אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

הקלה לעוסקים פטוּרים בשל מלחמת חברות ברזל

פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

תיקון לחוק ההתיישנות

ביום ה' (25.1.2024) פורסם ברשומות חוק ההתיישנות (תיקון מס' 8 – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון).

בגדרו של התיקון נקבע, כי בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה שאינה עוסקת במקרקעין, שעֵרב תחילתו של התיקון* לא הסתיימה, לא תבוא במניין התקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 6.4.2024.

* בהיעדר הוראת תחילה ספציפית בתיקון, תחילתו ביום פרסומו ברשומות, דהיינו 25.1.2024.

עוד נקבע, כי בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה במקרקעין, שתקופת ההתיישנות שלה הייתה מסתיימת, על-פי הדין החָל עֵרב התיקון, בתקופה שמיום תחילתו של התיקון ועד ליום 6.4.2024, לא תבוא במניין התקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 6.4.2024.

בנוסף, נקבע, כי אם תקופת ההתיישנות של תביעה, בין במקרקעין ובין בשאינו מקרקעין, הסתיימה בתקופה שמיום 7.10.2023 עד עֵרב תחילתו של התיקון, יראו את תקופת ההתיישנות כאילו טרם הסתיימה, ולא תבוא במניין התקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 6.4.2024.
אולם, בית-המשפט יהיה רשאי לקבוע כי הוראות אלו לא תחולנה על תביעה שהתיישנה עֵרב תחילתו של התיקון, מטעמים מיוחדים שיירָשמו; ובהחלטתו ישקול בית-המשפט, בין השאר, אם חל שינוי לרעה במצבו של הנתבע בְּשל חלוֹף תקופת ההתיישנות בהתאם לדין עֵרב תחילתו של התיקון.

לבסוף, נקבע, כי הוראות התיקון תחולנה גם לעניין תקופת התיישנות בתביעה שנקבעה בחיקוק אחר, למעט בהוראה מההוראות שנקבעו לעניין זה.

פיצוי מוגדל בגין החודשים נובמבר ודצמבר 2023 לעסקים באזורים שבהם הוטלו הגבלות מחמירות על פעילות כלכלית במלחמת חרבות ברזל

במבזק מס' 2052 מיום 21.11.2023 דיווחנו, בין היתר, על פרסום תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 ("הוראת-השעה") (קישור להוראת השעה).
כזכור, במסגרת הוראת-השעה נקבע פיצוי מוגדל לאזורים שנפגעו מהלחימה באופן מיוחד וממושך ("האזור המיוחד"), בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 31.10.2023 בְּשל נזקים שנגרמו לאזורים האמורים בתקופה זו.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום א', 28.1.2024, פורסמו ברשומות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון) ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024 ("התיקון הנוסף") (קישור לתיקון הנוסף).

במסגרת התיקון נקבע, כי לרשימת היישובים באזור המיוחד ייווספו הישובים אור גנוז, בר יוחאי, מירון ספסופה וקדיתא.
עוד נקבע, כי מעסיקים המשלמים שכר לעובדים אשר פונו מבתיהם בְּשל המצב הביטחוני, ימשיכו לקבל פיצוי עד לסיום תקופת הפינוי לפי החלטת הממשלה שחלה לגבי הישוב בו מתגורר העובד.

ואילו במסגרת התיקון הנוסף נוספו תקופות זכאות לפיצויים ליישובים באיזור המיוחד, וזאת עבור החודשים נובמבר-דצמבר 2023 בהתאם לאיזור היישוב.
למַעבר להודעות שפרסמה רשות המיסים בעניין זה, לחצו כאן וכאן.

תיקון התוספת השנייה לחוק עידוד השקעות הון

שלשום, 29.1.2024, פורסמו תקנות לעידוד השקעות הון (תיקון התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד-2024 ("התקנות") ("קישור לתקנות").

