אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

הארכת מתווה הפיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר-יוני 2025

שלשום (22.4.2025) פורסמו ברשומות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ה-2025 ("התקנות") (קישור לתקנות).

התקנות מקנות פיצוי מלא במסלול מחזורים או שכר לעסקים ביישובים בצפון ובעוטף בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות המלחמה, כמפורט להלן:

יישובי קו עימות מפונים: עסקים ביישובים אלה יִזכו לפיצוי מלא במסלול אדום או מחזורים/שכר בגין החודשים ינואר-פברואר 2025. ואילו בגין החודשים מרץ עד יוני 2025 יִזכו העסקים כאמור למסלול מחזורים/שכר.
יישובי קו עימות שלא פונו: עסקים ביישובים אלה יִזכו לפיצוי מלא במסלול מחזורים/שכר בגין החודשים ינואר-פברואר 2025.
חלק מיישובי גליל עליון: היישובים יסוד המעלה, שדה אליעזר, מירון, קדיתא, בר יוחאי, ספסופה ואור הגנוז יִזכו לפיצוי מלא במסלול מחזורים/שכר עבור החודשים ינואר-פברואר 2025.
יישובי עוטף מפונים: עסקים ביישובים אלה יִזכו לפיצוי מלא במסלול אדום או מחזורים/שכר בגין החודשים ינואר-אפריל 2025; ואילו בגין החודשים מאי עד יוני 2025 יִזכו העסקים כאמור למסלול מחזורים/שכר.

החלפת מניות בהתאם לסעיף 104ח לפקודה של מניות שמקורן אף הוא בהחלפה כאמור

מחלקת שינויי מבנה שבחטיבה המקצועית שברשות המיסים פרסמה החלטת מיסוי חדשה (החלטה מס' 6702/25) (החלטת מיסוי בהסכם).

להמשך, לחצו כאן.

פודקסט בנושא רווחים לא מחולקים

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס", שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלה לערוץ ראיון עם ד"ר עופר רז-דרור (סמנכ"ל כלכלה ותכנון ברשות המיסים) ורו"ח כארים כנעאן (ראש המטה של מנהל רשות המיסים), בנושא רווחים לא מחולקים.*

* כזכור, ביום 31.12.2024 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 ("חוק ההתייעלות") (קישור לחוק ההתייעלות), הכולל את תיקון מס' 277 לפקודת מס הכנסה (תיקון עקיף) ביחס לחברות ארנק ורווחים כלואים שבו נעסוק בקרוב בסדרת וובינרים מיוחדים.

להאזנה, לחצו כאן.

לנוחותכם, להלן פירוט הפודקסטים שפורסמו עד כה:

פרק 1 – אנחנו מפעל ענק שמייצר 90% מתקציב המדינה (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 2 – בין עבודות: על מענק הפרישה (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 3 – משחק החבילה: על יבוא אישי וקניות באינטרנט (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 4 – מסים בכפר הגלובלי: על מיסוי בינלאומי (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 5 – כלכלה בשחור: חקירות והמאבק בהון השחור (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 6 – מיסוי דירת מגורים: רכישה, השכרה ומכירה (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 7 – הכירו את החוק לצמצום השימוש במזומן (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 8 – מע"מ: מס יעיל או מקור לפערים חברתיים? (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 9 – מיסוי מטבעות דיגיטליים (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 10 – קביעת מדיניות המס (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 11 – כשאהיה בן 67 – יציאה לפנסיה (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 12 – המעטפות הירוקות באות (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 13 – הטבות מס ליחידים (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 14 – תהליך ההזדהות באזור האישי באתר הרשות ושירותים טלפוניים ומקוּונים נוספים (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 15 – כלכלה דיגיטלית (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 16 – הטבות מס לאנשים עם מוגבלויות (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 17 – רכבים חשמליים (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 18 – ייבוא אישי (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 19 – החוק לעידוד השקעות הון (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 20 – רשות המיסים ואומת הסטארט אפ (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 21 – איך עושים תיאום מס והחזר מס (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 22 – קרן הפיצויים של מס רכוש, חלק ראשון (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 23 – קרן הפיצויים של מס רכוש, חלק שני (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 24 – למה רכב צריך בלמים? (מינהל המכס) (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 25 – השינויים במיסוי מקרקעין (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 26 – מענק עבודה (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 27 – סיווג מוצרים למכס (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 28 – שינויים במעבר בין עבודות (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 29 – הצהרת הון (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 30 – השימוש בכלבים במסגרת המלחמה בהברחות לישראל (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 31 – התחדשות עירונית (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 32 – בעל עסק זעיר (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 33 – אופציות לעובדים (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 34 – נכסים דיגיטליים (להאזנה, לחצו כאן).

