ארכה נוספת להפעלת מודל חשבוניות ישראל
במבזק מס' 2039 מיום 14.9.2023 התייחסנו למודל חשבוניות ישראל אשר נועד לצמצם את תופעת החשבוניות הפיקטיביות הגורמת לנזק של מיליארדי שקלים לקופת המדינה מידי שנה.
נזכיר, כי במסגרת המודל, ובהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, נקבע כי הָחל מיום 1.1.2024 תנפיק רשות המיסים מספרי הקצאה לחשבוניות מס המוצאות ללקוח שרשום כעוסק מורשה, באמצעות מערכת מקוּונת. מספרי הקצאה אלה יידָרשו כתנאי לניכוי מס תשומות בעסקות שמעל לתקרה שנקבעה בחוק (25,000 ₪ לשנת 2024), ובהתאם למִתווה הרשום בחוק.
עוד נזכיר, כי רשות המיסים פרסמה מכתב הסבר בנושא לציבור המיַיצגים עם קישורים להנחיות הרשות (קישור למכתב); וכי פורסמה הוראת ביצוע מס ערך מוסף מספר 1/2023 בנושא "מודל חשבוניות ישראל – הקצאת מספרי חשבוניות" (קישור להוראה).
במבזק מס' 2045 מיום 25.10.223 דיווחנו על פרסום הודעת רשות המיסים לפיה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", ולאור ההבנה כי בימים קשים אלו ישנם עוסקים הנדרשים לזמן נוסף על מנת להשלים את הפיתוח הטכנולוגי הנדרש כדי לעמוד בדרישות החוק, הרשות החליטה להתיר ניכוי מס תשומות באמצעות חשבונית מס גם ללא מספר הקצאה עד ליום 31.3.2024.
עם זאת, לאור העובדה שרשות המסים כבר ערוכה ליישום החוק, עוסקים שהשלימו את הפיתוח הטכנולוגי יוכלו להתחיל להנפיק מספרי הקצאה הָחל מיום 1.1.2024, ואף יִזכו להקלות בהחזרי מע"מ אם יעשו זאת.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי שלשום (26.2.2024) פורסמה הודעת רשות המיסים לפיה הוחלט על מתן אורכה נוספת להפעלת מודל חשבוניות ישראל, וזאת עד ליום 5.5.2024.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
עדכון לנוהל מתן אורכות להגשת דו"חות 2022
בְּשל המצב הביטחוני השורר במדינה ובמסגרת הפעולות בהן נוקטת רשות המסים למתן הקלוֹת לציבור המיַיצגים והנישומים, אישר מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ, לעדכן בפעם השלישית את הֶסדר האורכות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2022.
למַעבר להודעתו בעניין זה של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, לחצו כאן.
שיפורים במערכת רישום ייצוג
פורסמה הודעתו בנושא של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
החלטות ועדות-הכופר בשנת 2022
רשות המיסים פרסמה את קובץ החלטות ועדות-הכופר של שנת-המס 2022 (קישור לקובץ).
הקובץ כולל 87 החלטות, מתוכן 41 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ו-46 החלטות בתיקי מכס ומע"מ, תוך ש-11% מהחלטות הכופר (לעומת 7% בשנת 2021) נוגעות להשמטת הכנסות משכר דירה.
בגדרו של הקובץ מפורטים התיקים בהם התקבלה החלטה, לרבות שמו של החשוד ומקצועו, סעיף העבירה, סכום העבירה, שנות-המס הרלבנטיות, החלטת הוועדה ותמצית נימוקיה.
קובץ זה מתווסף לקובץ החלטות ועדות-הכופר לשנת 2006 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה לשנת 2007 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2007 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2008 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2008 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2009 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2009 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2010 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2010 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2011 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2011 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2012 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2012 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2013 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2013 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2014 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2015 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2016 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2017 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2018 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2019 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2020 (קישור לקובץ); ולקובץ ההחלטות של שנת-המס 2021 (קישור לקובץ).
מע"מ בשיעור אפס בגין תיווך פיננסי
במבזק מס' 1931 מיום 10.8.2021 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ג'י אף איי סקיוריטיס לימיטד.
נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בשאלה, האם המערערת, חברה אנגלית שהקימה סניף בישראל שלקוחותיו (בנקים) כוללים הן תושבי ישראל והן תושבי-חוץ, חייבת במע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ* בגין שירותי ברוקראז' שנתן הסניף הישראלי ללקוחות תושבי-חוץ לגבי עסקות עתידיות (Forward) במט"ח ועסקות החלף (Swap) בין סוגי ריבית.
* סעיף זה מַקנה מע"מ בשיעור אפס ל"מתן שירות לתושב חוץ, למעט שירות ששר האוצר קבע לענין זה; לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל [...]".
לטענת המשיב (מנהל מע"מ תל-אביב), המערערת נתנה שירות אחד לשני מקבלים (תושב ישראל ותושב-חוץ) תוך שכּל אחד מהמקבלים מפיק תועלת והנאה מהשירות ונדרש להשתתף בתשלום התמורה בגינו ועל-כן אין להחיל במקרה זה את הוראות סעיף 30(א)(5) לחוק.
המערערת, לעומת זאת, טוענת, כי השירות שהתחייבה להעניק מכוח ההסכם עם צד אחד לעסקה הפיננסית איננו אותו שירות שהיא התחייבה להעניק מכוח הסכם אחר לצד השני לעסקה, וממילא "הנושא" של כל אחד מהסכמי ההתקשרות הוא סוג השירות שהצד החתום על ההסכם יקבל ושיעורי העמלות שיהיה עליו לשלם. על-כן, גורסת המערערת, כל שירות שניתן בפועל לכל אחד מהצדדים לעסקה הוא שירות עצמאי ממנו נהנה אותו לקוח.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, קיבל את הערעור.
מנהל מע"מ ערער על פסק-הדין לבית-המשפט העליון ושלשום (26.2.2024) ניתן פסק-הדין בערעור.
להרחבה בנושא, לחצו כאן.
גמול בתובענה ייצוגית נגד רשות המסים
ביום 22.2.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין חגית בכר.
המבקשת הגישה לבית-המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות המיסים, בגדרהּ נטען כי התנהלות המשיבה גורמת לגביית מס ביֶתֶר ושלא כדין.
נטען, כי מעסיק שלא הוגדר על-ידי עובד כמעסיקו העיקרי מחויב להתחשב בניכויים ובזיכויים בגין הפקדות לביטוח חיים או לקופת גמל לקצבה בהתאם להוראות סעיפים 45א ו-47 לפקודת מס הכנסה. זאת, בבואו לנכות מס במקור משכרו של העובד.
עוד נטען, כי המשיבה אינה מאפשרת לעשות כן בשנה השוטפת בגדרי ניכוי המס במקור מהשכר ועובדים רבים אינם מודעים להיותם מצויים ביתרת זכות ולצורך בהגשת בקשה להחזר מס כדי לקבל את כספם, תוך שהמשיבה אינה טורחת לבצע השבה מיוזמתה.
לפיכך, נגרמת לטענת המבקשת גביית מס שלא כדין באופן המקים עילה להגשת תובענה ייצוגית.
ביום 9.8.2023 אישר בית-המשפט בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת מבקשת האישור וניתן לה תוקף של פסק-דין (קישור לפסק-הדין).
במסגרת ההסכמות שגובשו בין הצדדים, הוסכם על מתווה הכולל מספר רכיבים, כדלקמן: (א) תיקון נוסח אישור תיאום המס (תוקן נוסח אישור ניכוי במקור באופן המציין כי יש להודיע לעובד שבאפשרותו להגיש דו"ח שנתי לפקיד השומה, לשם מיצוי הטבות המס הקבועות בסעיפים 45א ו-47 לפקודה); (ב) הליך הנפקת אישור תיאום מס (בתהליך הנפקת אישור תיאום מס לעובד, יופנה העובד לכך שמיצוי הטבות מס פנסיוניות בגין שכר המשולם בידי מעסיק שאינו עיקרי, מחייב הגשת בקשה נפרדת); ו-(ג) חוברת "דע את זכויותייך" (בחוברת ייווסף הסבר על כך שמיצוי הטבות מס פנסיוניות בגין שכר המשולם בידי מעסיק שאינו עיקרי מחיֵיב הגשת בקשה נפרדת ויצוין המידע האמור בהתייחס לבחירת מעסיק עיקרי ביחס למקבלי פנסיה ושכר).
