אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

טופס 150 מעודכן – תחולה

כללי

במבזק הקודם (מבזק מס' 2103 מיום 11.12.2024) דיווחנו אודות פרסום טופס 150 ("הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ המוחזק במישרין או בעקיפין") מעודכן ("הטופס החדש").
עוד ציינו במבזק האמור, כי מבדיקה שערכנו עולה שעד סוף שנת-המס הנוכחית ניתן יהיה לבחוֹר בין טופס זה לבין הטופס שפורסם בחודש מאי 2024 ("הטופס ממאי 2024") ואילו הָחל משנת-המס 2025 יוגש רק הטופס החדש; וכי בימים הקרובים תפורסם הבהרה של רשות המיסים בנושא.

העדכון הראשון

ואכן, בסמוך לאחַר משלוח המבזק האמור, פרסמה רשות המיסים את העדכון שלהלן (קישור לעדכון):

"במהלך חודש מאי 2024, פרסמה רשות המסים גרסה מעודכנת לטופס 150, הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ, המהווה נספח לדו"ח השנתי.
בעקבות הערות שונות שהתקבלו לאחר פרסום הטופס, החליטה רשות המסים לעדכן אותו. מצורף בזאת קישור לגרסה מעודכנת חדשה לטופס 150, המחליף את הטופס שפורסם במאי 2024.
[...]
בדוחות שיוגשו עד ליום 31 לדצמבר 2024, ניתן יהיה לבחור להשתמש לצורך דיווח והצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ, בטופס 150 שפורסם במאי 2024 או בטופס 150 החדש.
בדוחות שיוגשו החל מיום 1 לינואר 2025 חובה לדווח ולהצהיר על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ, באמצעות טופס 150 החדש בלבד.
בימים אלה פועלת רשות המסים, בתיאום עם בתי התוכנה להשלמת פיתוח מערכת מקוונת למילוי טפסי 150 והגשתם.
בנוסף, רשות המיסים נערכת לבניית API שיקלוט את הנתונים מהתוכנות למילוי טפסי 150, יבצע עליהם בדיקות תקינות ויעבירם לשע"מ.
עד להעלאת האפשרות לשדר טופס 150, יש להגיש את הטופס הידני במסגרת הגשת הדוח השנתי" [ההדגשות אינן במקור – א' ש'.]

העדכון הנוסף

ביום 17.12.202, מספר ימים לאחַר פרסום העדכון הראשון ובעקבות פניות בנושא, פרסמה רשות המיסים נוסח מעודכן של העדכון (קישור לנוסח המעודכן) שבו צוין כדלקמן:

"במהלך חודש מאי 2024, פרסמה רשות המסים גרסה מעודכנת לטופס 150, הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ, המהווה נספח לדו"ח השנתי.
בעקבות הערות שונות שהתקבלו לאחר פרסום הטופס, החליטה רשות המסים לעדכן אותו. מצורף בזאת קישור לגרסה מעודכנת חדשה לטופס 150, המחליף את הטופס שפורסם במאי 2024.
[...]
בדוחות שיוגשו עד ליום 31 לדצמבר 2024, ניתן יהיה לבחור להשתמש לצורך דיווח והצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ, בטופס 150 שפורסם במאי 2024, בטופס שפורסם בנובמבר 2022 או בטופס 150 החדש שפורסם בימים אלו- דצמבר 2024.
בדוחות שיוגשו החל מיום 1 לינואר 2025 חובה לדווח ולהצהיר על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ, באמצעות טופס 150 החדש בלבד.
בימים אלה פועלת רשות המסים, בתיאום עם בתי התוכנה להשלמת פיתוח מערכת מקוונת למילוי טפסי 150 והגשתם.
בנוסף, רשות המיסים נערכת לבניית API שיקלוט את הנתונים מהתוכנות למילוי טפסי 150, יבצע עליהם בדיקות תקינות ויעבירם לשע"מ.
עד להעלאת האפשרות לשדר טופס 150, יש להגיש את הטופס הידני במסגרת הגשת הדוח השנתי" [ההדגשות אינן במקור – א' ש'.]