פניות מקוּונות IN פניות בדוא"ל OUT

נבקש להזכירכם, כי הָחל מיום 1.5.2025 לא ניתן יהיה לשלוח טופס עדכון מוסמך לדַווח ביחידת החברות באמצעות דוא"ל אלא רק באופן מקוּון באתר תאגידים ברשת.

הודעה המתחזה להודעה מרשות המיסים

לאחרונה נשלחות באמצעות הווטסאפ הודעות המתחזות להודעות מרשות המיסים ומצוין בהן כי נפתחה חקירה של הרשות בעניינו של מקבל ההודעה ומציעות לו ללחוץ על קישור על-מנת לצפות בממצאי החקירה.
הנושא נמצא בטיפול מערך הסייבר הלאומי.

שלילת מעמד כעוסק

ביום 7.4.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין מרום משגב יזום ובניה בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.

חיוב במס הכנסה של בעל הַשליטה בחברה בְּשל כספים במזומן שהגיעו לידיו

ביום ב, 21.4.2025, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין סולמי.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער על שומות שהוצאו לו בצו על-ידי המשיב (פקיד-שומה רחובות), בגדרן נוספו להכנסתו החייבת של המערער סך של 2,587,501 ₪ בשנת-המס 2012, סך של 10,488,113 ₪ בשנת-המס 2013 וסך של 9,807,842 ₪ בשנת-המס 2014.
השומות בוססו על שומה שהוּצאה לחברה שהמערער היה מנהלהּ ובעל מניותיה – חברת נופר ולינוי ניהול ייזום והשקעות בע"מ ("החברה") וכן על פסק-דין חלוט בהליך פלילי שהוגש כנגד המערער והחברה שבמסגרתו הורשעו המערער והחברה, בין היתר, בעבירות של הוצאה וקיזוז חשבוניות מס כוזבות בסכומים עצומים על-מנת להקטין את הכנסתה ועל-מנת להשיג כיסוי חשבונאי לכספים במזומן שהתקבלו בידי המערער לצורך תשלום לעובדים זרים וכן השמטת הכנסות, ועל המערער הוטל עונש מאסר של 72 חודשים וכן עונשים נלווים.
בשומת המס שהוּצאה לחברה, אגב פסילת ספריה, נקבע כי אין להתיר לה הוצאות שונות שדרשה בדוחותיה, שכּן מדובר בהוצאות שלא הוצאו בפועל ושהחשבוניות שהוצאו בגינן הינן חשבוניות פיקטיביות. בשומה האמורה, שנערכה לחברה על-בסיס תחשיב כלכלי הותרו לחברה בניכוי סכומים ששולמו לעובדים הזרים במזומן כשכר עבודה וכן סכומים ששולמו כ"עמלה" לאותם אלה שהוציאו את החשבוניות הפיקטיביות (בשיעור המע"מ).
השגה שהוגשה כנגד השומה נדחתה וערעור לא הוגש, ולפיכך השומה הפכה לחלוטה וסופית.
היות שהמערער הוא בעל הַשליטה בחברה ואין בידיו הסבר לשימוש שעשה בכספים שהגיעו לידיו במעמדו כבעל הַשליטה, יִיחס המשיב למערער את הכנסותיה החייבות הנ"ל של החברה.
בהמשך, ובעקבות ההליך הפלילי, אף ניתן פסק-דין בגדרו נדחה ערעור מע"מ שהוגש על-ידי המערער והנוגע לשומה במסגרתה הוטל עליו כפל-מס בסך כולל (קרן וכפל) של כ-114 מיליון ₪, וזאת בהתאם לסעיף 50(א) לחוק מע"מ (קישור לפסק-הדין). ערעור שהוגש לבית-המשפט העליון נדחה אף הוא (ע"א 4502/21).

