הקלוֹת לעסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון
הארכת המועד להגשת בקשה למקדמה עבור חודש אוקטובר 2023
פורסמה הודעת רשות המיסים לפיה מועד הגשת הבקשה למקדמה עבור חודש אוקטובר 2023 לעסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון עד ליום 15.1.2024.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
הגשת בקשה למקדמות לפיצויים גם עבור נובמבר-דצמבר 2023
ביום 13.12.2023 פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
תשלומי ביטוח לאומי לבעלי עסקים המשרתים במילואים לא יובאו בחשבון בחישוב ירידת המחזורים לצורך פיצויים
פורסמה הודעת דוברוְת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
נוהל האצלת סמכויות לאישור הֶסדר תשלומים במערכי מס הכנסה וניכויים ובמערך מיסוי מקרקעין
ביום 16.3.2009 הֶאציל שר האוצר, בתוקף סמכותו לפי סעיפים 1 ו-229 לפקודת מס הכנסה סמכויות לבעלי תפקידים לפריסת חובות מכוח סעיף 186 לפקודה.
ואילו ביום 29.12.2004 הואצלו על-ידי מנהל רשות המסים, בתוקף סמכותו לפי סעיף 111 לחוק מיסוי מקרקעין ולפי סעיף 64(ב) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, סמכויות לבעלי התפקידים לפריסת חובות מכוח סעיף 91א לחוק מיסוי מקרקעין וסעיף 51 לחוק מס רכוש.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 20.12.2023 פורסמו שני נהלי האצלת סמכויות לאישור הֶסדר תשלומים על-ידי גב' נטע סבח, סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה ברשות המיסים:
האחד, נוהל האצלת סמכויות לאישור הֶסדר תשלומים במערכי מס הכנסה וניכויים ("נוהל הֶסדר תשלומים במס הכנסה וניכויים") (קישור לנוהל);
השני, נוהל האצלת סמכויות לאישור הֶסדר תשלומים במערך מיסוי מקרקעין ("נוהל הֶסדר תשלומים במיסוי מקרקעין") (קישור לנוהל).
ענינם של הנהלים (הזהים, ככלל, בתוכנם) במצב בו הנישום מצוי בקשיים ובהתקיים נימוקים מיוחדים ניתן לפרוס את החוב, כאשר בקשה מנומקת להסדר תשלומים תוגש בכתב למשרד הרלבנטי בצירוף אסמכתות המעידות על נכונוּת האמור בה.
הנהלים מפרטים את התנאים לאישור הֶסדר תשלומים, הערבות והביטחונות שיינתנו על-ידי הנישום לתשלום החוב לפי שיקול דעתו של הגורם המוסמך לאישור ההסדר, אופן ביצוע התשלומים נשוא ההסדר* וטבלת סמכויות (המבחינה בין סוג החוב, בעל התפקיד / המוסמך, מספר התשלומים האפשרי וסכום החוב לפריסה).
* יושם אל לב, כי הֶסדר תשלומים במערך הניכויים יותנה בערבות אישית של בעל החברה, מנהלהּ או צד ג' על חוב המס נשוא ההסדר בהתאם לתנאים שבסעיף 193א לפקודה (ראו סעיף ג(4) לנוהל הֶסדר תשלומים במס הכנסה וניכויים).
שני הנהלים מחליפים, על-פי המצוין בהם, את הוראת הנוהל "האצלת הסמכויות למתן הקלות במערכי מ"ה וניכויים מ-11/2011" וכל הנחיה נוספת והתוספות שניתנו לעניין האצלת סמכויות לאישור הֶסדר תשלומים בלבד.
ואילו נוהל הֶסדר תשלומים במס הכנסה וניכויים הינו, על-פי המצוין בו, בנוסף להוראה בדבר "פריסת תשלומים באמצעות הרשאה לחיוב חשבון מס הכנסה" במערכת המיַיצגים מיום 14.11.2023 (קישור להוראה).
