הוראת ביצוע לטיפול במענקים למשרתי המילואים
פורסמה הוראת ביצוע לטיפול במענקים למשרתי המילואים בשיתוף רשות המסים בישראל וקרן הסיוע של צה"ל. זאת, בהמשך להחלטת ממשלה מס' 1023 מיום 3.11.2023 בגדרהּ הוטל על משרד הביטחון לקבוע אמות מידה לסיוע ותגמול לחיילים בשירות מילואים ששירתו במלחמת 'חרבות ברזל' לצורך הענקת סיוע לחיילי מילואים בין היתר בגין נזקים כלכליים שנגרמו להם ולבני משפחתם עֵקב השתתפותם בלחימה או עֵקב קריאתם לשירות מילואים בהתרעה קצרה ולשם הוקרתם.
עניינה של הוראת הביצוע באמות המידה לסיוע ותגמול שקבע משרד הביטחון, בהסכמת משרד האוצר, לחיילי מילואים אשר גויסו בצו 8 לשירות מילואים במלחמת 'חרבות ברזל', שהם בעלי עסקים שהכנסתם נפגעה הָחל מינואר 2024.
במסגרת ההוראה מפורטים אופן ודרך הגשת הבקשה, הליך בדיקתה, תנאי הזכאות להגשת הבקשה, וסיוע לניזוק בהגשה באופן מקוּון.
למַעבר להוראה, לחצו כאן.
מענק סיוע לעסקים ברשויות מקומיות מוטות תיירות
פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
שינויים בכללי הדיווח לרשות המיסים לרבות לגבי נאמנויות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים
הבוקר פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד-2024.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
דיווח מקוצר על הכנסות-חוץ – תזכורת
כידוע, על-מנת לפשט את הליכי הדיווח ותשלום המס, הותקנו תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד-2004.
תקנות אלו מאפשרות לבצע דיווח מקוצר על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל (ובכללן הכנסות פיננסיות), כאשר עמידה בדרישות הדיווח המקוצר עשויה לפטוֹר מחובת הגשת דו"ח שנתי.
עם זאת, יש לזכוֹר, כי הכְּלָלים המיוחדים שנקבעו לגבי חישוב חבות המס לצורך הדיווח המקוצר עלולים להביא לחבות אפקטיבית במס גבוהה יותר מאשר במקרה של דיווח רגיל. על-כן, אף אם אין חובה, בנסיבות העניין, להגיש דו"ח שנתי, ייתכן שכדאי "להתנדב" ולהגיש דו"ח שנתי (במקום הדו"ח המקוצר) ולשלם מס נמוך יותר.*
* להרחבה בנושא הדיווח המקוצר, לחצו כאן.
במבזק מס' 2067 מיום 7.3.2024 דיווחנו על פרסום הודעת רשות המסים (קישור להודעה) לפיה הוחלט על מתן אורכה לכלל הנישומים (יחידים, חברות ומלכ"רים) להגשת הדו"חות השנתיים לשנת-המס 2023.*
* להלן המועדים המעודכנים: יחידים החייבים בהגשת דו"ח שאינו מקוּון יגישו עד ליום 31.5.2024; יחידים החייבים בהגשת דו"ח מקוּון יגישו עד ליום 30.6.2024; חברות, מלכ"רים ובעלי שליטה החייבים בהגשת דו"ח יגישו עד ליום 31.7.2024.
נזכיר, כי לגבי נישומים המיוצגים על-ידי רואה-חשבון (או יועץ מס) ניתנת אַרכּה להגשת הדו"ח בהתאם להסדרים בין הרשות למיַיצגים.
לעומת זאת, מועד התשלום והדיווח (דיווח מקוצר) בְּשל הכנסות-חוץ שהופקו/נצמחו בשנת-המס 2023 לא נדחה על-ידי רשות המסים, ועל-כן יש לבצעם עד סוף החודש הזה.*
* נציין, כי בתי-המשפט טרם נדרשו לשאלה האם נישום** שהגיש דיווח מקוצר באיחור יהיה עדיין פטוּר מהגשת דו"ח שנתי.***
** הכּוונה, מטבע הדברים, לנישום שהגשת דיווח מקוצר על-ידיו גוררת, לאור סוג והיקף הכנסותיו, פטוֹר מהגשת דו"ח שנתי. ראו לעניין זה את הגדרת המונחים "הכנסת חוץ" ו"מקדמת מס" שבתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח-1988.