להורדת הטופס החדש, לחצו כאן.
להורדת הטופס ממאי 2024, לחצו כאן.
להורדת הטופס מנובמבר 2022, לחצו כאן.

מיסוי הקצאת אופציות לעובדים – עדכונים נוספים

רקע

במבזק מס' 2093 מיום 23.9.2024 דיווחנו, בין היתר, על פרסום כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון), במסגרתו תוקנו כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003 ("הכללים") באופן כזה שנקבע למעשה "מסלול ירוק" חקיקתי לאישור תוכנית הקצאה,* דבר המַקנה וודאות בניגוד למצב המשפטי עד כה במסגרתו התוכניות היו נבחנות בדיעבד.**

* ראו, בין היתר, את השאלון החדש הנכלל בתוספת ד' החדשה לכללים.

ראו בעניין זה את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין טל שוחט. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן**.

בנוסף, נקבעו חובות דיווח ביחס להקצאה.
נזכיר, כי תחולת התיקון נקבעה ליום 1.1.2025, וזאת ביחס לבקשה או דיווח שתוגשנה (באופן מקוּון) ביום זה ואילך, כאשר תוכניות שתוגשנה עד ליום 31.12.2024 תַמשכנה להיות מוגשות, כבעבר, באופן ידני.

מאוחר יותר, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2102, פורסמה הנחייתו בנושא של רו"ח נדב נגר, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים (קישור להנחייה).

ואילו ביום 9.12.2024, וכפי שדיווחנו במסגרת מבזק מס' מס' 2103, פורסם חוזר מס הכנסה מס' 1/2024 בנושא "הגשת תוכנית הקצאת מניות באמצעות נאמן על פי סעיף 102 לפקודה" (קישור לחוזר), במסגרתו נכלל, לצד הסבר כללי על תגמול הוני ותוכניות הקצאה כמו גם היבטי המיסוי הגלומים בתגמול כאמור (סעיפים 3(ט) ו-102 לפקודת מס הכנסה), ניתוח מפורט של אופן הגשת בקשה לאישור תוכנית הקצאה, וזאת בהתייחס לנוסחם המתוקן של הכללים בעקבות התיקון, ובכלל זאת הסייגים לאישור תוכנית הקצאה ותוכן השאלון (תוספת ד לכללים, כנוסחם לאחַר התיקון).

דיגיטציה של תחום האופציות לעובדים

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 11.12.2024 פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא "עולם האופציות לעובדים נחשף: רשות המסים דורשת דיווח מקוון" (קישור להודעה).