הוראת נוהל החזרים – החזר עודף מס תשומות או עודף מס
נוהל נוסף שפורסם על-ידי גב' נטע סבח עוסק באופן הטיפול בבקשות להחזרי עודף מס או עודף מס תשומות לפי חוק מע"מ.
במסגרת הנוהל האמור מפורט אופן הגשת דוחות להחזר לעוסק החייב בהגשת דיווח תקופתי מפורט ולעוסק שאינו חייב בדיווח כאמור, המסמכים שיש לצַרף, עיכוב החזרים ותשלומי ריבית.
בנוסף, כולל הנוהל (בסעיף 6) פירוט ביחס לשחרור החזר בהליך מזורז (מסלול ירוק).
לבסוף, צוין בנוהל, כי אישור ההחזר כפוף לבדיקה ובחינה של עמידה בתנאי החוק לצמצום השימוש במזומן.
למַעבר לנוהל, לחצו כאן.
הארכת מועד לביצוע ספירת מלאי לשנת המס 2023
פורסמה הודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים וסגנית המנהל לעניין חוק מיסוי מקרקעין.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
אישור קיבוע זכויות – הוספת אישור למשלם הקצבה
כידוע, יחיד שהגיע לגיל פרישה (כהגדרתו בחוק גיל פרישה) בשנת 2012 ואילך, ומקבל קצבה, זכאי לפטוֹר ממס על הקצבה בהתאם להוראות סעיף 9א לפקודת מס הכנסה והחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 190 והוראת שעה), התשע"ב-2012 ("תיקון 190") (קישור לתיקון 190).*
* נזכיר, כי ביום 29.10.2012 פורסמה הנחייה מקצועית בנושא זה על-ידי מר משה אשר, אז המִשנה למנהל רשות המיסים (קישור להנחייה). ואילו ביום 27.5.2023 פורסם חוזר מקצועי בנושא תיקון 190 ובעיקר בתיקון הוראות סעיף 9א לפקודת מס הכנסה (קישור לחוזר).
בהתאם לתיקון 190, על מקבל הקצבה לבצע קיבוע זכויות שיאפשר לו לבחור את שילוב הפטוֹרים ממס המתאים לו ביותר על כספי הפנסיה שלו, ובהתאם יקבע לו פקיד-השומה שיעור פטוֹר מותאם על הקצבה.
בסוף הליך קיבוע הזכויות מונפק למקבל הקצבה מסמך המסכם את כל מרכיבי הקיבוע, לרבות אחוז הפטוֹר מקצבה לוֹ הוא זכאי.
עד כה מסמך זה ניתן למקבל הקצבה בלבד.
אולם, בהנחייתה מיום 6.12.2023 של רו"ח רחלה אקוקה, מנהלת תחום בכירה שומה פרט ברשות המיסים, צוין, כי נוסף גם אישור למשלם קצבה מזכה אשר מונפק במסגרת האישור לקיבוע ומַנחה את משלם הקצבה בדבר שיעור הפטוֹר לקצבה לוֹ זכאי מקבל הקצבה.
האישור מופיע בחלקו האחרון של אישור קיבוע הזכויות ובו מופיע שיעור הפטוֹר לוֹ זכאי הגמלאי בקיבוע הזכויות. על מקבל הגמלה להציג אישור זה למשלם הקצבה.
תוקף האישור הוא לצמיתות, כל עוד הגמלאי הצהיר בטופס 101 או 101ג (ובהתאם להקלות בחובת מילוי 101 או 101ג מיום 8.11.2022*) כי זו הכנסתו היחידה או שאין לו הכנסה נוספת מקצבה מזכה.
הגמלאי מתבקש להודיע לפקיד-השומה על כל שינוי בנתונים שלפיהם חושב הקיבוע. ואילו המעסיקים/משלמי הקצבה מתבקשים לכבד את האישור גם אם חישוב הקיבוע והאישור הנ"ל בוצעו בשנים עברו.
* ראו מבזק מס' 1998 מיום 13.11.2023 (קישור למבזק).
למַעבר להנחייתה של רו"ח אקוקה, לחצו כאן.