במסגרת התקנות תוקנה התוספת השנייה לחוק עידוד השקעות הון ("החוק"), כך שאזורי התעשייה המרחביים של העיר אשקלון ייכָללו, במסגרת התקופה 31.12.2027-1.1.2024, בתחומי אזור פיתוח א'.
כך, אזורי התעשייה המרחביים בנפת אשקלון אשר ייכָללו באזור פיתוח א' יורחבו ויהיו זכאים בהתאם לכך להטבות הקבועות בחוק ולכלוֹל אף אזורי תעשייה מרחביים ברשות מקומית שבהּ הרמה החברתית כלכלית 5 ובלבד שהיא משויכת בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאשכול פריפריאליות 1 עד 6.*

* מדד הפריפריאליות הינו מדד המחולק לאשכולות 10-1, כאשר אשכול 1 כולל את היישובים הפריפריאליים ביותר ואשכול 10 את הישובים המרכזיים ביותר. המדד מבוסס על דירוג הפריפריאליות המחושב על-ידי הלמ"ס, ומורכב משיקולים וקריטריונים פנימיים נוספים. ערכי המדד מעידים, בין היתר, על מיקומו הגיאוגרפי של האיזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ.

עוד נקבע, כי התוספת השנייה לחוק תהפוך לקבועה.

מערכת ההרשאות לפרויקט חשבוניות ישראל – עדכון

במבזק מס' 2030 מיום 3.7.2023 דיווחנו על הודעתו של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, בנושא מערכת ההרשאות לפרוייקט חשבוניות ישראל (קישור להודעה).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום א', 28.1.2024, פורסמה הודעה נוספת של מר אוחיון בנושא ובמסגרתה פירוט העדכונים שנערכו במערכת ההסמכות על-מנת לפַשט את התהליך עבור תאגידים, באמצעות השקת יישום לרישום מורשה העל במשרד המס או רישומו על-ידי המיַיצג.
למַעבר להודעה הנוספת, לחצו כאן.

תיקוני חקיקה מוצעים

ביום ב', 29.1.2024 פורסמה הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), התשפ"ד-2024 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).

במסגרת הצעת החוק מוצע לבצע מספר תיקוני חקיקה ובכללם שלושת התיקונים הבאים:

הקפאת גובה השכר הממוצע לעניין שיעור דמי הביטוח (סעיף 4 להצעת החוק)

כידוע, פרק טו לחוק הביטוח הלאומי קובע הוראות לעניין גביית דמי הביטוח הלאומי (וכנגזר מכך גם דמי ביטוח בריאות) המשולמים בשיעור מההכנסה בהתאם לקבוע בלוח י' לחוק תוך שלוח זה קובע שתי מדרגות שונות לשיעורי הגבייה: המדרגה הראשונה מתייחסת לשכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע והמדרגה השנייה מתייחסת לשכר שעולה על 60% מהשכר הממוצע.
במסגרת הצעת החוק מוצע להקפיא את נתון השכר הממוצע במשק ולקבוע כי גובה השכר הממוצע לעניין שיעור דמי הביטוח המשולמים ולעניין שאר הוראות פרק טו יהיה בשנת 2025 השכר הממוצע ביום 31.12.2024, כפי שחוּשב בהתאם להוראות סעיפים 1 ו־2 לחוק הביטוח הלאומי.

הגדלת שיעור דמי ביטוח בריאות (סעיף 5 להצעת החוק)

מוצע להגדיל את שיעור תשלום דמי ביטוח הבריאות מ-5% ל-5.15% מההכנסה ובמקביל להגביל את סמכות שר העבודה לקבוע בתקנות שיעורים מופחתים של דמי ביטוח בריאות כך שהשיעור המופחת (העומד כיום על 3.1%) לא יפחת מ-3.25%.
זאת, בתחילה מיום 1.1.2025.

מיסוי רווחי בנקים (סעיף 24 להצעת החוק)

מוצע להעלות את שיעור מס הרווח המוטל על בנק שאינו "בנק בעל היקף פעילות קטן"* מ-17% ל-26% וזאת לגבי התקופה שמיום 1.3.2024 ועד ליום 31.12.2025 ("התקופה הקובעת"), כאשר בשנת-המס 2024 יחול השיעור המוגדל לגבי החלק היחסי מהרווח בשנת-מס זו.

* "בנק בעל היקף פעילות קטן" מוגדר בסעיף 24(א) להצעת החוק כ"בנק ששווי נכסיו נמוך מ־5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; לעניין זה, 'שווי נכסים', של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו, בצירוף שווי נכסים כאמור של בנק ששולט בו, ובלבד שבשווי הנכסים כאמור לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת".

