פורסמה הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס"ח-2008 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).
הצעת החוק כוללת מספר פרקים ובכללם אלה שעניינם במיסים (פרק ה') ובביטוח לאומי (פרק יג').
להלן עיקרי התיקונים הקבועים באותם פרקים:
הרחבת מדרגות מס הרכישה ברכישת דירת מגורים
במסגרת הוראת שעה שנקבעה לתקופה 1.7.05-31.12.07 נקבע, כי לא יחול חיוב במס רכישה בעת רכישת דירת מגורים יחידה, וזאת עד לשווי של כ-600,000 ש"ח. ואילו על חלק השוֹוי שבין השווי האמור ועד לשווי של כ-744,000 ש"ח הוטל מס רכישה בשיעור 3.5% (מעל השוֹוי האמור הוטל מס בשיעור 5%).
בגדרהּ של הצעת החוק מוצע להגדיל את מדרגות מס הרכישה החלות ברכישת דירת מגורים יחידה באופן כזה שלא ישולם מס על חלק השוֹוי של הדירה הנרכשת עד 850,000 ש"ח ובמקביל תורחב מדרגת המס השנייה עד לסכום של 1,300,000 ש"ח (המדרגה השלישית תתחיל ב-1,300,000 ש"ח).
על-פי הצעת החוק, תחילתו של התיקון כאמור תהיה רטרואקטיבית לגבי דירות שנרכשו ביום 1.8.07 ואילך.
ביטול מס המכירה
הצעת החוק כוללת ביטול של מס המכירה, וזאת רטרואקטיבית לגבי עסקות (מכירת זכות במקרקעין ופעולה באיגוד מקרקעין) שנעשו ביום 1.8.07 ואילך.
הגדלת שיעור מס השבח המוטל על שבח במכירת מקרקעין שנרכשו לפני 1.4.1961
סעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין קובע שיעור מס שבח מירבי לגבי השבח הנומינלי הנובע במכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין כאשר יום הרכישה אירע בשנת-המס* 1960 או לפניה: אם יום הרכישה אירע בשנת-המס 1948 או מוקדם יותר, מס השבח הינו בשיעור מירבי של 12% מהשבח (הנומינלי).
* "שנת מס" מוגדרת בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין כ"תקופת שנים עשר חודשים שתחילתה באחד באפריל." כלומר, לצורך קביעת שיעור המס המירבי, שנת-המס היא מיום 1 באפריל 19X1 ועד 31 במרץ 19X2.
ואילו אם יום הרכישה היה בין שנת-המס 1949 לשנת-המס 1960, ייווסף 1% בגין כל שנה לשיעור המס המירבי. כך, למשל, אם יום הרכישה היה בשנת-המס 1954, שיעור מס השבח לא יעלה על 18%.*
* 18% = (1% * 6) + 12%
בתיקון 147 נקבע, כי לגבי מכירת זכות במקרקעין בידי חברה שלהּ פעילות עסקית או בידי יחיד שקיבל את המקרקעין בפירוק חברה כאמור, יוגדל שיעור המס המירבי ב-1% לכל שנת-מס החֵל משנת-המס 2005 ועד לשנת המכירה, אך לא יותר מ-29% (לגבי חברה, נכון לשנת-המס 2007) או 20% (לגבי יחיד).
בהצעת החוק מוצע להרחיב את ביטולם ההדרגתי של שיעורי המס ההיסטוריים כך שהביטול כאמור יחול על כל מי שמוכר מקרקעין שיום רכישתם אירע בשנת-המס 1960 או מוקדם יותר, וזאת החֵל ביום 1.1.09 ואילך (יצוין, כי בעניין זה נפלה טעות סופר בהצעת החוק).
תיקון הגדרת המונחים "שליטה" ו"החזקה מהותית" לגבי קופות גמל וקרנות פנסיה
הצעת החוק כוללת תיקון להגדרות המונחים "שליטה" ו"החזקה מהותית" הרלבנטיים לגבי הפטוֹר ממס על הכנסה של קופת גמל (לרבות קרן פנסיה) שמקורהּ בתאגיד שבשליטתה. על-פי התיקון, שיעור ההחזקה המירבי במניות של תאגיד ("החזקה מהותית") המַקנה פטוֹר ממס יהיה 20% ולא 10%.
הקטנת שיעור הריבית בגין חובות/החזרי מס
כיום, חובות/החזרי מס נושאים הפרשי הצמדה (למדד המחירים לצרכן) וריבית שנתית בשיעור 4%.