החלת הוראות סעיפים 3(י) ו-85א לפקודה לגבי הלוואה מחברה זרה שהיא חברה קשורה, הרחבת חזית וסיווג הוצאות הנה"כ כהוצאות עסקיות
ביום 5.12.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין איביי ישראל הולדינג בע"מ.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
שאלת קיומה של שותפוּת וייחוס הפסדיה, חיוב בעלי מניות בדיבידנד בגין הלוואה שלא הוחזרה וקנס גירעון
ביום 10.12.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין נאש תמרוקים (1992) בע"מ.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
מע"מ ברכישת קרקע ובניית בניין להשכרה וחשבוניות בעסקת קומבינציה
פורסמו שני פסקי-דין שעניינם במע"מ:
האחד, עניינו בערעור שהוגש על-ידי אוסטיס בע"מ;
השני, דן בתביעה אזרחית שהגישו מ.ע.ג.ן – יעוץ וניהול נכסים בע"מ ו-מ.ו. השקעות בע"מ כנגד בוטיק – שימור מבנים בע"מ ושני נתבעים נוספים, אשר עניינה בחשבוניות מס שהיה על הנתבעת להוציא לתובעות בעקבות התקשרותן בהסכם קומבינציה.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
דמי ביטוח לאומי על הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל
כידוע, סעיף 122א לפקודת מס הכנסה קובע, כי יחיד שהיתה לו בשנת-המס הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 15%, במקום המס שהוא חייב בו לפי סעיף 121.* זאת, בתנאי שההכנסה אינה הכנסה מעסק כאמור בסעיף 2(1) לפקודה.
* ברם, בחירה במסלול הקבוע בסעיף 122א תביא לכך שהיחיד לא יהיה זכאי לנַכּוֹת הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי שכירות, למעט פחת, וכן לא יהיה זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטוֹר מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החָל עליה, לרבות זיכוי ממס זר כאמור בחלק י' פרק שלישי לפקודה.
כלומר, יחיד שהייתה לו הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל אשר אינה מגיעה כדי עסק (כלומר, היא מהווה הכנסה פסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה), רשאי לבחור בין תשלום מס שולי לפי סעיף 121 לפקודה (תוך ניכוי מלוא ההוצאות הרלבנטיות ותוך קבלת זיכוי ממס זר) לבין תשלום מס בשיעור 15% (ללא ניכוי הוצאות, זולת פחת, וללא זיכוי ממס זר) לפי סעיף 122א לפקודה.
בהמשך לכך, נזכיר, כי סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי קובע מספר סוגים של הכנסה שאינה נחשבת להכנסה לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי (דהיינו, היא אינה חייבת בדמי ביטוח)* ובכלל זאת הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה.**
* וכנגזר מכך, גם בדמי ביטוח בריאות. ההתייחסות שלהלן תהיה לדמי ביטוח לאומי הגם שהדברים יפים גם לעניין החבות בדמי ביטוח בריאות.
** סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי.
ברי אפוא, כי ככל שמדובר בהכנסה מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל אשר אינה מגיעה כדי עסק ושלגבּיה נבחר המסלול הקבוע בסעיף 122א לפקודה, תחולנה הוראות סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי שצוינו לעיל.
דהיינו, ההכנסה לא תחויב בדמי ביטוח לאומי.
מהו אפוא, הדין אם מדובר בהכנסה מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל אשר אינה מגיעה כדי עסק ושהיחיד בחר לשלם בגינהּ מס לפי סעיף 121 לפקודה?
שאלה זו נדוֹנה על-ידי בית-הדין האזורי והארצי לעבודה בעניין אולך ובמקביל גם הוגשה בעניין זה תובענה ייצוגית כנגד המוסד לביטוח לאומי.
בנוסף, ביום 12.12.2023 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים בעניין שטארק שגם במסגרתו נדוֹנה השאלה האמורה.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
עיצום כספי בגין הפרת הוראות החוק לצמצום השימוש במזומן
ביום 14.12.2023 ניתנה החלטתו של בית-משפט השלום בחיפה בעניין לביב סחר רכב בע"מ.