עם זאת, שר האוצר יהיה רשאי, בצו שיתקין עד ליום 31.10.2024, לקַצר את התקופה הקובעת עד ליום 31.12.2024 אם נוכח כי התקיימו נסיבות שפורטו בהצעת החוק.*

* ראו סעיף 24(ד) להצעת החוק.

עדכונים במערכת פניות מייצגים

פורסמה הודעתו בנושא של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

מס שבח ורכישה בגין הסכם ניהול, טופס 50, התיישנות וקנס בגין דיווח באיחור

ביום 20.12.2023 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין ישבה מקור חיים והשקעות בע"מ וגני מקור חיים בע"מ.

לניתוח פסק-הדין, לחצו כאן.

עסקה נוספת במקרקעין לאחַר ביטול עסקה קודמת ונפקות תצהיר הביטול

כידוע, כאשר צדדים לעסקת מקרקעין מבקשים לבטלהּ עליהם לדַווח על הביטול למשרדי מיסוי מקרקעין, וזאת לאור הוראות סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין הקובע, כי "המנהל יחזיר מס אם הוכח לו כי נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ששולם עליהם המס".
משרדי מיסוי מקרקעין מתְנים את ביטול העִסקה בקבלת תצהיר על-גבי טופס 6130 (קישור לטופס) שבו, בין היתר, מצוין, כי "המוכר מצהיר כי הוא מתחייב שלא למכור לרוכש, והרוכש מתחייב שלא לרכוש מהמוכר את אותה זכות בשנית, וכי אין כל הסכמה בע"פ או הסכמה במשתמע לעשות כן" (סעיף 8 לתצהיר).

בעניין זה נציין, כי לאחרונה ניתן פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אמינוב, שם התבקש בית-המשפט להצהיר כי הסכם שכירות מיום 14.7.2009 של נכס לתקופה כוללת של עד 13 שנים (תקופת שכירות של 8 שנים וכן אופצייה להארכתה ב-5 שנים נוספות) שבמסגרתו ניתנה לתובעת-השוכרת זכות קדימה לרכוש את הנכס במקרה שהמשכירה (שלימים נפטרה ויורשיה הם הנתבעים) תרצה למכרו בתקופת השכירות וכן אופציה לרכוש את הנכס בתום תקופת השכירות – תקף ומחיֵיב את הצדדים; ליתן צו לאכיפת מכר הנכס לתובעת; ולחיֵיב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי מוסכם בְּשל הפרה יסודית של ההסכם לאור אי-היענותם להודעת התובעת בדבר מימוש זכות הרכישה.
החשוב לענייננו הוא שבאותו מקרה טענו הנתבעים להגנתם לא רק שההסכם הינו הסכם שכירות בלבד ולא היה מכוון ליתן לתובעת זכות לרכישה, אלא שתפיסת ההסכם ככזה הכולל זכות רכישה הופכת אותו להסכם בלתי-חוקי. שכּן, בין המשכירה לבין התובעת נחתם בשנת 2008 הסכם למכירת הנכס לתובעת ("ההסכם הראשון"), הסכם זה בוטל בהסכמת הצדדים וביום 21.4.2009 הגישו הצדדים תצהיר ביטול למשרדי מיסוי מקרקעין, במסגרתו התחייבו התובעת והמנוחה לא להתקשר בהסכם חלופי למכירת הנכס.
משכך, טענו הנתבעים, כי המכירה הנטענת על-ידי התובעת מנוגדת לסעיף 8 לתצהיר הביטול באופן פסול ואין לאכוף הסכם בלתי-חוקי זה לאור הוראות סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ("חוק החוזים").*

*סעיף זה קובע, כי "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור 1 – בטל."