בערעור הנוכחי טען המערער, וזו למעשה טענתו היחידה, כי נפל פגם בתחשיב הכלכלי שנעשה במסגרת השומה שהוּצאה, כאמור, לחברה, וזאת על שום שהסכומים ששולמו לעובדים הזרים במזומן גבוהים יותר מהסכומים שנקבעו בתחשיב.
כך, לטענתו, במקום שכר יומי של 400 ₪ עמד שכרם היומי של העובדים הזרים על 850 ₪; ולפיכך לא נותרו בידי החברה, וממילא בידי המערער, אותם סכומים שנקבעו בשומת החברה.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור תוך חיוב המערער בהוצאות המשיב בסך של 30,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).

השופט בורנשטין קבע, כי המערער אינו רשאי במסגרת הערעור הנוכחי "לפתוח מחדש" את הסוגיה הנוגעת לכספים ששולמו לעובדים הזרים, וממילא לכספים שנותרו וייוחסו לחברה כתוספת להכנסתה, וכפועל יוצא מכך – אף לא לגובה הכספים שהגיעו אליו ונותרו בידיו. "המדובר, כאמור, בשומה חלוטה וסופית הנוגעת להכנסותיה החייבות של החברה, והיא אף גוזרת, מניה וביה, את השומות בהליך דנן" (פס' 17).

השופט הדגיש, כי המערער לא חָלק בסיכומיו על עצם העובדה כי יש לייחֵס לו, כבעל הַשליטה, את הכנסותיה החייבות של החברה, ואף לא נתן כל הסבר ולא הציג כל ראיה באשר לשימוש אחר בכספים שהתקבלו בגין החשבוניות הפיקטיביות, מלבד, כאמור, הטענה כי נפל פגם בתחשיב.
אלא מאי, היה למערער את יומו בשעה שהמשיב הוציא את שומת החברה, אך הוא בחר שלא לטעון כנגד התחשיב.

למעלה מן הצורך, הוסיף השופט בורנשטין וקבע, כי גם לגופם של דברים לא הוכיח המערער כי נפל פגם בתחשיב. שכּן, המערער ביסס את טיעוניו בעיקר על "מה שידוע לכולם" או על איזה "נוהג", אך אין באמור כדי לבוא במקומן של ראיות שהיה מקום להציגן, מה גם שעדת המשיב הציגה הסבר מניח את הדעת באשר לחישובים השונים שנערכו על ידיה במסגרת התחשיב.
משכך, ובהתחשב בכך שהנטל מוטל על המערער להוכיח כי נפל פגם בשומות מושא הערעור, הן באשר לתחשיב על בסיסו הוספו הכנסות חייבות לחברה והן באשר לייחוס הכנסות אלו אליו כבעל הַשליטה בחברה, ומאחַר שהמערער כְּלל ועיקר לא עמד בנטל זה, אין מנוס מהמסקנה כי שומות המשיב בדין יסודן.

לבסוף, ציין השופט, כי המשיב הציג מספר חלופות לאופן שבו יש לסַווג את ההכנסה בידיו של המערער – כהכנסה עסקית, כהכנסת משכורת, כהכנסה מכל מקור אחר או כהכנסה מדיבידנד – אך המערער, לרבות בסיכומי התשובה, לא מצא לנכון להתייחס כלל ועיקר לסוגיה זו.
לפיכך, קבע השופט, סיוּוגה של ההכנסה יהיה בהתאם לחלופה הראשונה שהציג המשיב, תוך שאין באמור כדי למְנוע מהמשיב לסַווג את ההכנסה בדרך אחרת אם יסבור כי יש מקום לעשות כן.

תובענות ייצוגיות במיסים

הסתלקות מתובענה ייצוגית שעניינה בגביית סכומים בְּשל מכתבי התראה לחייבים

שלשום (22.4.2025) ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ליבוביץ.

