בקשה למקדמות בגין נזק עקיף לבעלי עסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון בגין החודשים ספטמבר-אוקטובר 2024
פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2025
שלשום (14.10.2024) פורסמה טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2025 (קישור לטיוטה).
במסגרת הטיוטה האמורה מוצעים, בין היתר, התיקונים והשינויים הבאים:
- הגדלת שיעורי דמי ביטוח לאומי/בריאות (ראו עמ' 27-26);
- הקמת צוות בין-משרדי לגיבוש המלצות בנושא איחוד בין מערכת הגבייה של המוסד לביטוח הלאומי ושל מס הכנסה ברשות המיסים (ראו עמ' 29);
- ביטול איחוד עוסקים לפי חוק מע"מ (ראו עמ' 43-42);
- מניעת ניכוי הוצאות לצורכי מס הכנסה ומע"מ שיש בהן פוטנציאל סיכון ליצירת הון שחור והעלמת מס, דיווח שנתי לרשות המיסים על עסקות השכרת נכסי מקרקעין בישראל על-ידי הפלטפורמות המקוּונות המשמשות לביצוע עסקות אלו ושינוי מתווה מודל הקצאת מספרים לחשבוניות מס (ראו עמ' 50-44);
- שינויים ביחס לחשבוניות P ו-I (ראו עמ' 81-79);
- תיקון תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג- 1993, כך שהמידע העובר כיום ממעסיקים באופן חודשי לרשות המסים בטופס 102 לגבי מספר העובדים ששולמה להם משכורת וכלל התשלומים ששולמו, יכלול את המידע הכלול בטופס 126 (ראו עמ' 85-84);
- צמצום הפחתת המס על כלי רכב במסגרת תכנית "ציון ירוק" (ראו עמ' 120-119);
- ביטול כלל נקודות הזיכוי הניתנות לעובדים זרים ולתושבי אזור שאינם אזרחים ישראליים (ראו עמ' 172-170);
- מיסוי רווחים לא מחולקים בהתאם למתווה שנכלל בתזכיר לתיקון פקודת מס הכנסה (קישור לתזכיר) (ראו עמ' 185-182);
- הסרת חסמים שונים בהוראות פקודת מס הכנסה שעניינן בשינוי מבנה (סעיפים 105-103 לפקודה), מתן הקלוֹת לתושבי-חוץ בגין רווחי הון, קביעת שיעור מס של 32% על דמי הצלחה, שינויים במס הכנסה ומע"מ ביחס לשותפויות, מסלול ירוק בנושא תמחור פעילות של מרכזי מחקר ופיתוח מסוימים השייכים לקבוצות הפועלות בישראל ועוד (ראו עמ' 196-189);
- שינויים במיסוי פנסיוני (ראו עמ' 214-208);
- הקמת צוות בין-משרדי לצורך בחינת הטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנת 2026 (עמ' 234-233);
- הוראת-שעה להקפאת תיאום סכומים בחקיקת המס ובחוק מענק עבודה (עמ' 239-237);
- הרחבת החבות במס נוסף כך ששבח חייב שנצמח במכירת דירה ייכלל במסגרת חישוב ההכנסה החייבת לצורך מדידת ההכנסה החייבת במס נוסף אשר היחיד חייב עליה במס נוסף, השתת מס נוסף בשיעור של 2% נוספים על "הכנסה חייבת ממקורות הוניים" העולה על סף המס הנוסף ותיקון סעיף 48א לחוק מיסוי מקרקעין כך שגביית המס הנוסף במכירת מקרקעין תיעשה כבר במועד התשלום של מס השבח למנהל מיסוי מקרקעין (ראו עמ' 242-240);
- הארכת התקופה בה יחולו שיעורי מס הרכישה החָלים ברכישת דירת מגורים שאינה דירה יחידה, כפי שנקבע בסעיף 9(ג1ו)(1) לחוק מיסוי מקרקעין במסגרת הוראת-השעה שבתיקון 98 עד לסוף שנת 2024, לשנתיים נוספות (ראו עמ' 243);
- הטלת חובת דיווח על הכנסה מהשכרת דירת מגורים במסלול הפטוֹר ממס (דהיינו, הפטוֹר מכוח חוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), תש"ן-1990) ושינוי תקרת הפטוֹר האמור, כפי שהוצע במסגרת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 268), התשפ"ג-2023 (קישור להצעת החוק) (ראו עמ' 243).
מטבע הדברים, לא ברור איזה מבּין התיקונים והשינויים המוצעים אכן ייכָּלל בנוסחו הסופי והמחייב של חוק ההסדרים וייתָכנו כמובן תיקונים ושינויים נוספים.
