בקשות למענק לינואר-אפריל 2024 עבור עסקי תיירות בגליל העליון
ביום 10.6.2024 פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים לפיה עסקי תיירות בגליל העליון, במערב לכיש ובמערב הנגב, הנכללים ברשימות הרלוונטיות באתר רשות המסים, יוכלו להגיש בקשה מקוּונת למענק בגין הנזק העקיף שנגרם להם כתוצאה מהמלחמה בחודשים ינואר-אפריל 2024, בהתאם לנוסחה שנקבעה במסלול הוצאות מזכות.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
עתירה לבג"ץ לגבי הבקשות לפתיחת מסלול פיצוי
ביום 10.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעניין מדמוני.
עניינו של פסק-הדין בעתירה שהגיש העותר כנגד מנהל מס רכוש וקרן פיצויים (המשיב 1) והיועצת המשפטית לממשלה (המשיבה 2) שבגדרהּ הלין על כך שהבקשה לפתיחת זכאות למסלול פיצוי* נענית במסרון ולא ניתן היה להשיג או לערור על ההחלטה בטופס מקוּון.
* וכך צוין בעניין זה בפס' 1 לפסק-הדין: "נקודת המוצא לדיוננו היא, כי בדין ישנו מסלול פיצוי עבור מי שמקום עסקו ביישוב ספר, לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973; מסלולים עבור מי שמקום עסקו ב'אזור מיוחד', לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023; ומסלול עבור עוסקים מכלל הארץ, בהתאם למחזור עסקאותיהם השנתי לשנת 2022, לפי פרק שמיני 1 (תיקון מס' 33 - הוראת שעה) תשפ"ד-2023 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. כן נקבע על-ידי רשות המסים, כי אדם התובע פיצויים שלא במסלול לו הוא זכאי, נדרש להגיש טרם הגשת התביעה בקשה לפתיחת זכאות לאותו המסלול (להלן: הבקשה לפתיחת זכאות או הבקשה)."
בכך, טוען העותר, "חסם מראש" מנהל מס רכוש וקרן פיצויים הגשת תביעות.
על כן, ביקש העותר, כי בג"ץ יוציא צו על-תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם "מדוע המנהל מונע הגשת תביעות על ידי שיטת החסימה מראש; מדוע המנהל מונע הגשת השגות על החלטותיו לחסום מראש תביעה של ניזוק; מדוע המנהל לא ישיב על תביעת ניזוק בכתב, באופן מנומק, תוך ציון שמו ותואר תפקידו של הגורם המחליט; לתת כל סעד אחר להבטחת זכויות העותר".
למקרא העתירה הורה השופט ח' כבוב, בהחלטתו מיום 17.04.2024, כי המשיבים יגישו תגובה מקדמית תמציתית.
ביום 15.05.2024 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיבים.
בתגובה הוסבר, כי בעקבות העתירה וכן פניות אחרות שהתקבלו, הוחלט ברשות המסים לאפשר למי שקיבל הודעה במסרון לפְנות באמצעות טופס מקוּון לקבלת מכתב החלטה מנומק בבקשה, שעליו ניתן יהיה להגיש השגה או ערר.
הודגש, כי מדובר בפתרון זמני הנובע מהעומס בו נתונה רשות המסים בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', וצוין כי הבקשות מטופלות באופן ידני, על-ידי עובדי הרשות.
עוד הוטעם, כי הדרישה להגיש בקשה לפתיחת זכאות נבעה "מהצורך של המערכת למנוע הצפת עשרות אלפי תביעות של תובעים שאינם זכאים להגיש את התביעות במסלול בו הם הגישו ולנתב כנדרש את התביעות. ודוק, הצפי של הגשת תביעות באירועי חרבות ברזל הוא של כ- 600,000 תביעות".
השופט כבוב דחה את העתירה מהטעם שזו מיצתה את עצמה ואינה אקטואלית עוד במתכונת בה היא הוגשה (קישור לפסק-הדין).
ניכוי הוצאות בעד ארוחות לספורטאי חוץ
במבזק מס' 1974 מיום 10.5.2022 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין הפועל ניר רמת השרון (ע"ר).
נזכיר, כי באותו מקרה, דחה בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, את הערעור שהגישה המערערת – עמותה רשומה העוסקת בהפעלת קבוצת כדורגל ומעסיקה, בין היתר, ספורטאי חוץ – על שומה בצו שהוציא לה פקיד-שומה כפר סבא, כאשר גדרי המחלוקת בערעור נגעו (לאחַר צמצום המחלוקת) למקדמות בְּשל הוצאות עודפות וניכוי הוצאות אש"ל לספורטאי החוץ.