במסגרת ההחלטה, אישר בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, את הֶסדר ההסתלקות שהוסכם בין מר עדי ליבוביץ ("המבקש") לבין רשות המיסים, לפיו הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המבקש כנגד הרשות (קישור לבקשה) כמו גם תביעתו האישית תימחקנה; לא ייפָּסקו גמול או שכר-טרחה לטובת המבקש או בא כוחו והם לא יקבלו כל תמורה אחרת בְּשל ההסתלקות.

להורדת ההחלטה, לחצו כאן.

הֶסדר פשרה בתובענה הייצוגית שעניינה בגביית מע"מ על חבילות תקשורת שנצרכו מחוץ לישראל על-ידי לקוחות הוט מובייל בע"מ

ביום 11.4.2025 ניתן פסק-הדין (החלקי) של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין פרידמן.

להלן תמצית הרקע העובדתי הרלבנטי:
ביום 18.7.2017 הגישה המבקשת, גב' ענבל ירון פרידמן, בקשה לאישור תובענה כייצוגית ("בקשת האישור") כנגד המשיבה (הוט מובייל בע"מ), בגין גבייה שלא כדין של מע"מ בגין ארבע חבילות תקשורת שנצרכו על-ידי לקוחותיה מחוץ לישראל.
על-פי בקשת האישור, המבקשת היתה במועדים הרלוונטיים לקוחה של המשיבה וביום 30.6.2017 רכשה המבקשת מהמשיבה חבילת גלישה מחוץ לישראל. בגין השימוש שעשתה המשיבה בטלפון הנייד במהלך נסיעתה מחוץ לישראל חוייבה בתשלום מע"מ.
לטענת המבקשת, בחיובה במע"מ, פעלה המשיבה בניגוד לדין הקבוע בסעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ, המורה כי בגין "מתן שירות בחוץ לארץ בידי עוסק שמקום עיסוקו העיקרי הוא בישראל", יחול מע"מ בשיעור אפס.
המבקשת ביססה את בקשת האישור על פסק-הדין של בית-המשפט העליון שניתן ביום 3.7.2017 על-ידי הֶרכב מורחב של שופטים בע"א 7115/14 סיגורה ברניר נ' סלקום ישראל בע"מ ("עניין סיגורה") (קישור לפסק-הדין).*

* בעניין סיגורה נקבע, בין היתר, כי יש לסַווג חבילת תקשורת כשֵירות ולא כנכס וכי בגין מתן שירות תקשורת שנצרך מחוץ לישראל יש להחיל מע"מ בשיעור אפס.

לאור פסק-הדין בענין סיגורה הופסקה גביית מע"מ בגין חבילות תקשורת שנרכשו בחו"ל והצדדים בענין סיגורה הגיעו להסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק-דין הקובע שיעור השבה של מע"מ ואת דרך ביצועה של אותה השבה.

על יסוד פסק-הדין בענין סיגורה טענה המבקשת בין היתר, כי המשיבה הֵפרה את חוק מע"מ, את סעיפים 2 ו-3(ב) לחוק הגנת הצרכן וחוקים נוספים.
המשיבה הגישה בקשה למשלוח הודעת צד שלישי כנגד מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ ("רשות המיסים" או "הרשות"), שכּן לטענתה, הגביה בוצעה בהוראת רשות המיסים ואף ההשבה, ככל שיש לבצעה, צריכה להיות מבוצעת על-ידי רשות המיסים אליה הועבר המע"מ שגבתה. הודעת הצד השלישי התקבלה בהסכמת רשות המיסים.
ביום 7.5.2018 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית דומה ב-ת"צ 14769-05-18 הילה גיא נ' גולן טלקום בע"מ ("ענין הילה גיא"). ואילו ביום 31.1.2024 הוגשה בקשה לאישור הֶסדר פשרה בענין הילה גיא, אשר ביקש לאמץ את הֶסדר הפשרה בענין סיגורה; וביום 10.5.2024 ניתן פסק-דין חלקי המאשר את הֶסדר הפשרה (קישור לפסק-הדין).

כאמור, ביום 11.4.2025 ניתן פסק-הדין (החלקי) של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין פרידמן.
עניינו של הפְּסק בבקשת הצדדים לאשר את הֶסדר הפשרה שגיבשו הכולל מתווה דומה לזה שהותווה בעניין סיגורה ובענין הילה גיא לרבות שיעור הפשרה ומנגנון ההשבה שנקבעו שם.*

* לתיאור הֶסדר הפשרה ראו פס' 27-11 לפסק-הדין בעניין פרידמן.

