקופה שבהּ היה תושב-חוץ. בייחוד הדברים אמורים לגבי תיקי ניירות-ערך (portfolio), וזאת עקב התחלופה הגבוהה שמבוצעת בגדרם.
לאור זאת, נקבע בתיקון 168, כי הפטוֹר ממס רווחי הון יינתן גם לגבי נכסים מחוץ לישראל שהם "ניירות ערך מוטבים".
נזכיר, כי לפי הוראת התחולה שהוזכרה לעיל, תחולת הוראת הפטוֹר החדשה הינה לגבי "ניירות ערך מוטבים" ביום 1.1.2009 אך בכפוף למבחן ה-6 שנים, דהיינו, לא לפני 1.1.2015. כאמור, אנו סבורים, שמדובר בטעות שנפלה במהלך חקיקת התיקון.
"ניירות ערך מוטבים" מוגדרים כניירות-ערך הנסחרים ב"בורסה",* שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל, המנוהלים מ"חשבון במוסד בנקאי",** וכן ניירות-ערך הנסחרים בבורסה,* שרכש התושב החוזר מתוך הכנסה שהיא ריבית או דיבידנד שמקורם בניירות-ערך מוטבים או הכנסה שהיא רווח הון*** ממכירת ניירות-ערך מוטבים, שהופקדה באותו חשבון.
* המונח "בורסה" מוגדר כבורסה לניירות-ערך מחוץ לישראל, שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על-פי דין במדינה שבה היא מתנהלת, וכן שוק מוסדר מחוץ לישראל.
** "חשבון במוסד בנקאי" מוגדר כחשבון במוסד בנקאי שלא בוצעו בו הפקדות לאחר שהתושב החוזר היה לתושב ישראל, פרט להפקדה של הכנסה שהיא ריבית או דיבידנד שמקורם בניירות-ערך מוטבים או הכנסה שהיא רווח הון ממכירת ניירות-ערך מוטבים.
*** להבדיל, הבדל היטב, מהכנסה מעסק או מהכנסה מעסק/עסקת אקראי בעלי אופי מסחרי.
כלומר, הפטוֹר ממס יחול גם על רווח הון ממכירת ניירות-ערך הנסחרים בבורסה/שוק מוסדר בחו"ל המנוהלים בחשבון בנק סגור (ללא הפקדות חדשות לאחר החזרה לישראל). זאת, אף אם אותם נייירות-ערך נרכשו לאחר החזרה לישראל ובלבד שרכישתם נעשתה מתוך ההכנסות והרווחים שבאותו חשבון סגור.
נדגיש, כי הוראה מקלה זו חלה רק לגבי ניירות-ערך הנסחרים בבורסה/שוק מוסדר בחו"ל (והמנוהלים מחשבון במוסד בנקאי, כמשמעותו לעיל), אך היא אינה חלה על נכסים אחרים בחו"ל שהתושב החוזר רכש לאחר חזרתו לישראל. אין זאת אלא, כי על תושב חוזר המתעתד לרכוש נכסים אחרים כאמור (כגון: מקרקעין) לאחר חזרתו לישראל (בין אם במקום נכסים בחו"ל שרכש בהיותו תושב-חוץ ובין אם בנוסף לנכסים כאמור), לבצע תכנון מס מתאים, על-מנת שהרווחים וההכנסות מנכסים אלה לא יחויבו במס בישראל.
בנוסף לפטוֹר ממס רווחי הון, זכאי תושב חוזר "רגיל" לפטוֹר ממס על הכנסות שוטפות מסוימות (ריבית, דיבידנד, קיצבה, תמלוגים ודמי שכירות) שאינן הכנסות מעסק, במשך 5 שנים מהמועד שהיה לתושב חוזר, וזאת בתנאי שמקור ההכנסות בנכסים מחוץ לישראל שהתושב החוזר רכש בתקופת שהותו מחוץ לישראל.
פטוֹר זה היה קיים גם לפני תיקון 168. עם זאת, במסגרת התיקון הורחב הפטוֹר גם להכנסות ריבית ודיבידנד שמקורן ב"ניירות ערך מוטבים" כמשמעותם לעיל.
יושם אל לב, כי הוראה מרחיבה זו חלה על יחיד שהיה לתושב חוזר (לפי מבחן ה-6 שנים) רטרואקטיבית החֵל ב-1.1.2007.
זאת, בניגוד להוראת הפטוֹר המקבילה ממס רווחי הון שתחולתה, כאמור לעיל, רק ב-1.1.2009 וליתר דיוק, ב-1.1.2015.
הקלות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים – מבזק מס' 4 (5.11.2008)
במבזק זה, הרביעי בסדרת המבזקים בנושא תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, נתייחס להקלות המס העיקריות המוקנות ליחיד הנחשב לתושב חוזר ותיק.
"תושב חוזר ותיק" מוגדר כיחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך 10 שנים רצופות לפחות.
עם זאת, נקבעה הוראת תחולה מיוחדת, לפיה מי שהיה לתושב ישראל בשנת-המס 2007, 2008 או 2009 ייחשב לתושב חוזר ותיק אם שב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך 5 שנים רצופות לפחות.