וכך צוין בהודעה:
"רשות המסים הודיעה [הכּוונה להנחייתו האמורה של רו"ח נדב נגר, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים – א' ש'] כי החל מ-1.1.2025 חברות שמקצות אופציות למניות בחברה לעובדיהן ידווחו על כל התהליך ההקצאה – החל מתכנית ההקצאה, עבור בדיווח רבעוני ועד לדיווח על המימוש על ידי העובד – באמצעות שפיתחה הרשות. מטרת המהלך היא לאפשר לרשות לקיים הליך ביקורת יעיל על קיום התנאים להטבת המס במימוש אופציות ולהעניק לרשות ולמקבלי ההחלטות תמונה מלאה בנוגע להיקף האופציות המוקצות במשק הישראלי והעלות הפיסקאלית של הטבת המס.
על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, עובד בחברה ישראלית זכאי לממש אופציות למניות בחברה ולשלם מס רווחי הון בשיעור של 25% במקום מס שולי לפי גובה השכר שעשוי להגיע עד ל-50%. התנאים למימוש ההטבה הם שהאופציות הוענקו במסגרת תכנית הקצאה שאושרה על ידי רשות המסים וכי המניות הוחזקו בידי נאמן למשך שנתיים לפחות.
כיום, חברות המקצות אופציות לעובדיהן מדווחות לרשות המסים על תכנית הקצאות בדיווח ידני, ולאחר מכן מדווחות על מימוש האופציות של כלל העובדים בחברה במרוכז. שיטת דיווח זו מקשה על רשות המסים לקיים ביקורת יעילה על מנת לוודא כי התנאים להטבת המס התקיימו וחישוב המס נעשה בצורה נכונה. כמו כן, היעדר ריכוז של המידע המלא במערכת דיגיטלית מקשה על רשות המסים לקבוע מה העלות התקציבית של הטבת המס.
בעקבות עבודה מרוכזת שנעשתה בחטיבה המקצועית ברשות המסים, אשר במהלכה התברר כי המחזור השנתי בממוצע של האופציות לעובדים במשק הישראלי הינו גבוה מ-15 מיליארד ₪ וכי הנאמנים שמחזיקים באופציות הללו עושים כבר שימוש במערכות דיגיטליות שיכולות לעבור התממשקות למערכת של רשות המסים, הוחלט על דיגיטציה של התחום. במסגרת מהלך זה, חברות המבקשות להקצות אופציות לעובדים יגישו את תכנית ההקצאה לאישור רשות המסים באמצעות טופס מקוון. במהלך ההגשה יענו נציגי החברות על שאלון ועל סמך תשובותיהם תקבע רשות המסים אם יש מקום לאשר את התכנית או לבקש מהחברה לבצע בה שינויים. בנוסף, רשות המסים תממש את זכאותה לפי החוק לדרוש דיווח רבעוני מלא מכלל החברות המקצות אופציות והנאמנים המנהלים אותן, בנוגע לאופציות המוחזקות אצלם או ממומשות דרכם.
הדיגיטציה של תחום האופציות תאפשר לרשות המסים לקיים ביקורת חכמה ויעילה על התחום, מבלי להקשות על גורמים המתנהלים בצורה תקינה ותוך מיצוי מקסימלי של פוטנציאל הגבייה, לצד קבלת תמונה מלאה של עלות ההטבה והיקף האופציות במשק הישראלי."

פודקסט בנושא אופציות לעובדים

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס", שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלה לערוץ ראיון עם רו"ח נדב נגר, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים, בנושא אופציות לעובדים.

להאזנה, לחצו כאן.

לנוחותכם, להלן פירוט הפודקסטים שפורסמו עד כה:

פרק 1 – אנחנו מפעל ענק שמייצר 90% מתקציב המדינה (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 2 – בין עבודות: על מענק הפרישה (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 3 – משחק החבילה: על יבוא אישי וקניות באינטרנט (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 4 – מסים בכפר הגלובלי: על מיסוי בינלאומי (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 5 – כלכלה בשחור: חקירות והמאבק בהון השחור (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 6 – מיסוי דירת מגורים: רכישה, השכרה ומכירה (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 7 – הכירו את החוק לצמצום השימוש במזומן (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 8 – מע"מ: מס יעיל או מקור לפערים חברתיים? (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 9 – מיסוי מטבעות דיגיטליים (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 10 – קביעת מדיניות המס (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 11 – כשאהיה בן 67 – יציאה לפנסיה (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 12 – המעטפות הירוקות באות (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 13 – הטבות מס ליחידים (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 14 – תהליך ההזדהות באזור האישי באתר הרשות ושירותים טלפוניים ומקוּונים נוספים (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 15 – כלכלה דיגיטלית (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 16 – הטבות מס לאנשים עם מוגבלויות (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 17 – רכבים חשמליים (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 18 – ייבוא אישי (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 19 – החוק לעידוד השקעות הון (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 20 – רשות המיסים ואומת הסטארט אפ (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 21 – איך עושים תיאום מס והחזר מס (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 22 – קרן הפיצויים של מס רכוש, חלק ראשון (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 23 – קרן הפיצויים של מס רכוש, חלק שני (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 24 – למה רכב צריך בלמים? (מינהל המכס) (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 25 – השינויים במיסוי מקרקעין (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 26 – מענק עבודה (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 27 – סיווג מוצרים למכס (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 28 – שינויים במעבר בין עבודות* (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 29 – הצהרת הון (להאזנה, לחצו כאן).**
פרק 30 – השימוש בכלבים במסגרת המלחמה בהברחות לישראל (להאזנה, לחצו כאן);
פרק 31 – התחדשות עירונית (להאזנה, לחצו כאן).