ביום ד', 28.6.2023, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2030 מיום 3.7.2023, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, במסגרתו נדחה הערעור שהגישה המערערת על פסק-הדין.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 13.6.2024 פורסמה הנחייתה של רו"ח פזית קלימן (סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים וכן וסגנית מנהל הרשות לעניין חוק מיסוי מקרקעין) בנושא "התרת הוצאות בעד ארוחות לספורטאי חוץ".
להרחבה בנושא, לחצו כאן.
חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני-זוג שנפרדו
כידוע, החיסכון הפנסיוני שבני-זוג צוברים במהלך נישואיהם מהווה, ככלל, חלק מהרכוש המשותף של בני-הזוג הניתן לחלוקה אגב הפרידה.
לעניין זה נקבעו הוראות מיוחדות בחוק לחלוקת חיסכון בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014 ("החוק"), המבחין בין חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת זכויות* לבין חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים.**
* הכולל צבירת זכויות לפי הֶסדר פנסיה תקציבית וכן חיסכון באמצעות קרן ותיקה או קופת ביטוח ישנה.
** הכולל חיסכון באמצעות קופת גמל לקצבה, קופת גמל לתגמולים, קופת גמל אישית לפיצויים או קופת גמל להשקעה, שאינן קרן פנסיה ותיקה, קופת ביטוח ישנה, קופת גמל מרכזית לקצבה, או קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 13.6.2024 פורסמה הנחייתה של רו"ח רונית כהן, מנהלת מחלקת קופות גמל ומיסוי יחידים שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים, בנושא "הוראות ביחס להעברת כספים בהתאם לחוק חלוקת חיסכון פנסיוני".
ההנחייה מתייחסת להיבטי המס הגלומים באירוע העברה של חיסכון פנסיוני באמצעות צבירת כספים בין בני-זוג שנפרדו, וזאת בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 6 לחוק.
למַעבר להנחייה, לחצו כאן.
למַעבר לטופס 159ב (בקשה להוראת ניכוי מס להעברת כספים מקופות גמל לבן הזוג לשעבר), לחצו כאן.
ניכוי מס במקור במכירת מטבעות דיגיטליים
ביום 9.6.2024 פרסמה מחלקת שוק ההון שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים החלטת מיסוי בנושא "ניכוי מס במקור במכירת נכסים דיגיטליים" (החלטת מיסוי מס' 5711/24).
עניינה של ההחלטה בחברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") העוסקת במסחר והמרת מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין ואית'ריום ("המטבעות הדיגיטליים") ואשר פועלת תחת רישיון הרגולטור הרלוונטי.
במסגרת עיסוקה, לאחַר קבלת הוראת מכירת מטבעות דיגטליים על-ידי לקוחותיה, החברה מוכרת את המטבעות הדיגיטליים למספר חברות זרות לא קשורות ("זירות המסחר") עִמן יש לה הסכמים מסחריים ותפקידה העיקרי הוא להיות הגורם המתווך בביצוע העִסקה.
החברה מאפשרת ללקוחותיה לרכוש המטבעות דיגיטליים ב"מעגל סגור", כך שהחברה היא זו שתרכוש את המטבעות הדיגיטליים בעבור הלקוחות ותחזיק אותם עבורם וכן היא זו שתמכור עבורם את המטבעות הדיגיטליים בעת רצונם לממשם. כלומר, הליך הרכישה והמכירה המלא של המטבעות הדיגיטליים מתבצע אך ורק על-ידי החברה ותוך שהלקוחות אינם המחזיקים הישירים של המטבעות הדיגיטליים שהם רוכשים ("מטבעות במעגל סגור").
אופן רכישת המטבעות במעגל סגור מאפשר לחברה לדעת את המחיר המדויק של המטבע שנרכש דרכה במתווה המעגל הסגור וכן את מחיר מכירתו בעת המימוש דרכה באותו מתווה וכן מאפשר ניכוי מס במקור מהרווח באופן מדויק.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי העברת כסף "פיאט" מהחברה לזירות המסחר, לצורך רכישת נכסים דיגיטליים עבור לקוחות החברה, תהיה פטורה מניכוי מס במקור.