נייר עמדה מקצועי מס' 2 – תרגום מחזוֹר ההכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד"
במבזק מס' 2096 מיום 10.10.2024 דיווחנו על פרסום חדש של רשות המיסים: ניירות עמדה מקצועיים.
נזכיר, כי בשונה מחוזרים מקצועיים, אשר מבקשים לכַסות את כל הנושא המקצועי בו הם דנים ולתת מענה לכלל סוגיות המס העולות ממנו, נייר העֶמדה מהווה פרסום קצר ונקודתי הכולל, בדרך כלל, התייחסות לסוגיה אחת ספציפית בנושא מסוים.
ניירות העֶמדה צפויים להתפרסם במגוון נושאים, בכל מערכי המס (מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין), כאשר טרם פרסומם הסופי באתר רשות המסים, יועברו ללשכות המקצועיות של ציבור המייצגים לקבלת התייחסותם.
באותו מבזק דיווחנו גם על נייר העמדה הראשון שפורסם ועניינו בניכוי מס תשומות ברכישה או ייבוא של רכב מסוג "האמר" (Hummer) (קישור לנייר העֶמדה הראשון).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום א, 13.10.2024, פורסם נייר העֶמדה השני שענייננו באופן תרגום מחזור ההכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון (קישור לנייר העֶמדה השני).
וכך צוין שם:
"בתיקון 73 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: 'חוק עידוד' או "החוק') נוסף, בין היתר, מסלול הטבות במס לבעלי מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד.
'מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד' כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק עידוד, הינו מפעל אשר מתקיימים בו כל התנאים של 'מפעל טכנולוגי מועדף' (ראה סעיף 4.1.2 לחוזר חוזר מס הכנסה 09/2017 בנושא תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון (להלן: 'החוזר')) [קישור לחוזר] למעט התנאי הקבוע בס"ק (4) להגדרה, כך שמחזור ההכנסות של הקבוצה (ראה סעיף 4.1.5 לחוזר) עימה נמנית החברה בעלת המפעל הטכנולוגי הינו 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר.
כאשר חברה בעלת מפעל טכנולוגי הינה חלק מקבוצה רב לאומית, על מנת לבחון את העמידה בתנאי המחזור,יתורגם מחזור ההכנסות של הקבוצה ממטבע הדיווח שאינו השקל לשקלים חדשים.
בקבוצה רב לאומית שמכינה דוחות כספיים מאוחדים, סכום המחזור המשמש בהכנת דוחות כספיים מאוחדים של הקבוצה, אשר כבר תורגם למטבע ההצגה של הדוחות כחלק מתהליך האיחוד החשבונאי, ישמש כמחזור בסיס לתרגום לשקלים חדשים. בקבוצה רב לאומית שאינה מכינה דוחות כספיים מאוחדים, יתורגם מחזור ההכנסות של הקבוצה למטבע הדיווח של הישות שמחזיקה, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה של כל אחת מהישויות האחרות בקבוצה, כך שמתקיימים ביניהן יחסים מיוחדים, כהגדרתם בסעיף 85א בפקודת מס הכנסה. המחזור המאוחד כאמור ישמש כמחזור בסיס לתרגום לשקלים חדשים.
תרגום לשקלים חדשים ייעשה באחת משלוש הדרכים כלהלן, לבחירת החברה בעלת המפעל הטכנולוגי, בכפוף ליישום עקבי של כללי התרגום:
(1) שער החליפין במועד ביצוע העסקאות;
(2) שער החליפין הממוצע לשנת המס1;
(3) שער החליפין הממוצע לרבעון2.
1. שער ממוצע שנתי מחושב כממוצע של שערי החליפין היציגים בימי המסחר בשנה של שקל מול המטבע חוץ הרלוונטי.
2. שער ממוצע רבעוני מחושב כממוצע של שערי החליפין היציגים בימי המסחר ברבעון של שקל מול המטבע חוץ הרלוונטי."
נייר עמדה מקצועי מס' 3 – מכירה של חלק מהזכויות בדירה בתמ"א 38/2 ורכישת שירותי בנייה במזומן
נייר עֶמדה שלישי פורסם אתמול (15.10.2024) בנושא "מכר זכויות בנייה במסגרת עסקת תמ"א 38/2 ורכישת שירותי בנייה במזומן מהקבלן".
וכך נקבע שם:
"בפרק חמישי 5 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ״ג-1963 (להלן: 'החוק') נקבע, כי במכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה (תמ"א 38/2 - תכנית החיזוק בדרך של הריסת המבנה) במסגרת הסכם שנחתם בין בעלי דירה בבניין (להלן: 'הבעלים') ובין יזם הפרויקט, זכאי הבעלים לפטור ממס שבח בגין קבלת דירת מגורים בבניין ששטחה אינו עולה על שטח דירת המגורים הנמכרת בתוספת 25 מ"ר.