* להרחבה בנושא זה, ראו מבזק מס' 2074 מיום 30.4.024 (קישור למבזק).

למַעבר להודעתה בנושא זה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת וכן סמנכ"לית מיסוי מקרקעין (בפועל) ברשות המיסים, לחצו כאן**.

הארכת תוקף אישור ניכוי מס במקור בעת משיכה מוקדמת מקופת גמל

פורסמה הודעתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת וכן סמנכ"לית מיסוי מקרקעין (בפועל) ברשות המיסים, לפיה אישורי ניכוי מס ממשיכה מוקדמת מקופת גמל שהופקו עבור שנת-המס 2024 יהיו בתוקף עד ליום 31.1.2025 ובלבד שהתשלום יבוצע על-ידי קופת הגמל עד למועד זה.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.

כללים והוראות להפקת טופס 101 אלקטרוני לשנת 2025

הודעה נוספת של רו"ח פזית קלימן פורסמה בנושא זה.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.
למַעבר לנספח א' להודעה, לחצו כאן.

חובת שידור טופס 126 – עדכון לבתי תוכנה, לשכות שירות ומעסיקים

המוסד לביטוח לאומי פרסם עדכון בנושא, וזאת בהתייחס לחוזר גביה מעסיקים מס' 1463.
למַעבר לעדכון, לחצו כאן.

האם יש להתחשב בחבות המס בעת חלוקת רכוש בגירושין?

לאחרונה ניתן פסק-הדין של בית-הדין הרבני הגדול בירושלים בנושא איזון משאבים בעת חלוקת רכוש בין בני-זוג שהתגרשו.

להמשך, לחצו כאן.

מע"מ בשיעור אפס בגין שירותים לעוסק תושב אזור אילת

כידוע, סעיף 4(6) לחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985 מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, "לקבוע מס ערך מוסף בשיעור אפס לגבי סוגי שירותים הניתנים בידי עוסק שאינו תושב אזור אילת לעוסק תושב אזור אילת, לצורך עסקו באזור אילת".
ואילו תקנה 20א לתקנות אזור סחר חפשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ו-1985 ("התקנות") מַקנה שיעור אפס "על סוגי השירותים המפורטים להלן הניתנים בידי עוסק שאינו תושב אזור אילת לעוסק תושב אזור אילת" ובכלל זאת "שירות שהוא התקנה, הפעלה, תחזוקה או הבטחת תקינותם של [...] מערכות מיזוג אוויר" (חלופה (2)(ב) לתקנה האמורה).

שאלת תחולתה של תקנה 20א(2)(ב) לתקנות נדוֹנה לאחרונה על-ידי בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין ברכת הנדסת חשמל בע"מ.

באותו מקרה, התגלעה מחלוקת בין המערערת – חברה פרטית המתמחה בביצוע עבודות חשמל ותשתיות חשמל, חֵלקן במובן הקלאסי של עבודות חשמל וחֵלקן כחלק מעבודות הקשורות למערכות שונות, המופעלות במעגלים שונים ממערכת החשמל הרגילה, כדוגמת תשתיות חשמל לתקשורת, למעליות ולמערכות מיזוג – לבין המשיב (ממונה מע"מ ירושלים) בנוגע לשירותים שנתנה המערערת לחברת דניה סיבוס אשר נבחרה לביצוע עבודות בניית והקמת שדה התעופה רמון באילת, כאשר עבודות הבנייה וההכנה בפרויקט נעשו, בין היתר, באמצעות קבלני-משנה.
בעקבות ביקורת שעָרך המשיב למערערת, קבע המשיב, כי המערערת לא הייתה זכאית לדַווח על השירותים שנתנה לדניה סיבוס ככאלה שחייבים במע"מ בשיעור אפס כאמור בתקנה 20א(2)(ב) לתקנות. זאת, מהטעם שאין מדובר בהתקנה, הפעלה, תחזוקה או הבטחת תקינותם של מערכות מיזוג אוויר, אלא בשירותי אינסטלציה חשמלית בלבד.
השגת המערערת נדחתה ומכאן הערעור.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