בית-המשפט, מפי השופטת י' מושקוביץ, אישר את הֶסדר הפשרה (קישור לפסק-הדין).

ביטול צו איסור פרסום

ביום 21.4.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין פלוני.

עניינה של ההחלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' סלע), בעבא"פ 19186-04-25 מיום 14.4.2025, שבגדרהּ נדחה ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט ג' ארנברג) בבש"ע 45951-02-25 מיום 2.4.2025 שבמסגרתה בוטל צו איסור פרסום ביחס לשמם של המבקש – החשוד בביצוע עבירות לפי חוק מע"מ ובפרט בקיזוז חשבוניות מס פיקטיביות – והחברות שבבעלותו.

ביום 18.2.2025 התקיים דיון בבית-משפט השלום בעניין תנאֵי שחרורו של המבקש ממעצר.
במסגרת הדיון טען בא כוחו של המבקש, כי במהלך חקירת המבקש שהתנהלה יום קודם לכן, הוצגו לגורמי החקירה מסמכים שיש בהם כדי להפריך את החשד לאשמתו, ומשכך יש לאסור על פרסום שמו למשך 60 יום.
בית-המשפט קיבל את הטענה והחליט לאסור על פרסום שם המבקש והחברות שבבעלותו לתקופה שהתבקשה לצורך בדיקת המסמכים.
המשיבה ערערה על החלטה זו לבית-המשפט המחוזי.

במסגרת הדיון בבית-המשפט המחוזי ביום 4.3.2025 הוחלט, כי הבקשה לאיסור פרסום שמו של המבקש תוחזר לדיון לבית-משפט השלום.
הדיון האמור התקיים ביום 24.3.2025 וביום 2.4.2025 ניתנה החלטת בית-משפט השלום במסגרתה בוטל צו איסור הפרסום.
נקבע, כי לאחַר עיון בחומר החקירה הנוסף ולאור חלוֹף הזמן ממתן הצו, הרי שעיקרון הפומביות וזכות הציבור לדעת גוברים על האינטרס של המבקש.

על החלטה זו הוגש ערעור אשר נדחה על-ידי בית-המשפט המחוזי, בקובעו כי המבקש לא עמד בחריג המצומצם לכלל פומביות הדיון.
מכאן בקשת רשות הערעור לבית-המשפט העליון ולצִדה בקשה לעיכוב ביצועה.

בית-המשפט העליון, מפי השופטת י' וילנר, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

השופטת וילנר קבעה, כי לא מצאה שהבקשה דנן מעוררת שאלה משפטית בעלת השלכות רוחב, שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי"; וכי היא אינה סבורה שדחיית הבקשה תגרום למבקש עיוות דין או עוול קשה.

למעלה מן הצורך, ציינה השופטת, כי דין הבקשה להידחות אף לגופה.
לדבריה, אין מקום להתערב בקביעת בית-המשפט המחוזי שלפיה המבקש לא הוכיח כי פרסום שמו יגרום לו נזק חמור במיוחד, החורג מהפגיעה הטבעית הנגרמת לקשריו העסקיים של מי שחשוד בביצוע עבירות מס.
אשר לטענות המבקש לפיהן בית-המשפט המחוזי לא בָּחן בעצמו את התשתית הראייתית שעומדת כנגדו, ציינה השופטת וילנר, כי עיון בפסק-הדין מעלה שבית-המשפט המחוזי אכן בָּחן את חומר החקירה והשתכנע כי הוא מקים חשד כלפי המבקש לביצוע העבירוֹת המיוחסות לו; וממילא אף במסקנה זו אין מקום להתערב במסגרת בקשה ב"גלגול שלישי".

לבסוף, העירה השופטת וילנר, כי ניתן היה לדחות את הבקשה אך בְּשל השיהוי הניכר שבהגשתה.

לאור האמור, דחתה השופטת את בקשת רשות הערעור וממילא גם את הבקשה לעיכוב ביצוע.

למַעבר להודעת רשות המיסים בנושא, לחצו כאן.