בנוסף, נקבע בהחלטה, כי עסקת חליפין של נכסים דיגיטליים הינה "מכירה", כהגדרתה בפקודה, של המטבע הדיגיטלי שנמסר ומנגד רכישה של מטבע דיגיטלי אחר ("עסקת חליפין").
עוד נקבע בהחלטה, כי בכל מקרה בו מתבצעת מכירה של מטבע דיגיטלי עבור הלקוח אשר נרכש על-ידי החברה במעגל סגור (כמשמעותו לעיל), בין אם תמורת כסף "פיאט" ובין אם בעסקת חליפין, תחולנה ההוראות הבאות וזאת לעניין ניכוי המס במקור בלבד:
- החברה תהיה ה"חייב" בניכוי המס במקור בגין המכירה, בשיעורים הנגזרים ממהות הלקוח: (א) לגבי יחיד, ינוכה מס במקור בשיעור המס המירבי הקבוע בסעיף 91(ב)(1) לפקודה וזאת מרֶווח ההון הריאלי שיתהווה מהמכירה; (ב) לגבי חבר-בני-אדם ינוכה מס במקור בשיעור הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה, מרֶווח ההון הריאלי שיתהווה מהמכירה; (ג) לגבי לקוח שהציג אישור תקף מפקיד-השומה על פטוֹר מניכוי מס במקור או על ניכוי מס במקור בשיעור מופחת מכוח תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), התשל"ז-1977, ינוכה מס במקור בשיעור הקבוע באישור, וזאת למרות האמור בסעיפים (א) ו-(ב) לעיל; (ד) ככל ומסיבה כלשהי, לא תהיה לחברה את האפשרות להתחקות אחַר הנתונים לצורך קביעת המחיר המקורי, תנכה החברה מס במקור בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה והתקנות מכוחה.
- בעת מכירת מטבעות דיגיטליים במעגל סגור, יראו אותם, לעניין המחיר המקורי ויום הרכישה כנמכרים על-פי סדר רכישתם עבוּר הלקוח, מהראשון עד האחרון (FIFO).
כאמור, עניינה של ההחלטה בניכוי מס במקור ובהתאם מודגש בסיפא להחלטה, כי ההחלטה "ניתנה לחברה רק לצורך מתן הוראות לניכוי המס במקור, כך שבידי פקיד השומה הסמכות המלאה לקביעת שומות לחברה וללקוחותיה".
עם זאת, להחלטה חשיבות רבה ביחס למי שפועל בתחום המטבעות הדיגיטליים כמו גם השלכות ישירות לגבי הגילוי מרצון שצפוי להתפרסם בימים הקרובים ועתיד לחול גם על הכנסות ורווחים בלתי-מדווחים ממטבעות דיגיטליים.
עתירה לבג"ץ לגבי הפעלת הליכי גבייה לגבי חובות מס רכוש
ביום 3.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעניין הר שמש.
עניינו של פסק-הדין בעתירה שהגיש העותר כנגד היועצת המשפטית לממשלה (המשיבה 1) ומנהל רשות המיסים (המשיב 2), שבגדרהּ התבקש בג"ץ להורוֹת למשיבה 1 להבהיר האם הנחייה מס' 7.1002 "הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המסים (גביה)" ("ההנחייה") (קישור להנחייה) חלה גם על חובות לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים; וככל שזו לא חלה על חובות כאמור, לפרסם את עמדתה בעניין.
ביום 20.5.2024 הגישו המשיבים תגובה מקדמית לעתירה, בה הבהירו כי לעמדתם ההנחייה חלה גם על חובות לפי חוק מס רכוש, אך זאת למעט ביצוע גבייה פסיבית של חובות אלו, לנוכח מאפייניהם הייחודיים.
עוד צוין, כי המשיבים יפעלו לפרסום עמדתם זו לציבור.
לאור האמור בתגובה המקדמית, התבקש העותר להודיע האם הוא עומד על עתירתו.
ביום 24.5.2024 מסר העותר את עמדתו, במסגרתה ציין כי הוא "בא על סיפוקו" בכך שהיועצת המשפטית לממשלה החליטה לפרסם את עמדתה. לצד זאת, ציין העותר מספר נקודות שלשיטתו על היועצת המשפטית לממשלה לשקוֹל בטרם פרסום העמדה לציבור, וכן ביקש למחוק את העתירה תוך פסיקת הוצאות לחובת המשיבים.
