מבזקי מס

16/05/2024: עדכוני מלחמה | דרוש/ה עו"ד מיסים | פטוֹר ממס רכישה בהעברת דירה במתנה בין תושבי-חוץ המתגוררים יחדיו בשתי דירות | מע"מ בגין חלוקת זכויות בנייה במקרקעין שנרכשו במכרז על-ידי שני גופים קשורים | עיון בתיק אזרחי לבקשת מחלקת חקירות

עדכוני מלחמה

תביעה לפיצויים במסלול מחזורים בגין החודשים ינואר-פברואר 2024

פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

קבלת החלטה מנומקת בכתב לעסקים שנענו בשלילה לבקשה שהגישו לפתיחת זכאות להגשת תביעות במסלולים השונים

פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

ארכה למענק מפונים

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ, החליט להאריך את האפשרות לבקש מענק התארגנות למפונים זכאים (פעימה 3) בְּשל מלחמת חרבות ברזל עד ליום 21.5.2024.
האורכה נועדה לאפשר לתושבים המפונים שטרם הגישו בקשה לממש את זכאותם למענק.

למַעבר להודעת רשות המיסים בעניין זה, לחצו כאן.*

* למַעבר להודעה הקודמת בדבר ההארכה עד ליום 15.5.2024, לחצו כאן.


הגשת דו"ח שנתי בלתי-מקוּון לשנת-המס 2023 – תזכורת

נבקש להזכירכם, כי ביום 6.3.2024 פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה) לפיה הוחלט על מתן אורכה לכלל הנישומים (יחידים, חברות ומלכ"רים) להגשת הדו"חות השנתיים לשנת-המס 2023,* כאשר מועד הגשת הדו"ח לגבי יחידים שאינם חייבים בהגשת דו"ח שאינו מקוּון** – נדחה ליום 31.5.2023.

* לגבי נישומים המיוצגים על-ידי רואה-חשבון (או יועץ מס) ניתנת אַרכּה להגשת הדו"ח בהתאם להסדרים בין הרשות למיַיצגים. ראו לעניין זה את הודעתו מיום 16.4.2024 של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא נוהל מתן אורכות להגשת הדו"חות לשנת-המס 2023 – הֶסדר האורכות למייַצגים (קישור להודעה). ההודעה מפרטת, בין היתר, את מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2023 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם הלשכות המקצועיות ובאישורו של מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ.
** סעיף 131(ב2) לפקודת מס הכנסה, שנוסף במסגרת תיקון 161, קובע, כי יחיד החייב בהגשת דו"ח מכוח הוראות סעיף 131(א)(1)-(4), (5א), (5ג), (5ד) ו-(6) לפקודה, ויש לו הכנסה לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודה, יגיש את הדו"ח השנתי באופן מקוּון, כפי שיורה מנהל רשות המיסים, בצירוף הצהרה בטופס שקבע המנהל, שלפיה הפרטים והידיעות שמסר בדו"ח הם נכונים ומלאים, וכן פֶּלֶט חתום בידיו של הדו"ח האמור ("דו"ח עצמאי מקוּון"). עוד נקבע, כי יחיד כאמור שלא הגיש דו"ח עצמאי מקוּון, יראוהו, לעניין הוראות פקודת מס הכנסה, כמי שלא הגיש דו"ח. עם זאת, סעיף 131(ב2)(4) לפקודת מס הכנסה מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוֹע סוגי יחידים שיהיו פטוּרים מחובת הגשת דו"ח עצמאי מקוּון, בהתאם לקריטריונים של מצב כלכלי, גובה הכנסות ומצב בריאותי, וכן מנימוקים מיוחדים אחרים, שייקָבעו בתקנות. מכוח אותו סעיף 131(ב2)(4) לפקודה, הותקנו תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון), התש"ע-2010, הפוטרות יחידים מסוימים מהגשת דו"ח עצמאי מקוּון.

פטוֹר ממס רכישה בהעברת דירה במתנה בין תושבי-חוץ המתגוררים יחדיו בשתי דירות

כידוע, תקנה 21 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 ("תקנות מס רכישה" או "התקנות") קובעת, כי "על אף האמור בתקנה 20 מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה לבן-זוג המתגורר יחד אתו בדירה, פטורה ממס רכישה".

פרשנותה של תקנה זו נדוֹנה לאחרונה בפסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בולג.

לניתוח פסק-הדין, לחצו כאן.


מע"מ בגין חלוקת זכויות במקרקעין שנרכשו במכרז על-ידי שני גופי קשורים

ביום 9.5.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין א.צ.י מקרקעין בע"מ.
למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.