לאחַר שנדרש בקצרה להוראות תקנה 20א לתקנות והרציונל העומד בבסיסן, בָּחן השופט דורות מהי העבודה שבוצעה בפועל.
השופט קבע, כי הראיות שהוצגו בפניו, ובכללן שתי חוות-דעת המומחים מטעם הצדדים, מביאות למסקנה, כי המערערת ביצעה עבודות תשתית של חשמל שהיוו, לכל היותר, בסיס והכנה לגורם אחר ונפרד, שיבצע אחריה התקנת מערכות מיזוג אוויר בפרויקט רמון, ולא עבודות של התקנה, הפעלה, תחזוקה או הבטחת תקינוּת של מערכות מיזוג אוויר; וכי לא עלה בידי המערערת להוכיח כי יש לה מומחיות בתחום הקשור למערכות מיזוג אוויר; ומשכך, הוראות תקנה 20א(2)(ב) לתקנות לא חלה לגבי העבודות האמורות.

עוד קבע השופט, כי אין לקבל את טענתה הנוספת של המערערת לפיה החלטת המשיב בהשגה נתקבלה מבלי שטענות המערערת נדונו ונבדקו בכובד ראש ומבלי שניתנה למערערת אפשרות למסור מידע בתגובה לטענות שהושמעו בעדויות הגורמים המעורבים.

נזכיר, כי תקנה 20א לתקנות (וליתר דיוק חלופה (4) לאותה תקנה, שעניינה ב"שירותי ניהול לבתי מלון שאישר המנהל") נדוֹנה, בין היתר, בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט ה' קירש) מיום 1.1.2022 בעניין ברון כ.א. בע"מ.
נדרשנו לפסק-הדין במבזק מס' 1962 (קישור למבזק).

אישור ניהול תובענה כנגד רשות המיסים כייצוגית

ביום 10.12.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין ב.ג. אילנית שערים ואלמנטים אורבניים בע"מ.

עניינה של ההחלטה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ("חוק תובענות ייצוגיות") שהגישה המבקשת כנגד רשות המיסים במסגרתה נטען לגבייה שלא כדין של קנס פיגורים לפי חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ"א-1981 ("החוק")* מיבואנים באשר הוא מחושב הָחל ממועד הגשת הצהרת הייבוא, וזאת גם כאשר מוּצאת ליבואן הודעת חיוב המגדילה את סכום מסי הייבוא, הודעה שניתן להוציאה בתוך חמש שנים ממועד ההצהרה.

* וכך נקבע בחוק זה:

"1. בחוק זה –

'חוק מס' – חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה, ששר האוצר ממונה על ביצועו או על הגביה לפיו.

'חוב מס' – כל סכום שאדם חייב בו על פי חוק מס, למעט קנס ולמעט מקדמת מס הכנסה שחל עליה סעיף 190 לפקודה.

'מס בפיגור' – חוב מס שלא שולם במועד שנקבע לכך בחוק מס.

2. (א) לכל חוב מס ייווסף מתום שבוע מהמועד שנקבע לתשלום המס קנס פיגורים של 0.2% מסכום המס שבפיגור או שיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו, והוא על אף האמור בכל הוראה אחרת בדבר קנס על מס בפיגור ואף בהעדר כל הוראה לענין זה בחוק מס.

(ב) לענין סעיף זה, מקום שנקבע בחוק מס שמס ישולם בעת הגשת דו"ח, יראו כמועד לתשלום המס את המועד שנקבע להגשת הדו"ח בחיקוק, ואם נדחה כדין המועד להגשת הדו"ח – המועד שנקבע בדחיה.

3. סמכות לפי חוק מס להקטין סכום קנס או לוותר עליו, תהא נתונה גם לגבי קנס לפי סעיף 2.

[...]"

לטענת המבקשת, השתת קנס הפיגורים באופן האמור מנוגדת לדין, שכּן יש להטיל ולחשֵב את הקנס רק לאחַר שהוּצאה הודעת החיוב ולא באופן רטרואקטיבי.