*** ראו, הגם שבהקשר לזכאות לשלם מס בשיעור 10% על-פי סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מלר (ע"מ (י-ם) 403/10), בפס' 53 ואילך.
דע זכויותיך וחובותיך – מדריך למוכר/רוכש זכות במקרקעין 2024
פורסמה מהדורה 16 (מרץ 2024)* של החוברת "דע זכויותיך וחובותיך, מדריך לרוכש/מוכר זכות במקרקעין".
* החוברת מעודכנת ליום 16.1.2024.
למַעבר לחוברת, לחצו כאן.
נוהל עדכני לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים
ביום ד, 3.4.2024, פורסמה הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 6/2024 בנושא "נוהל לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר".
במקביל, פורסם טופס 909 בנושא "דיווח על פעילות במטבעות וירטואלים".
להרחבה, לחצו כאן.
שיהוי בהגשת תביעה בגין נזק עקיף שנגרם במהלך מבצע עמוד ענן
ביום 31.3.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעניין ישועות חלוצה אגודה שיתופית חקלאית.
עניינו של פסק-הדין בעתירה שהגישה העותרת כנגד מדינת ישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר, ביחס להחלטתה של וועדת ערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מלחמה ונזק עקיף) מחוז דרום ("ועדת הערר"), אשר ניתנה ביום 22.9.2020, דהיינו לפני כ-3.5 שנים.
תמצית העוּבדות היא כדלקמן:
העותרת הינה שותפות אשר עוסקת בתחום החקלאות באזור היישוב בני נצרים שבתחום המועצה האזורית אשכול.
אין חולק, כי היישוב בני נצרים אינו עומד בהגדרת "יישוב ספר" שבחוק מס רכוש (שכּן שר האוצר לא הכריז עליו כיישוב ספר), ומשכך, לא ניתן לתבוע בגין נזק עקיף שנגרם בשטח היישוב מכוחו של חוק מס רכוש.
בשנת 2013 הגישה העותרת תביעת פיצויים למס רכוש בקשר עם הנזקים שנגרמו לה במהלך מבצע עמוד ענן (משנת 2012).
על-אף שהנזק שנגרם לעותרת אינו מקיים את הגדרת "נזק עקיף" בחוק מס רכוש, ועל-אף שתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ג-2013 ("תקנות עמוד ענן") לא אִפשרו לעותרת לתבוע במסלול האדום, תביעתה של העותרת כללה רכיבי פיצוי שניתן לתבוע בגינם רק בהתאם למסלול האדום.
תביעת הפיצויים של העותרת נדוֹנה על-ידי מנהל מס רכוש, אשר קבע כי העותרת אינה זכאית לפיצוי במסלול האדום, אולם היא זכאית לפיצוי בהתאם ל"מסלול אבדן תוצרת", כאמור בתקנה 1(א)(ד) לתקנות עמוד ענן. בהתאם לכך, נקבע כי העותרת זכאית לפיצוי בגין נזק עקיף בסך של 109,924 ₪.
לטענת העותרת, היא הגישה למנהל מס רכוש השגה על החלטתו האמורה, בה טענה כי היא זכאית לכך שתביעתה תידון במסלול האדום, אולם השגה זו נדחתה.
על החלטת מנהל מס רכוש הגישה העותרת ערר לוועדת ערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מלחמה ונזק עקיף) מחוז דרום ("ועדת-הערר"). במסגרת זו, טענה העותרת, כי הינה זכאית לכך שתביעתה תידון במסלול האדום.
ביום 26.5.2016 הגישו העותרת ומנהל מס רכוש הודעה משותפת לוועדת-הערר בדבר עוּבדות מוסכמות לעניין השאלה האם העותרת זכאית להגשת תביעה במסלול האדום, ובה נאמר כי היישוב בני נצרים, מקום מושבה של העותרת, אינו נכלל ברשימת יישובי הספר אשר אושרה בהתאם לחוק מס רכוש; הוראה מסוימת שניתנה על-ידי פיקוד העורף מביאה את העותרת להיכלל בזכאי פיצוי במסלול אובדן התוצרת, אולם היא אינה מביאה אותה להיכלל בזכאי פיצוי במסלול האדום.
ביום 22.9.2020 ניתנה החלטת ועדת-הערר, אשר דחתה את עררה של העותרת אחרי שמצאה כי בהתאם להוראות הדין העותרת אינה זכאית לפיצוי במסלול האדום.
