12/12/2023: עדכונים בנושא המלחמה | נוהל תשלום מיסים על רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים | ניכוי מס במקור מתשלומים לתושב חוץ ובעת משיכה מוקדמת מקופת גמל | גילוי מסמכים | תעודת עובד ציבור שהוגשה מטעם המוסד לביטוח לאומי ועוד

הארכת תקופות ודחיית מועדים

במבזק מס' 2045 מיום 25.10.2023 דיווחנו על פרסום חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023 ("החוק") (קישור לחוק).

נזכיר, כי החוק מהווה תיקון חקיקה זמני לדחיית מועדים לביצוע פעולות שנקבעו בחוזה או בחלטות שיפוטיות ולדחיית מועדי "תשלום לרשות"* שנקבעו לפי חיקוק, אם מועדים אלה חלים בתקופה שהָחל מפרוץ המלחמה (7.10.2023) ועד יום 7.11.2023 ("התקופה הקובעת").

* המונח "תשלום לרשות" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"תשלום לרשות לפי חיקוק, לרבות תשלום חובה או קנס"; ואילו המונח "רשות" מוגדר באותו סעיף כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, דהיינו "רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין".

זאת, ביחס לקבוצות אוכלוסייה מסוימות אשר בעקבות המצב אינן מנהלות שגרת חיים רגילה ואינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועד.

עוד נזכיר, כי ביום 2.11.2023 פורסמה הנחייתה (קישור להנחייה) של גב' נטע סבח, סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה ברשות המיסים, המפרטת את הוראות החוק ואת אופן יישומו במערכי רשות המסים; כי במקביל להנחייתה של גב' סבח, פורסמה גם הודעה בנושא של רשות המיסים, וזאת באתר האינטרנט של הרשות (קישור להודעה); וכי ביום 8.11.2023 פורסם נוסח מעודכן של הודעת רשות המיסים (קישור להודעה המעודכנת).

סעיף 6 לחוק מַסמיך את שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים ובאישור וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להאריך את התקופה הקובעת ואת תקופת הדחייה. 
ביום 7.11.2023 פורסם צו דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (הארכת התקופה הקובעת ותקופת הדחייה), התשפ"ד-2023 ("הצו") (קישור לצו). במסגרת הצו נקבע, כי התקופה הקובעת תימשך עד ליום 7.12.2023 וכי תקופת הדחייה תהיה ל-60 ימים או עד ליום 31.12.2023, לפי המוקדם.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 7.12.2023 פורסם צו דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (הארכת התקופה הקובעת ותקופת הדחייה) (מס' 2), התשפ"ד-2023 ("הצו הנוסף") (קישור לצו הנוסף).
בגדרו של הצו הנוסף נקבע, כי התקופה הקובעת תימשך עד ליום 31.12.2023 וכי תקופת הדחייה תהיה ל-85 ימים או עד ליום 31.12.2023, לפי המוקדם.

לנוחותכם, מצורף נוסח מעודכן של המצגת שפרסמנו במבזק מס' 2054 מיום 28.11.2023 ובה התייחסות לא רק לחוק אלא גם, ובפרט, לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023.
 

---

נפתחה האפשרות להגשת בקשות למענק סיוע נוסף לתושבים שפונו מבתיהם

פורסמה הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה הרשות פתחה אתמול (11.12.2023) את האפשרות להגשת בקשות מקוּונות למענק התארגנות לצורך הצטיידות לעונת החורף למפוני העוטף ויישובי הצפון,
זאת, בהמשך להודעת שר האוצר על תשלום מענק נוסף לתושבים שפונו או התפנו מבתיהם ובהמשך להחלטת הממשלה בעניין.*

* בהתאם להחלטת הממשלה גובה המענק יעמוד על 1,000 ₪ לאדם ועד 5,000 ₪ למשפחה. מדובר במענק נוסף על מענק בסכום זהה ששולם למפונים בעוטף הָחל מיום 15.10.2023.

למענק זכאים תושבי העוטף המתגוררים מ-0 עד 7 ק"מ מהרצועה ותושבי יישובי הצפון שמקום מגוריהם הקבוע הוא ביישוב שפינויו או ריענונו הוארכו עד ליום 31.12.2023, הם פונו מבתיהם הָחל מיום 7.10.2023 ועדיין לא שבו למקום מגוריהם הקבוע.

להגשת הבקשה, לחצו כאן.

---

טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי)

רקע

במבזק מס' 2050 מיום 12.11.2023 דיווחנו, בין היתר, על פרסום חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 ("החוק") (קישור לחוק).
במסגרת החוק תוקן חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("חוק מס רכוש), ונוסף לו פרק שמיני 1 הקובע מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות ובחלק מהוצאות השכר שלהם.
עצם הזכאות של הניזוקים לפיצוי וגובה הפיצוי שלו הם זכאים, מושפעים משיעור ירידת המחזורים של הניזוק. כך, ככל שהפגיעה בעסק הייתה גדולה יותר ושיעור ירידת המחזורים היה יותר גבוה, הניזוק זכאי לפיצוי מוגדל.
ברם, המנגנון שנקבע בחוק יוצר קושי במקרים שבהם מחזורי העִסקות של עוסקים היו נמוכים בתקופת הבסיס בְּשל שירות במילואים או בְּשל תקופת לידה והורוּת, היות שמחזורי העִסקות בחודשים אלה לא משַקפים את מחזורי העִסקות הרגילים של אותם עוסקים. לפיכך, ייתכן שמנגנון החישוב הרגיל לא יַראה ירידה במחזורי העִסקות  בְּשל הפעולות המלחמתיות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", על אף שמבּחינה מהותית הכנסתם של אותם עוסקים נפגעה כתוצאה מהפעולות המלחמתיות בשיעור העולה על סף הזכאות שנקבע בחוק, והם אמורים להיות זכאים למענק הסיוע.
סעיף 38יז(ב) לחוק מס רכוש מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע דרך אחרת לקביעת מחזור העִסקות לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בְּשל שירות מילואים או לעניין עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בְּשל תקופת לידה והורוּת.