ביום 30.11.2021 מסרה המשיבה הודעת חדילה חלקית בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות ולפיה מיום 8.11.2021 ואילך המשיבה מטילה קנס פיגורים כך שלא יחושב הָחל ממועד הגשת הצהרת הייבוא, אלא הָחל מתום שבוע ממועד הגשת הצהרת הייבוא, וזאת כאמור בסעיף 2(א) לחוק.

המבקשת מתנגדת להודעת החדילה וטוענת, כי בנסיבות העניין אין מקום לאשר הודעת חדילה חלקית.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, אישר את ניהול התובענה כייצוגית (קישור להחלטה).

תושבוּת לעניין ביטוח לאומי

ביום 8.12.2024 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניין אילה נוה.
להמשך, לחצו כאן.

הוצאת ראיות מתיק ערר מס רכישה

ביום 11.12.2024 ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין קרסני.

להמשך, לחצו כאן.

בקשת מענק קורונה בידי עוסק שהשתייך בעבר לאיחוד עוסקים

ביום 11.12.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין אקדמון ישראל בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה רשות המיסים ("המערערת") על החלטת ועדת-ערר לענייני קורונה מיום 31.1.2023 בעררים שהגישה חברת אקדמון ישראל בע"מ ("המשיבה"), לפיה המשיבה זכאית למלוא המענקים ביחס לחודשים ינואר-פברואר 2021 ומרץ-אפריל 2021, בהתאם לבקשות שהוגשו על ידיה לפי חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 ("החוק").

בין הצדדים התגלעה מחלוקת בנוגע לפרשנות תנאי סף אשר נקבע בסעיף 8(1) לחוק,* והגדרת המונח "מחזור עסקאות בשנת 2019" בסעיף 7 לחוק.**

* וכך נקבע באותו סעיף 8:

"עוסק זכאי למענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש, בסכום כאמור בסעיף 9 ובהתאם להוראות פרק זה (בפרק זה – מענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות), אם מתקיימים לגביו כל אלה:

(1) מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים."

** המונח "מחזור עסקאות בשנת 2019" מוגדר באותו סעיף 7 כדלקמן:

"'מחזור עסקאות בשנת 2019' – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין לגבי שנת 2019, ולעניין כל אחד מאלה, מחזור העסקאות כמפורט לצדו:

(1) [...];

(2) לעניין עוסק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;"

תנאי סף זה קובע כי מי שמחזוֹר עסקאותיו בשנת 2019 עלה על 400 מיליון ₪, אינו זכאי למענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות הניתן מכוח החוק ("תנאי הסף" ו"המענק").
בהתאם להוראות החוק, תקרה זו שבתנאי הסף חלה אף על מי שדיווח על הכנסותיו במסגרת "איחוד עוסקים" בהתאם להוראות סעיף 56 לחוק ממע"מ, כאשר סכום המחזוֹר נבחן ביחס לאיחוד העוסקים ולא ביחס לכל חברה בנפרד.
המשיבה דיווחה על הכנסותיה במסגרת איחוד עוסקים במרוצת השנים, אך היא יָצאה מאיחוד העוסקים הָחל מראשית שנת 2021.
הצדדים חלוקים בשאלה כיצד יש לפרש את הוראות החוק ביחס לתנאי הסף, במקרה בו הייתה המשיבה במסגרת איחוד עוסקים בשנת 2019, אך יצאה ממנו בשנת 2021 – השנה לגבּיה התבקשו המענקים.

בהחלטת ועדת-הערר התקבלה עמדת המשיבה ונקבע, כי יש לפרש את תנאי הסף, כך שיציאה מאיחוד עוסקים לאחַר שנת 2019 מביאה לשינוי באופן החלתו של תנאי הסף.
המערערת חלוקה על פרשנות זו, ולפיכך הגישה את הערעור לבית-המשפט.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, קיבל את הערעור וקבע כי בצדק נדחו בקשות המשיבה למענקים לפי החוק (קישור לפסק-הדין).

פיצוי לעוסק פטוּר שהפך לעוסק מורשה – שינוי עמדת רשות המיסים

ביום 9.12.2024 ניתנה החלטתה של ועדת-הערר לענייני קורונה וחרבות ברזל בעניין פז.