המבקשת סבורה שהיא ראויה לגמול בסכום של 100,000 ₪ ובאי-כוחה לשכ"ט בסכום של 1,000,000 ₪ הכל בצירוף מע"מ, וכן החזר האגרה והחזר הוצאות חוות-דעת המומחה בסך של 30,000 ₪.
המשיבה, מנגד, סבורה, כי יש לפסוֹק למבקשת שכ"ט על הצד הנמוך ביותר. לשיטתה, המבקשת לא הצביעה על עילת תביעה כנגדה, היא ממשיכה לפעול בגביית המיסים באותו האופן בו פעלה טרם הגשת האישור ועל-כן אין מקום לטעון שהושגה תועלת קונקרטית וממשית לחברי הקבוצה כתוצאה מההליך. לדידה, בעקבות הסכמות הצדדים התווספו מספר הבהרות מצומצמות בהיקפן לטובת שיפור הנגשת המידע ותו-לא. עוד נאמר, כי הגשת התובענה לא דרשה משאבים מיוחדים.
בית-המשפט, מפי ס' הנשיא א' יקואל, קבע, כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסכום של 4,500 ₪ ולבאי כוחה שכר-טרחה בסכום של 40,000 ₪ בצירוף מע"מ (קישור להחלטה).
סיווג גמול שנפסק לתובע ייצוגי כהכנסה מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי והשתק פלוגתא
במבזק מס' 1882 מיום 12.11.2020 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין רו"ח עופר מנירב, בגדרו קבע, בין היתר, בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, כי הגמול שנפסק לרו"ח מנירב כתובע מיַיצג בתובענה ייצוגית* חייב במע"מ בהיותו תמורה עבוּר שירות אקראי בעל אופי מסחרי (לפי החלופה הראשונה להגדרת המונח "עסקת אקראי" שבסעיף 1 לחוק מע"מ).
* המדובר בתובענה שהגיש מנירב כנגד רשות המיסים בעילה של גביית תשלומים שלא כדין ממייצגי הנישומים עבוּר התחברות ושימוש במערכת שירות עיבודים ממוכנים (מערכת שע"מ). למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
לאחַר שרו"ח מנירב הגיש ערעור מס הכנסה לגבי שנת-המס 2016 שעניינו במספר נושאים ובכללם שאלת חבותו במס הכנסה בגין הגמול שקיבל, כאמור, כתובע ייצוגי, הגיש המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 1) "בקשה למתן פסק דין (חלקי) בסוגיית גמול לתובע מייצג מחמת השתק פלוגתה".
זאת, על רקע פסק דינה של השופטת סרוסי לפיו, וכאמור, הגמול חייב במע"מ.
ביום 31.1.2024 התקבלה החלטתו של בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, בבקשה.
להרחבה בנושא, לחצו כאן.
מס רכישה ופטוֹר ממס שבח ברכישת/מכירת דירה עבור/ע"י ילד יתום
במבזק מס' 2032 מיום 20.7.2023 דיווחנו על פרסום חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 103), התשפ"ג-2023 ("התיקון") (קישור לתיקון).
נזכיר, כי בגדרו של התיקון נקבע, כי לעניין שיעור מס הרכישה ברכישת דירת מגורים ולעניין הזכאות לפטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, ילד יתום מאחד או משני הוריו לא ייחשב לחֵלק מהתא המשפחתי.*
*וכך צוין בדברי-ההסבר להצעת החוק הפרטית מושא התיקון (הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 101) (רכישת דירה עבור יחד יתום מאחד מהוריו), התשפ"ג-2023, ה"ח הכנסת 80):
"חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן – החוק), מכיר בהורה וילד עד גיל 18 כתא משפחתי אחד לעניין מיסוי מקרקעין. ואולם, במקרים שבהם דירת מגורים נרכשת עבור ילד יתום מאחד מהוריו מכספי הירושה של ההורה הנפטר
או מתרומות הנאספות לשם הבטחת עתידו הכלכלי של הילד, רכישת דירה עבור ילד כאמור עשויה להיחשב
לרכישת דירת מגורים נוספת של התא המשפחתי של אותו ילד, ולפיכך יחולו שיעורי המס החלים על רכישת
דירה שאינה דירה יחידה או שלא יינתן פטור ממס שבח במכירת דירת ההורה. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כי החזקה שלפיה רואים רוכש ובן זוגו וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים כרוכש אחד לא תחול אם מדובר בילדים יתומים מאחד מההורים. הוראה זו תחול הן לעניין מס הרכישה והן לעניין מס שבח."