עיון בתיק אזרחי לבקשת מחלקת חקירות

ביום 24.4.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה (השופטת נ' גדיש) בעניין ל.א. (התובע והמשיב 1) ו-ב.א. (הנתבע והמשיב 2) בבקשה שהוגש על-ידי מחלקת חקירות ברשות המיסים לאפשר לה עיון בתיק שהתנהל לפני בית-המשפט במשך כעשר שנים בגין סכסוך כספי בין שני אחים, הם המשיבים 1 ו-2.

בתמצית יצוין, כי ביום 23.10.2023 ניתן פסק-הדין של השופטת גדיש במסגרתו היא הורתה כי העתק ממנו יועבר לעיון רשות המיסים על-מנת שתשקול אם יש מקום לפתוח בחקירה כנגד מי מהאחים, לאור הדברים שעלו לכל אורך ההליך.
וכך נכתב בסעיף 13 לפסק הדין: "לכל אורך ההליך, דובר במפורש על העברת כספים דרך חשבונות של צדדים שלישיים בארה"ב או בשוויץ, על העברת מזומנים באמצעות 'בלדרים', על הצורך להלבין כספים ועוד. ביטויים כמו 'כסף שחור' ו'הלבנת כספים', נאמרו בפה מלא, באולם בית המשפט. התנהלות זו של הצדדים מקוממת. לפיכך , אני מורה כי העתק מפסק הדין יועבר לעיון רשות המיסים, אשר תשקול באם יש מקום לפתוח בחקירה כנגד מי מהאחים."
בנסיבות אלו, הגישה רשות המיסים את הבקשה דנא, במסגרתה עתרה לקבל לעיונה את הפרוטוקולים, תצהירי הצדדים וכל מסמך אחר רלוונטי.
בהחלטתה מיום 28.1.2024, אפשרה השופטת גדיש לצדדים להודיע אם הם מתנגדים למבוקש.  המשיב 1 (התובע) לא הגיש דבר ומכאן שאינו מתנגד. לעומת זאת, המשיב 2 (הנתבע) התנגד לבקשת העיון, בין היתר, מהטעם שכלכל צעדיו, פעל והתנהל מתוך ידיעה ואמונה כי הסכסוך המשפחתי הארוך יישאר בתך כתלי בית-המשפט נוכח החיסיון הקבוע בדין.*

* לטעמים הנוספים בבסיס התנגדותו של המשיב 2 לבקשת העיון, ראו פס' 6 להחלטה.

השופטת גדיש קיבלה את בקשת מחלקת חקירות וקבעה שיש לאפשר לה לעיין בתיק, אך עיכבה את ביצוע החלטתה למשך 14 יום על-מנת לאפשר למשיב 2 לערער על ההחלטה (קישור להחלטה).

השופטת קבעה, כי טענות המשיב 2 כי עת פָּרס את טענותיו ובמהלך עדותו, הוא לקח בחשבון שדבריו יישארו חסויים היות שההליך התנהל בבית-המשפט לענייני משפחה ומתנהל בדלתיים סגורות, לא יכולות להוות לו הגנה מפני בדיקה אם בוצעו עבירות מס.
ראשית, ציינה השופטת, יש להניח ולקוות, כי עת העיד המשיב 2 בבית-המשפט, אמר את האמת והיה עושה כן, גם אם היה לו חשש שדבריו יועברו לצדדים שלישיים, לא כל שכן לרשויות המדינה.
שנית, בדין טענה המבקשת, כי האמור בסעיף 144א לפקודת מס הכנסה (לפיו "נישום המגיש לבית המשפט תובענה המתבססת על גובה הכנסתו ממקור כלשהו, ימציא העתק ממנה לפקיד השומה שאצלו מתנהל תיקו, ואם אין לו תיק – ימציא את ההעתק למנהל") חל גם על בעלי דין המתנהלים בבית-המשפט לענייני משפחה בהליכים המתקיימים בדלתיים סגורות.
עוד ציינה השופטת גדיש, כי מקובלת עליה הטענה כי ניהול הליכים בבית-המשפט, לא כל שכּן בבית-המשפט לענייני משפחה המתנהל בדלתיים סגורות, לא יכול להוות "מקלט" מפני חקירות שרשויות המס מחויבות לערוך; וכי הדבר מקבל משנה תוקף, עת ההוראה להעביר העתק מפסק-הדין לרשויות המס ניתנה על-ידי בית-המשפט, במסגרת פסק-הדין, מקום בו לא יכול היה להישאר אדיש לדברים שעלו במהלך הדיונים.

לאור האמור ונימוקים נוספים, נעתרה השופטת גדיש לבקשה ואפשרה למבקשת לעיין בתיק, כאשר ברי כי חובת הסודיות החמורה המוטלת ממילא על עובדי מס הכנסה ביחס למידע המגיע לעיונם, חלה ממילא גם על כל מסמך שיגיע אליהם מהתיק.
על-מנת לאפשר למשיב 2 לערער על החלטה זו, בטרם יועבר התיק לעיון המבקשת, עיכבה השופטת את ביצוע ההחלטה למשך 14 יום.