עניינו של הערר בהחלטת המשיבה, רשות המיסים, לשלול את זכאות העוררת לפיצוי על-פי חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 ("החוק"), ובהמשך להעניק לה פיצוי חלקי בלבד, וזאת תוך חישוב הפיצוי לעוררת בהתאם למדיניות הרשות לראות בעוסקים פטוּרים שהפכו לעוסק מורשה הָחל משנת 2022 כ"עסק חדש".
המשיבה טענה, כי חישוב זה נעשה על-ידי המערכת מסיבות תפעוליות ובאופן רוחבי, מתוך הנחה כי הדבר יטיב עם מרבית הניזוקים; אך בפועל, מדיניות זו מביאה לכך שנשללת זכאות ניזוקים לפיצויים או למתן פיצוי נמוך מזה המגיע להם לפי הוראות החוק.
לאחַר הגשת הערר הודיעה המשיבה, כי היא מסכימה לתקן את החלטתה ולחשב את הפיצוי בהתאם להוראות החוק.
נוכח הסכמת הצדדים לגבי גובה הפיצוי המגיע לעוררת, נדרשה הוועדה להכריע בדרישת העוררת לפסיקת הוצאות.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה עו"ד ד"ר ע' בר וחברה הוועדה רו"ח ח' יחיא ראדד, קבעה, כי המשיבה תישא בהוצאות העוררת בסך 5,000 ₪ (קישור להחלטה).

וכך, בין היתר, קבעה הוועדה (פס' 22-18):
"הוראות נוהל וקביעת מדיניות על ידי המשיבה צריכות להיות בהלימה להוראות החוק. עריכת חישובים חלופיים או יישום מדיניות שונה תוך סטייה מהוראות החוק, עומדת בסתירה לתכלית החקיקה ופוגעת בשוויון. קביעת הפיצוי המגיע לניזוקים בדרך של נוסחה נועדה לשרת תכליות חשובות של ודאות, פשטות ויעילות [...]
יתרה מכך, במקרה שבפנינו צודקת העוררת כי ההסבר שניתן לעריכת חישוב חלופי מתוך כוונה להיטיב עם ציבור העוסקים הוא חסר היגיון בנסיבות בהן העוררת זכאית לפיצוי גבוה יותר. ככל שהמשיבה התכוונה להיטיב עם ציבור הניזוקים, הרי שהיה עליה ליישם מדיניות שבה חישוב חלופי כ'עסק חדש' יתבצע רק במצב דברים בו חישוב לפי הוראות החוק מקנה לניזוק פיצוי נמוך יותר או אינו מקנה לו זכאות לפיצוי כלל.
במקרה זה יש צדק בטענת העוררת כי אופן חישוב זכאותה לפיצוי נעשה בניגוד להוראות החוק. התנהלות זו גורמת לפגיעה בציבור הניזוקים, להשקעת משאבים מיותרים מצד אותם ניזוקים ולניהול הליכים משפטיים שלא לצורך.
על אף העובדה שבערר זה המשיבה הודתה כי יישום המדיניות לבחינת הזכאות כ'עסק חדש' מקנה לעוררת פיצוי נמוך מזה המגיע לפי חוק, לא מן הנמנע שניזוקים רבים אינם מודעים כלל לעובדה כי בחינת זכאותם לפיצוי נעשתה בניגוד להוראות החוק, באופן ששלל את זכאותם לפיצוי או מנע מהם לקבל את מלוא הפיצוי המגיע להם.
בנסיבות אלו, ראוי שהמשיבה תערוך בהקדם בדיקה רוחבית לגבי כל אותם עוסקים פטורים שהפכו לעוסקים מורשים בין השנים 2023-2022 ותביעותיהם נבחנו לפי מדיניות זו. בכל אותם מקרים בהם נמצא כי עריכת חישוב כ'עסק חדש' קיפחה את ציבור הניזוקים, מתבקשת המשיבה להוציא מיוזמתה החלטות לתיקון קביעת זכאות לפיצויים בהתאם להוראות סעיף 38ז(ב) לחוק" [ההדגשות במקור – א' ש'.]