יושם אל לב, כי נוסח התיקון שוֹנה מהנוסח שהוצע בהצעת החוק האמורה, שכּן הוא מדבר על "ילד יתום מאחד או משני הוריו" ולא על "ילד יתום מאחד מהוריו" כפי שהוצע בהצעה.
תחולת התיקון נקבעה לגבי רכישה או מכירה של זכות במקרקעין שנעשתה ביום 13.7.2023 או לאחריו.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 6.2.2024 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' דורות, יו"ר) בעניין אנסבכר (קישור לפסק-הדין).
באותו מקרה, נדוֹן ערר שהוגש בשמם של ארבעה קטינים יתומים מאב שרכשו דירות מגורים כאשר ההון העצמי גויס באמצעות תרומות והיתרה מומנה באמצעות משכנתא.
היות שרכישת הדירה נעשתה לפני תיקון 103, קבע המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים, כי רכישתה חייבת במס רכישה בשיעורים החָלים על דירה שאינה דירה יחידה, וזאת מהטעם שלאֵם הייתה דירה בבעלותה.
במסגרת פסק-הדין ניתן תוקף להסכמות הצדדים לפיה יראו את רכישת הדירות על-ידי הקטינים-העוררים כרכישת דירה יחידה לצורך מס רכישה; וכי ככל שמי מהעוררים ימכור את הדירה שנרכשה, שומרים הצדדים על טענותיהם בעניין תחולת הוראות סעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין* בעניין המכירה.
* דהיינו, לעניין סיוּוגה של הדירה הנמכרת כדירה שהתקבלה במתנה.
הגשת חוות-דעת מומחה לדין זר
לאחרונה פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין כלמוביל בע"מ.
עניינה של ההחלטה בחוות-דעת משפטית של עו"ד ארתוק בודק, שותף במשרד עורכי-דין בעיר ניו יורק, שנועדה להראות כי אילוּ עוּבדות המקרה מושא התביעה שהגישה כלמוביל בע"מ נגד רשות המיסים בישראל היו נבחנות על פי הדין האמריקאי, אזי לא ניתן היה להטיל מסים עקיפים (מכס, מס קניה ומע"מ) על ייבוא מערכות המולטי-מדיה כאילו הן חלק מובנה מכלי הרכב אשר יובאו לישראל בנפרד ולכאורה על-ידי גורם שונה.
הנתבעת (רשות המיסים) מתנגדת להגשת חוות-דעת זו והיא הגישה בקשה בכתב "למחיקת המסמך".
הנתבעת גורסת, כי כתבי הטענות בהליך דנן, לפיהם מתוחמת המחלוקת המובאת בפני בית-המשפט להכרעתו, מלמדים כי התובעת עצמה לא ראתה בדין בארה"ב כרלבנטי למחלוקת.
להבנת הנתבעת, עד להגשת חוות-הדעת האמורה, לא טענה התובעת דבר בקשר עם הדין בארה"ב ועל-כן בפנינו הרחבת חזית אסורה.
כלומר, לגישת הנתבעת חוות-הדעת היא ראיה בלתי-רלבנטית למחלוקת כפי שזו עוּצבה על-ידי התובעת עצמה.
בית-המשפט, מפי השופט ה' קירש, דחה את בקשת הנתבעת (קישור להחלטה).