בגדרהּ של הצעת החוק מוצע להקטין את שיעור הריבית ל-3% לשנה. כמו-כן, מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לשנות את השיעור האמור בהתאם לשיעורי התשואה על אג"ח ממשלתיות הצמודות למדד.
ביטול מס מעסיקים
ככלל, מס מעסיקים מוטל בשיעור 4% מבסיס השכר (בקירוב) המשולם על-ידי מעסיקים מסוימים (עמותות ורשויות מקומיות). בעבר, הוטל המס על כלל המעסיקים, אך הוא בוטל בהדרגה.
בגדרהּ של הצעת החוק מוצע לבטל את מס המעסיקים, וזאת בתחולה על הכנסת עבודה המשתלמת בעד חודש ינואר 2008 ואילך (לאור הביטול האמור, מוצע לבטל גם את הוראות פרק שמיני2 לחוק עידוד השקעות הון, שעניינו בהטבות מס מעסיקים למפעל מאושר).
שינויים בכללי החבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות לגבי הכנסות פסיביות
תקנות הביטוח הלאומי קובעות כללים בדבר החבות בדמי ביטוח לאומי (וכנגזר מכך, גם החבות בדמי ביטוח בריאות) של עובד עצמאי או עובד שכיר שיש להם -- נוסף על הכנסותיהם מעבודה כעצמאי או מעבודה כשכיר -- הכנסות אחרות (הכנסות פסיביות), כגון: הכנסה מריבית.
לפי הכללים האמורים, הכנסות פסיביות פטורות מתשלום דמי ביטוח ובלבד שהן שוות או נמוכות מההכנסה ממשלח-יד או מעבודה.
יישום הכללים מביא לכך שבמקרים מסוימים מלוא ההכנסה הפסיבית מחוייבת בתשלום דמי ביטוח (אם ההכנסה הפסיבית עולה על ההכנסה ממשלח-יד או מעבודה, ולוּ בשקל אחד). מאידך, יכול שיינתן פטוֹר מלא מתשלום דמי ביטוח אם ההכנסה הפסיבית נמוכה ולוּ בשקל אחד מההכנסה ממשלח-יד או מעבודה.
כמו-כן, בהוראות האמורות אין התייחסות למצב בו למבוטח יש שילוב של מקורות הכנסה - ממשלח-יד, מעבודה ומהכנסה פסיבית.
על-פי הצעת החוק, מי שיש לו הכנסה פסיבית וכן הכנסה ממקורות נוספים - יחויב בתשלום דמי ביטוח גם בעד הכנסתו הפסיבית, אף אם היא פחותה ממחצית סך הכנסותיו. במקביל, מוצע לקבוע, כי הכנסה פסיבית כאמור שאינה עולה על סכום השָווה ל-5% מהשכר הממוצע במשק, לא תובא בחשבון לעניין תשלום דמי ביטוח.
שינויים בכללי החבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות לגבי חברות צינור
לפי הוראות פקודת מס הכנסה, הכנסותיה של חברת צינור (דהיינו, חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה) מיוחסות לצורכי מס לבעלי המניות.
ברם, הייחוס האמור אינו חל לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות.* כלומר, החיוב בתשלום דמי ביטוח נדחה למועד חלוקת רווחי החברה לבעלי מניותיה.
* ראו דב"ע מט/0-98 המוסד לביטוח לאומי – וייס, פד"ע כג 320 וכן ע"ע 1117/01 יוסף - המועד לביטוח לאומי (טרם פורסם).
בגדרהּ של הצעת החוק מוצע לקבוע, כי הכנסה שהפיקה חברת צינור (כמשמעותה לעיל) בשנת-המס תיראה כאילו חולקה באותה שנה לבעלי המניות בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה. זאת, לגבי דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שתחילתה ביום 1.1.2008 ואילך (יצוין, כי גם בעניין זה נפלה טעות סופר בהצעת החוק).
מטבע הדברים, אין זה ברור האם הצעת החוק תאושר. כמו-כן, יש להניח שאם וככל שהצעת החוק אכן תאושר, יבוצעו בה שינויים.
בכל מקרה, מומלץ להיערך מראש להוראות החדשות ובייחוד להוראות הקובעות שינויים באשר לחבות בדמי ביטוח לאומי/בריאות כמבואר לעיל.