מטרת הוראה זו ברורה: לכלול בגֶדר התושבים החוזרים הותיקים את אותם יחידים עתירי הון שעזבו את ישראל בסמוך לסוף שנת-המס 2002, וזאת עקב הרפורמה במיסוי בינלאומי (תיקון 132) והמַעבר לשיטת מיסוי פרסונלית. דהיינו, אותם יחידים לא רק שיוכלו כעת לשוב לישראל מבלי לשלם מס על הרווחים שצברו בעת שהותם בחו"ל (בכפוף לסיווגם כתושבי-חוץ), אלא שהם אף יהיו זכאים להטבות המס הניתנות לתושבים חוזרים ותיקים.
תושב חוזר ותיק זכאי (רטרואקטיבית מיום 1.1.2007) לפטוֹר ממס על הכנסותיו מכל המקורות (עסק, ריבית, דיבידנד, תמלוגים, דמי שכירות, הימורים, הגרלות וכו') שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים שמחוץ לישראל, וזאת במשך 10 שנים (לפני תיקון 168 – 4 שנים או 5 שנים או בכלל לא) מהמועד ששב והיה לתושב ישראל.
בנוסף, תושב חוזר ותיק פטוּר ממס על רווח הון ממכירת נכסים מחוץ לישראל, אם המכירה תבוצע בתוך 10 שנים מהיום שהיה לתושב ישראל (על רווח הון ממימוש נכס מחוץ לישראל לאחר 10 שנים יינתן פטוֹר יחסי).
נדגיש, כי הפטוֹר ממס בשל הכנסות ורווחים שמקורם בנכסים מחוץ לישראל אינו מותנה עוד בכך שנכסים אלה נרכשו כאשר התושב החוזר הותיק היה תושב-חוץ.*
* קרי: אין עוד תנאי בדבר מועד רכישת הנכס.
עוד נדגיש, כי הפטוֹר ממס לא חל אם מדובר בהכנסה או ברווח הון שמקורם בנכס שהתושב החוזר הותיק קיבל במתנה החֵל ביום 1.1.2007 ונותן המתנה היה פטוּר ממס בגינהּ.**
** מטרת סייג זה למנוע מתושב חוזר ותיק לקבל לידיו במתנה נכס מיחיד/קרוב תושב ישראל בפטוֹר ממס ולהפיק ממנו הכנסות פטורות.
מהו הדין לגבי הפסדי הון שנוצרו/יווצרו לתושב חוזר ותיק ממכירת נכסים מחוץ לישראל? אילו הפסדים אלה היו רווחים, הם היו פטוּרים ממס, ועל-כן, לא ניתן לקזזם (הפסדי הון ממכירת נכסים בישראל – כגון: מניות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בת"א – מותרים בקיזוז).
לעומת זאת, לגבי הכנסות שוטפות (להבדיל מרווחי הון) שמקורן מחוץ ליישראל נקבע, כי התושב החוזר הותיק זכאי שלא לקבל פטוֹר ממס בגינן, וכנגזר מכך, הוא זכאי, לדעתנו, להכיר בהפסדים שוטפים שמקורם מחוץ לישראל.
בדומה לעולה חדש, תושב חוזר ותיק זכאי שלא להיחשב כתושב ישראל, וזאת במשך שנה אחת מהמועד שבו שב לישראל ("שנת הסתגלות"), ובתנאי שהודיע (באמצעות טופס), בתוך 90 ימים מיום הגעתו לישראל או בתוך 90 יום ממועד פרסום תיקון 168 (16.9.2008), לפי המאוחר, על בחירתו שלא להיחשב כתושב ישראל במשך אותה שנה (שנת ההסתגלות מובאת במניין תקופת ההטבות).
לאחר תקופה זו, יוכל התושב החוזר הותיק לקבל החלטה בדבר מקום מושבו, ללא השלכות מס העשויות לחול על תושב ישראל, כגון: חבות במס בגין הכנסות שמקורן בחו"ל, חבות ב"מס יציאה" וכו'.
בנוסף לפטוֹר ממס, פטוּר התושב החוזר הותיק (רטרואקטיבית מיום 1.1.2007) מחובת הגשת דו"ח שנתי והצהרת הון לרשויות המס בישראל במשך 10 שנים מהמועד שבו שב והיה לתושב ישראל.
אין מדובר בפטוֹר גורף, כי אם בפטוֹר מהגשת דו"ח/הצהרת הון לגבי הכנסותיו (או הונו ונכסיו) של התושב החוזר הותיק שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל (ואשר לגביהן התושב החוזר הותיק בחר בפטוֹר ממס) למעט הכנסות שמקורן בנכס שקיבל במתנה החֵל ביום 1.1.2007 ונותן המתנה היה פטוּר ממס בגינהּ.
כלומר, אם לתושב החוזר הותיק יהיו הכנסות או רווחים שמקורם בישראל (למשל: הכנסה ממשלח-יד בישראל) הוא יחויב להגיש בגינם -- ולדעתנו, בגינם בלבד -- דו"ח שנתי.*
* חבותו של התושב החוזר הותיק להגיש דו"ח שנתי לרשויות המס תיקבע לאור הכנסותיו בישראל בשנת-המס, כנגזר מהוראות פקודת מס הכנסה והתקנות הרלבנטיות.
מנגד, נציין, כי הפטוֹר מהגשת דו"ח שנתי והצהרת הון חל (בתקופת 10 השנים) גם על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל שנצברו לאחר החזרה לישראל.
לבסוף נציין, כי למרות שהקלות המס המוקנות לתושב חוזר מקבילות, ככלל, לאלו הניתנות לעולה חדש (וליתר דיוק – "יחיד שהיה לראשונה לתושב ישראל"), תושב חוזק ותיק אינו זכאי לנקודות הזיכוי המוקנות לעולה חדש.*