ייתכנו מקרים בהם הבעלים ימכור ליזם במסגרת העסקה רק חלק מזכויות הבנייה אשר בבעלותו ויותיר בידיו חלק מאותן זכויות בנייה. במקרים אלו, בגין חלק הזכויות שמכר ליזם יקבל הבעלים דירה בבניין, ויהיה זכאי לפטור ממס שבח הקבוע בפרק באופן יחסי. בגין החלק מזכויות הבנייה שאותו לא מכר ליזם – ניתן לראות בבעלים כמזמין מהיזם שירותי בנייה בתמורה כספית מלאה (להלן: 'שירותי הבנייה הנוספים'), אשר לא יהוו בהכרח "מכירה" של זכות במקרקעין, בהתאם להוראות החוק.
במסגרת הטיפול השומתי בעסקה מסוג זה ייבחנו סבירות העסקה כפי שדווחה למנהל מיסוי מקרקעין ובין היתר, חלקו הכולל של הבעלים בזכויות הבנייה בבניין, שירותי הבנייה ותמורות נוספות ככל וישנן, הניתנים לבעלים ביחס לזכויות הבנייה הנמכרות ליזם, וכל זאת בהתחשב בשיעור הקומבינציה המקובל באזור ובשיעור מכירת זכויות הבנייה ליזם על ידי שאר הדיירים בבניין, בהתאם להסכם התמ"א שנחתם עימם.
כמו-כן ייבחנו היקף שירותי הבנייה הנוספים ביחס ליתרת זכויות הבנייה שנותרו בידי הבעלים, וכן כי התמורה הכספית בגין שירותי הבנייה סבירה ביחס לעלות שירותי הבנייה המקובלים בשוק.
ככל וייקבע על ידי מנהל מיסוי מקרקעין כי התמורה הכספית ששולמה ליזם מהווה מכירה של זכות במקרקעין החייבת במס (ולא תשלום עבור שירותי בנייה בלבד כפי שהוצהר), אזי מס הרכישה לבעלים יחושב לפי רכישה של דירת מגורים בנויה, בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק" [ההדגשה במקור – א' ש'.]
תובענה ייצוגית נגד רשות המסים בנושא עיגול סכומים
ביום 8.10.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, בעניין גומברג.
במסגרת פסק-הדין, אישר השופט בורנשטין הֶסדר פשרה בתובענה הייצוגית שהגיש המבקש.
להרחבה, לחצו כאן.
קבלת ערעור מע"מ על הסף
ביום 10.10.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין רם פל סלולר סטוקמרקט בע"מ.
להלן תמצית הרקע העובדתי כפי שהובאה בפתח פסק-הדין:
המערערת דיווחה על עסקאותיה כעל עסקאות שחל עליהן מע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.
המשיב (מנהל מע"מ גוש דן) הוציא למערערת שומת מס עסקאות לפי מיטב השפיטה מכוח סעיף 77 לחוק, בגדרהּ נקבע, כי המערערת מעניקה בישראל שירותים לחברות שהן תושבוֹתֹ ישראל לפי פקודת מס הכנסה ועל-כן עסקאותיה עִמן חייבות במס עסקאות בשיעור מלא.
המערערת הגישה השגה על שומת מס העסקאות.
בהחלטה בהשגה קבע המשיב, כי המערערת אינה חייבת במס עסקאות, אולם הוא חִייב אותה במס תשומות, חֵלף שומת מס העסקאות. זאת, משום שלשיטתו עסקאותיה של המערערת נעשות בחו"ל והן אינן חייבות במע"מ לפי סעיף 2 לחוק, ולפיכך המערערת גם אינה רשאית לנַכּוֹת את מס התשומות המיוחס להן.
מכאן הערעור, בגדרו הגישה המערערת בקשה לקבלת הערעור על הסף, בגורסה כי סמכות המשיב במסגרת ההחלטה בהשגה היא אך ורק להחליט בנוגע לשומה שיצאה על ידיו ושלגבּיה הוגשה השגה ואין בסמכותו במסגרת ההחלטה האמורה להטיל חיוב במס אשר בסיסו שונה לחלוטין ואף סותר את החיוב בגינו יצאה השומה.
בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הבקשה תוך חיוב המשיב בהוצאות בסך 12,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
השופטת סרוסי קבעה, תוך שהיא מַפנה לפסקי-הדין בעניין לורן מבני תעשיה (ע"מ (מחוזי ת"א) 31352-12-13) ובעניין אמדוקס ישראל (ע"מ (מחוזי מרכז) 22467-09-17), כי ככל שהמשיב מעוניין לחיֵיב את הנישום במס תשומות, עליו להוציא שומת מס תשומות שעליה תוגש השגה ובקשר אליה יוחלט בהשגה; וכי הדבר עולה מסעיפים 77(א) ו-82(ב) לחוק.