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט י' שקד, דחה את טענתם האמורה של הנתבעים וקבע, כי פעולה בניגוד לסעיף 8 לתצהיר הביטול אינה עולה כדי הסכם בלתי-חוקי ואיננה בלתי-מוסרית או נוגדת את תקנת הציבור. זאת, ממספר טעמים.
האחד, עיון בהסכמים ונסיבות העניין מובילים למסקנה כי ההסכם אינו סותר את סעיף 8 לתצהיר הביטול, שכּן ההסכם שוֹנה מההסכם הראשון באופן מהותי, הן מבּחינת לוח הזמנים והן מבּחינת תוכן החיובים ההדדיים שבו. "ההסכם הראשון הינו הסכם מכר של הנכס. הא ותו לא. לעומת זאת, ההסכם הינו הסכם שכירות ארוך טווח לשמונה שנים ועוד אופצית הארכה בת חמש שנים" (פס' 21).
השני, סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין אינו מפַרט מהם השיקולים אשר על מנהל מיסוי מקרקעין לשקול במסגרת זו ומהם המבחנים אשר יסייעו לו בקבלת החלטתו לפי סעיף זה. כמו-כן, תצהיר הביטול וסעיף 8 במסגרתו אינם קבועים בחוק מיסוי מקרקעין והתצהיר הוּצא מכוח סעיף 112 לחוק המסמיך את המנהל "לקבוע את הטפסים הדרושים לביצוע חוק זה". כפי שתצהיר הביטול אינו חלק מדרישות חוק מיסוי מקרקעין כשלעצמו, כך הדבר לגבי סעיף 8 לתצהיר, הכולל התחייבות להימנעות מעסקה עתידית. "ממילא, אין בנמצא חוק האוסר על צדדים לעסקת מקרקעין לשוב ולהתקשר בעסקה בקשר לאותם מקרקעין" (פס' 24).
השלישי, ההסכם, שנחתם כשלושה חודשים לאחַר תצהיר הביטול, היה למעשה חלק בלתי-נפרד מההתקשרות בין הצדדים והסכמת התובעת לביטול ההסכם הראשון נבעה רק מהיענותה למצוקתה של המנוחה – נסיבות המחזקות את המסקנה שאין המדובר בהסכם בלתי-חוקי.
והרביעי, אף אם היה מקום לראות בהסכם בגֶדר הסכם פסול, הרי שלנוכח כלל הנסיבות וחוסר תום-לב מצד הנתבעים, זהו המקרה החריג בו יש להורוֹת על אכיפת ההסכם, מכוח סעיף 31 לחוק החוזים.*

* סעיף זה קובע, כי "הוראות סעיפים 19 ו-21 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד מהחובה לפי סעיף ,כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו".

יצוין, כי השופט שקד דחה גם את טענת הנתבעים כי אי-דיווח על זכות הרכישה למשרדי מיסוי מקרקעין מנוגדת לדין ופוגמת בחוקיותה.
וכך הוא קבע בעניין זה (פס' 29): "אין מחלוקת כי לא בוצע דיווח על זכות הרכישה במועד כריתת ההסכם ובכלל. אין בכך כדי להוביל למסקנה כי ההסכם וזכות הרכישה שבו אינם חוקיים. אי דיווח, אם וככל שקיימת חובה כזו, אינו גורם לכך שההסכם אינו חוקי כשלעצמו. אי הדיווח מצוי במישור היחסים הפיסקלי מול רשויות המס והינו אירוע המאוחר לכריתת ההסכם."

בנוסף, השופט שקד דחה את טענת הנתבעים לפיה אם יימכר הנכס לתובעת ויוגשו דיווחים למשרדי מיסוי מקרקעין, אלה יחייבו את העִסקה במיסים רטרואקטיבית בצירוף קנסות אשר יצטברו לסכום העולה על שווי הנכס. לדבריו, מדובר בהשערה ואין לדעת אם אכן כך ינהגו משרדי מיסוי מקרקעין, ובכל מקרה אין בכך כדי להשפיע על תוקף חיובי הנתבעים על-פי ההסכם ואלה צריכים לשאת בתוצאות מעשיהם ומעשי המנוחה ולקיים את התחייבויותיהם לפי ההסכם.

בסופו של דבר, קיבל השופט שקד את תביעת התובעת ונתן צו המצהיר כי ההסכם לרבות זכות הרכישה שנקבעה בו תקף וכן צו לאכיפת זכות זו.
עם זאת, השופט דחה את תביעת התובעת לפיצוי מוסכם.

למַעבר לפסק-הדין, לחצו כאן.

ביטוח לאומי

פורסמו שני חוזרים:
חוזר מס' 1472 בנושא מקדמות דמי ביטוח לעצמאים ולבעלי הכנסות שלא מעבודה (קישור לחוזר);
חוזר מס' 1473 בנושא מקדמות דמי ביטוח למי שאינם עובדים וללא הכנסות (קישור לחוזר).