בחודש נובמבר 2021 ביקשה המערערת, חברה העוסקת במכירה וקניית כלי רכב, לקבל הלוואה מחברת מ.ר.מ. אקספרס בע"מ ("מ.ר.מ").
לצורך קבלת ההלוואה מסרה המערערת, לטענתה באמצעות צד ג', חמישה שיקים דחויים מבלי ששם הנפרע נרשם עליהם, בסך כולל של 317,000 ₪, וזאת לצורך קבלת הלוואה בסך של 300,000 ₪ כאשר הריבית על ההלוואה היא 17,000 ₪. זמן פירעונו של השיק הנדחה הראשון היה 15.5.2022.
ביום 29.11.2021 ביצעה המשיבה (רשות המיסים), במסגרת הליך חקירתי שנפתח, בדיקה במשרדי מ.ר.מ ובמהלך ההליך אותרו השיקים אותם מסרה המערערת למ.ר.מ.
ביום 6.3.2022 שלחה המשיבה מכתב הודעה למערערת על כוונת חיוב בעיצום כספי בסך 95,100 ₪ בגין הפרת הוראות סעיף 4(א) לחוק לצמצום השימוש במזומן.*
* סעיף זה קובע, כי "לא ייתן עוסק ולא יקבל, במסגרת עסקו, תשלום בשיק בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין".
בקשת המערערת לביטול העיצום הכספי נדחתה ומכאן הערעור.
בית-המשפט, מפי השופטת א' קריב, דחה את הערעור (קישור להחלטה).
בראשית הדברים, ציינה השופטת קריב, כי מדובר בערעור על החלטה מינהלית של רשות ועל-כן לצורך הכרעה בו, יש לתת את הדעת באשר להיקף ההתערבות של בית-המשפט בשיקול הדעת של הרשות המוסמכת בהטלת עיצום.
עוד ציינה השופטת, כי הגם שהסוגיה של מידת התערבות בית-המשפט בהחלטות המשיבה לפי החוק לצמצום השימוש במזומן טרם נדוֹנה בבית-המשפט העליון, נראה כי יש לגזור גזירה שווה מהיקף ההתערבות בשיקול דעת הרשות בהטלת עיצומים כספיים מכוח חוקים אחרים, כך שהשְאֵלה היא האם החלטת הרשות באשר להטלת העיצום הכספי הייתה סבירה ביחס לנתונים שהיו בפניה.
לגופו של עניין, קבעה השופטת קריב, כי אין חוֹלק שאין מדובר בשיק ביטחון אלא בשיקים שהיו אמורים לשַמש בעסקה ושהעִסקה לא יצאה אל הפועל כיוון שהיתה מותנית, אולם במועד מתן השיקים על-ידי המערערת לצד ג' לצורך מסירתם למ.ר.מ, הם ניתנו כחלק מעסקה בהתהוות, שתנאיה היו מוגדרים ומוסכמים על הצדדים.
לטענת המערערת, לוּ העִסקה היתה יוצאת אל הפועל, חברת המימון, מ.ר.מ היתה חותמת על השיקים עם החותמת שלה, אולם כוונה זו לרשום את שם הנמען אינה כרישום שם הנמען בעת המסירה.
שיקים אלה עשויים היו לשַמש לסחר לוּ מ.ר.מ לא היתה חותמת עליהם אלא מחליטה להעבירם הלאה; ואין בפני בית-המשפט, ואף לא הייתה בפני המשיבה ראיה לפיה תנאי לעסקה היה איסור העברת השיקים הלאה.
לפיכך, הן מלשון החוק והן מן האמור בפסיקה עולה, כי עצם נתינת השיק, ללא ציון שם הנפרע מהווה הפרה של סעיף 4(א) לחוק צמצום שימוש במזומן, שכּן שיקים אלה עשויים היו לשַמש לסחר משניתנו ללא ציון שם הנפרע.