ביום 11.3.2024, דהיינו בחלוֹף כשלוש שנים וחצי ממועד החלטת ועדת-הערר, הגישה העותרת את עתירתה לבג"ץ.
באותו יום (11.3.2024) ניתנה החלטתו של בג"ץ, מפי השופט א' שטיין, לפיה על העותרת להבהיר מהם הסעדים המבוקשים בעתירה. בנוסף, השופט שטיין הורה לעותרת להבהיר מדוע לא תידחה העתירה על הסף בְּשל השיהוי הכבד שנפל בהגשתה.
ביום 28.3.2024 הגישה העותרת הודעת הבהרה בהתאם להחלטתו של השופט שטיין, ובה טענה כדלקמן: בנוגע לסעד המבוקש בעתירה, הִבהירה העותרת כי טענותיה נסובות אודות הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 8/2012 – קרן פיצויים ("הוראת הביצוע") (קישור להוראת הביצוע). לטענת העותרת, הוראת הביצוע הינה שרירותית ולוקה בחוסר סבירות קיצוני, ובשל כך "בית המשפט הנכבד התבקש ליתן סעד על פיו יורה למשיבים להכריע בתביעתם לקבלת פיצוי במסלול האדום". בנוגע לשיהוי שנפל בהגשת העתירה, טענה העותרת כי לאחַר קבלת החלטת ועדת הערר היא "נקטה באין ספור צעדים ופעולות על מנת לשנות את רוע הגזרה ובניסיון לשכנע את מוסדות השלטון לבחון את נזקיה בהתאם למסלול האדום". העותרת אף ציינה מספר מסוים של פעולות שבוצעו על ידיה בדמות פניות לגורמים שונים, אולם לא צורפה כל אסמכתא לפניות אלה, ואף לא צוין מתי פניות אלה נעשו.
השופט שטיין הורה על דחיית העתירה על הסף מחמת השיהוי הכבד שנפל בהגשתה וזאת אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים לעתירה (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, ציין השופט שטיין, כי החלטת ועדת-הערר ניתנה ביום 22.9.2020 ואילו העתירה שלפנינו הוגשה רק ביום 11.3.2024, בחלוֹף כשלוש שנים וחצי.
בנסיבות אלו, קבע השופט, יש לדחות את העתירה על הסף מטעמי סופיות הדיון.
השופט שטיין הוסיף וציין, כי אף אם יקבל את טענת העותרת לפיה היא לא שקטה על שמריה ופעלה ללא לאות על-מנת לאפשר לה להגיש את תביעתה במסלול האדום, אשר נטענה באופן סתמי וללא אסמכתאות, אין בכך כדי להצדיק שיהוי בהגשת העתירה, לא כל שכן, שעה שעסקינן בעתירה המופנית נגד החלטה חלוטה של גוף מעין-שיפוטי, ובעתירה שהוגשה מספר שנים לאחַר מתן ההחלטה.
עוד ציין השופט, כי העותרת אינה חולקת על כך שהחלטת ועדת-הערר והחלטת מנהל מס רכוש ניתנו בהתאם לתקנות עמוד ענן, כלומר, טענותיה של העותרת כלל אינן נסובות אודות החלטת ועדת-הערר, אלא אודות תקנות עמוד ענן עצמן. אלא שתקנות אלו פורסמו ברשומות ביום 2.1.2013, למעלה מאחת-עשרה שנים עובר להגשת העתירה, כך שמדובר בשיהוי כבד ביותר אשר לא ניתן להצדיקו, ולמצער לא נמצא טעם בטענות העותרת אשר מַצדיק שיהוי כה רב.
לבסוף, ציין השופט שטיין, כי בעתירה נפלו פגמים נוספים. כך, ובין היתר העותרת לא צירפה את ועדת-הערר ומנהל מס רכוש כמשיבים לעתירה; העותרת לא צירפה לעתירה את תביעתה למס רכוש ואת ההחלטה שניתנה על-ידי מנהל מס רכוש; וכן העותרת לא ניסחה את סעדיה באופן המקובל בעתירות לבג"ץ.
לפנים משורת הדין, ותוך התחשבות באסון הנורא שפקד לאחרונה את חבל הארץ בו שוכנת העותרת, קבע השופט כי לא ייעשה צו להוצאות.