בראשית הדברים, ציין השופט קירש, כי עקרון-העל הקבוע בסעיף 1(א) לפקודת הראיות לפיו ניתן לקבל ראיה אם היא "קבילה ושייכת לעניין", חולש ככלל על כל סוגי הראיות, תהיה צורתן אשר תהיה, ועל כן, כאשר נאמר בסעיף 20 לפקודת הראיות כי "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה [...]", עדיין יש להעביר את הראיה המוצעת במסננת הבסיסית של "שייכות לעניין".
עוד ציין השופט, כי הגם שהעיגון בכתב הטענות להבאת ראיה בנוגע לדין האמריקאי אינו מובהק, לא יכולה להיות מחלוקת כי בבסיס ההסדרים הרב-לאומיים בעניין הטלת מיסי ייבוא עומדת, בין השאר, השאיפה לאחידות בתוכן הנורמות המיושמות על ידי המדינות השונות; ומשכך, ההפניה למקורות זרים המתארים את אופן פירושם ויישומם של הכללים האחידים היא דבר נפוץ ומקובל, ודומה כי כך גם פועלת רשות המסים עצמה והדברים מוּכּרים.
מכל מקום, בתיק שמשמעותו הכספית כה גדולה, הנטייה צריכה להיות להתיר הבאתה של ראיה מלכתחילה, וככל שיתברר בהמשך כי הגשתה הִכבידה שלא לצורך על ניהול הדיון או גרמה לסרבול מיותר, הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות.
לגופו של עניין, החליט השופט קירש להותיר את חוות-הדעת כראיה בהליך, הגם שציין כי הוא מתקשה לראות כיצד תוכנה, אף אם הוא "רלבנטי" במובן הרחב, יסייע לבית-המשפט להכריע במחלוקת הקונקרטית שמונחת לפניו, על נסיבותיה העובדתיות המסוימות ועל רקע החקיקה הישראלית שחלה.
עוד ציין השופט, כי לא ראה בחוות-הדעת אזכור של הוראות בדין האמריקאי המקבילות לסעיף 136 לפקודת המכס או סעיף 14(ב) לחוק מס הקניה (טובין ושירותים) שהינם סעיפים מרכזיים (לפחות לגישתה של הנתבעת) לניתוח המקרה הספציפי הנדון, וממילא (ותחת הנחה שחוות-הדעת היא שלמה ומקיפה וכי העדר התייחסות כאמור בחוות-הדעת מלמדת על היעדר קיום הוראות מקבילות בחקיקה האמריקאית) קיים ספק לגבי התועלת שניתן להפיק מהדיון הכללי שמצוי בלב חוות-הדעת.
בנוסף, ציין השופט קירש, כי אף תרומתם של חלקים נוספים בחוות-הדעת לפתרון המחלוקת מוטלת בספק וכן פרט למקום אחד חוות-הדעת איננה מציגה את הדין האמריקאי כמושתת על הסכמות רב-לאומיות או כביטוי לעקרונות בין-לאומיים.
וכך סיכם השופט קירש את דבריו (בפס' 12): "לנוכח התהיות הנ"ל בדבר יכולתה של חוות הדעת לסייע בידי בית המשפט בהכרעת המחלוקת הקונקרטית המונחת בפניו על פי הדין הישראלי, ולנוכח המשאבים שיהיו כרוכים בחקירתו של עו"ד בודק על תוכן חוות הדעת, תיטיב התובעת לעשות אם היא תשקול בשנית את נחיצות חוות הדעת כחלק ממסכת הראיות מטעמה (או תשתדל להגיע להסדר דיוני עם הנתבעת לגבי היקף החקירה הנדרש). ולמען הסר ספק, לא יותרו תיקון או השלמת חוות הדעת בשלב זה."
החלטות נוספות בעניין ס.ש. יעדים, פורין פאואר ואלכסנד שינדר
במבזק מס' 2064 מיום 18.2.2024 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, בעניין סעיף 119א לפקודת מס הכנסה.
זאת, בעניינם של פורין פאואר עובדים זרים בע"מ, ס.ש. יעדים בע"מ ("ס.ש. יעדים") ומר אלכסנדר שינדר.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר שתי החלטות נוספות של השופט קירש בקשר לפורין פאואר ושינדר שפרסומן הותר לאחרונה.
להרחבה בנושא, לחצו כאן.