ביום 2.6.2024 התקבלה התייחסות המשיבים לעניין ההוצאות, בה נטען כי אין מקום לחייבם בהוצאות כלל, ולכל היותר על הצד הנמוך, בהינתן השלב בו מצויה העתירה ובהיעדרם של פירוט או ראיות בדבר שיעור ההוצאות שהוציא לעותר.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ע' גרוסקופף, קבע, כי היות שהעותר בא על מבוקשו בכל הנוגע לסעד שהתבקש בעתירה, העתירה תימחק; וכי המשיבים יישאו בהוצאות העותר בסך 2,500 ₪ (קישור לפסק-הדין).
חשבוניות פיקטיביות
ביום 6.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין י.ב. יובל בינוי והנדסה בע"מ.
המערערת היא חברה קבלנית הבונה פרויקטים עבור גופים ציבוריים שונים.
לאחַר שעָרכה חקירה וביקורת ספרים אצל המערערת, קבעה המשיבה (היחידה לפשעים חמורים ברשות המיסים), כי החברה ניכתה מס תשומות שלא כדין בהתאם לסעיף 38(א) לחוק מע"מ, ועשתה זאת תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות, אשר אינן משַקפות עסקות אמיתיות והוצאו שלא כדין על-ידי ארבע חברות ("החברות מוציאות החשבוניות"), בסכום של 14,705,994 ₪, כאשר מס התשומות הנובע מהן הינו 2,233,576 ₪.
המשיבה קבעה, כי החברות מוציאות החשבוניות לא הן שביצעו עבודה כלשהי עבור המערערת, שכּן כל העבודות בוצעו באמצעות אדם אחד בשם עלי אבו עארם.
המשיבה דחתה את השגת המערערת על שומת התשומות, מהטעם שלא הוצגו בפניה ראיות ממשיות שיש בהן כדי לסתור את שומת התשומות בה חויבה המערערת ותוך שנקבע כי התמלא היסוד האובייקטיבי לפיו החשבוניות הוצאו שלא כדין וכי המשיבה לא השתכנעה כי המערערת עומדת בחריג הסובייקטיבי וכי נקטה בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא את זהוּת הצדדים בעסקות שביצעה.
מכאן הערעור.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
ביטוח לאומי
תובענה ייצוגית כנגד המל"ל בגין ניכוי שלא כדין של דמי ביטוח לאומי
ביום 5.6.2024 ניתנה החלטתו של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין גולדברג.
במסגרת ההחלטה אישר בית-הדין (סגן הנשיאה ד' ספיבק ונציגת ציבור עובדים גב' ד' גורין) שלוש בקשות (שהראשונה שבהן הוגשה בשנת 2017) לאישור תובענות כייצוגיות כנגד המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") ולפיהן המל"ל גבה שלא כדין דמי ביטוח ממבוטחים – וכן ממעסיקים של אותם מבוטחים – אשר בהיותם נכים העומדים בתנאים שבדין, היו זכאים לפטוֹר מתשלומם; ולא יִידע מיוזמתו גורמים משלמים (דהיינו, מעסיקים, קרנות פנסיה וחברות ביטוח) בדבר זכותם של מבוטחים לפטוֹר בְּשל נכוּת כדי למְנוע מראש ניכוי דמי ביטוח לזכאים לפטוֹר.
להורדת ההחלטה, לחצו כאן.
תשלום דמי ביטוח לאומי בידי סטודנטים ישראליים בחו"ל
סעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי ("החוק") מַסמיך את שר העבודה לקבוע הוראות מיוחדות לעניין תשלום דמי ביטוח, ובכלל זאת הוראות למבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה.
מכוח הסעיף האמור הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 ("התקנות") שקובעות, בין היתר, הפחתה של שיעור דמי הביטוח המשולמים על-ידי תלמידים כאמור, וזאת לפי התנאים וסוגי המוסדות שנקבעו בתקנה 19 לתקנות.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 13.6.2024 פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון, נוספה לתקנות תקנה 19ב שעניינה בתשלום דמי ביטוח בידי תלמיד במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל (כהגדרת מונחים אלה באותה תקנה), וזאת בשיעור שווה לשיעור דמי הביטוח למבוטח במוסד להשכלה בארץ.
תחולת התיקון נקבעה ליום 1.7.2024 והוא יחול על דמי הביטוח בעד השנים 2022 ו-2023. זאת, בהתאם להוראה שנקבעה בעניין זה בתיקון 231 לחוק.