השופטת הוסיפה וציינה, כי גם מבּחינה תכליתית, זהו סדר הדברים הנכון, שמעניק לנישום זכות טיעון כהלכה בהליך דו-שלבי, הן בשלב השומה והן בשלב ההשגה. "על המשיב לצעוד בדרך המלך, ולא מדובר כאן בנסיבות חריגות המצדיקות סטייה ממנה" (פס' 11).
עוד קבעה השופטת סרוסי, כי אכן רק במקרים חריגים יש לקבל (או לדחות) ערעור על הסף, אולם המקרה דנן הוא אחד מאותם מקרים חריגים.
בהמשך הדברים, ציינה השופטת, כי המשיב שינה מן היסוד את קו טיעונו במסגרת דיוני השומה וההחלטה בהשגה וגם בכך יש טעם לפגם. כך, המשיב אחז והחליף בין שתי גרסאות הפוכות לחלוטין – כי המערערת מספקת שירותים לחברות זרות קשורות שלמעשה הן חברות תושבוֹת ישראל, ומן הצד השני, כי המערערת אינה מספקת שירותים, אלא מקבלת שירותים מאותן החברות. "על המשיב לבחור גרסה עובדתית אחת ביחס להתנהלות המערערת ומהות החברות הקשורות, ואיתה לצעוד" (פס' 26).
וכך סיכמה השופטת סרוסי את מסקנותיה (פס' 26): "[...] המשיב פעל שלא כדין. לא במישור הדיוני, שעה שהוציא שומת מס תשומות במסגרת השגה על שומת מס עסקאות, ולא במישור המהותי, שעה שהוא משנה את עמדתו ואת טענותיו מן היסוד. הערעור מתקבל אפוא, וככלל, על המשיב לקחת לתשומת ליבו כי עליו לספק גרסה אחידה וברורה של קרות האירועים מבחינתו."
ערר מס רכישה בטענה לעשיית עושר ולא במשפט, רשלנות, פגיעה באינטרס ההסתמכות והפרת חובה חקוקה
ביום א, 13.10.2024, ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין אלמליח.
עניינו של פסק-הדין בערר שהגישו העוררים, בני-הזוג אלמליח, על החלטת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים) לדחות את ההשגה שהגישו על שומת מס רכישה שהוּצאה להם בעקבות רכישת דירת מגורים שנעשתה ביום 20.7.2020, דהיינו לאחַר חקיקת תיקון 95 לחוק מיסוי מקרקעין שבמסגרתו הוקטן שיעור מס הרכישה לרוכשי דירת מגורים שאינה דירתם היחידה.
העוררים אף הגישו בנושא זה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המיסים, שנדחתה.
להרחבה, לחצו כאן.
זכאות להחזר מס שצמח בתקופת הֶסדר נושים
ביום 10.10.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין פולימקס אינוביישן בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' פרסקי) מיום 8.7.2021 בגדרהּ נקבע, כי למערערת – מי שרכשה את כלל מניותיה של משיבה 1 (קבוצת פולימרס בע"מ) ("החברה") במסגרת הֶסדר נושים, וקודם לפירוקה – אין זכות עמידה מול משיבה 3 (רשות המיסים); וכפועל יוצא מכך, גם אין היא זכאית להחזר מס שצמח בתקופת ההסדר, במהלכה הופעלה החברה על-ידי המערערת.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ח' כבוב (בהסכמת השופט נ' סולברג והשופטת ר' רונן), קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט כבוב קבע, כי כְּלל הנכסים שהיו בידי החברה עֵרב פירוקה, הומחו למערערת בעת המעבר מהֶסדר נושים להליך פירוק; וכי בתוך כל אלה, הועברה לידי המערערת גם הזכאות לקבל יתרת מס שצמחה במהלך תקופת ההסדר בגין מס ששולם בתקופה זו, ככל שצמחה זכות כאמור.
בנסיבות אלו, המערערת היא בעלת מעמד אל מול רשות המסים, בהקשר זה, המאפשר לה לדרוֹש את מימוש הזכות להחזר מס בגין תקופה זו.
המערערת היא אפוא, בעלת הזכות האובליגטורית לקבלת יתרת המס שנצברה, ככל שנצברה, במהלך תקופת הֶסדר הנושים; ומשכך, היא גם בעלת מעמד מול רשות המיסים לדרוֹש זכאותה בה.