טיוטת התקנות

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 7.12.2023 פורסמה טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ"ד-2023 ("טיוטת התקנות") (קישור לטיוטת התקנות).

בגדרהּ של טיוטת התקנות מוצע לקבוע הוראות לגבי אופן ביצוע החישוב לעוסקים כאמור באותו סעיף 38יז(ב) לחוק מס רכוש.
כך, לעניין עוסקת עצמאית שהייתה לה בתקופת הבסיס פעילות מופחתת בחודש שנלקח בחשבון לצורך חישוב מחזור העִסקות, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בְּשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, מוצע לקבוע שיחושב מחזור העִסקות בתקופת הבסיס לפי ממוצע המחזורים בחודשים שבתקופה של 12 חודשים רצופים הקודמים לחודש הראשון שבו היה לה חודש של פעילות מופחתת, או בתקופת פעילותה של העוסקת בשנים עשר החודשים הקודמים לאוקטובר 2023 למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור.
ואילו לעניין עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש בתקופה שנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העִסקות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בְּשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, מוצע לקבוע כי יחושב מחזור העִסקות בתקופת הבסיס לפי ממוצע המחזורים בתקופת פעילותו בשנים-עשר החודשים הקודמים לאוקטובר 2023, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם שירת במילואים כאמור.

בנוסף, טיוטת התקנות מתייחסת למקרים בהם העוסק נמצא במהלך תקופת הזכאות (חודשים אוקטובר או נובמבר 2023) בתקופת לידה והורוּת או שמירת הריון או בשירות מילואים, המזכים אותו בתגמולים מביטוח לאומי.
במקרים אלה, עשוי להיווצר עיוות בחישוב מחזור העִסקות בתקופת הזכאות, שכּן תגמולים כאמור אינם נחשבים כחלק ממחזור העִסקות של העוסק, ולכן ייתכן ששיעור הירידה במחזור העִסקות שייווצר לו, אינו משַקף את הפגיעה הכלכלית האמיתית של הניזוק (שהרי כספי התגמולים כבר פיצו אותו על הירידה שנגרמה לו).
על-מנת למנוע מצב של פיצוי ביֶתֶר במקרה של עוסקים אשר קיבלו תשלומים מביטוח לאומי בעד תקופת הזכאות, מוצע בטיוטת התקנות להוסיף לחישוב מחזור העִסקות של עוסק עצמאי בתקופת הזכאות תשלומים המשולמים בגין תקופת לידה והורוּת או תקופת שמירת הריון בתקופת הזכאות וכן תשלום בגין תגמולים בעד ימי שירות במילואים בתקופת הזכאות.

---

ניכוי מס במקור מתשלומים לתושב-חוץ

פורסמה הודעה נוספת של רו"ח פזית קלימן לפיה אישורי ניכוי מס במקור מִמשיכה מוקדמת מקופת גמל שהופקו עבור שנת-המס 2023 יהיו בתוקף עד ליום 31.1.2023 ובלבד שהתשלום יבוצע על-ידי קופת הגמל עד למועד זה.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

רו"ח פזית קלימן מונתה לסגנית מנהל לעניין חוק מיסוי מקרקעין

שלשום (10.12.2023) פורסמה ברשומות הודעתו מיום 21.12.2023 של שר האוצר בדבר מינויה של רו"ח פזית קלימן לסגנית מנהל לעניין חוק מיסוי מקרקעין* (קישור להודעה).

* המונח "מנהל" מוגדר בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין כ"מי שנתמנה על ידי שר האוצר בהודעה שפורסמה ברשומות להיות מנהל או סגן מנהל לענין חוק זה".

בעקבות המינוי, תחליף רו"ח קלימן את עו"ד שי אהרונוביץ שכיהן, עד למינויו כמנהל רשות המיסים, כסמנכ"ל בכיר ברשות הממונה על מיסוי מקרקעין

נזכיר, כי רו"ח קלימן משמשת במקביל כסמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים.
אנו מאחלים לרו"ח קלימן הצלחה רבה גם בתפקידה החדש.

---

גילוי מסמכים על-ידי רשות המיסים

פורסמו שתי החלטות שעניינן בבקשה לגילוי מסמכים על-ידי רשות המיסים.

ההחלטה בעניין אם.אר.סי אלון תבור פאואר בע"מ (קישור להחלטה)
ביום 27.11.2023 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר א' גורמן, בעניין אם.אר.סי אלון תבור פאואר בע"מ.

באותו מקרה, התגלעו בין התובעת לבין הנתבעת, היחידה הארצית לבלו ומס קניה ברשות המיסים, מחלוקות רבות בעניין גילוי מסמכים ומענה לשאלונים ובסופו של דבר ולאחַר דיון שנערך והתובעת חזרה בה מבקשת עיון רחבה במסמכים, מחלוקות אלה הסתיימו בהסכמה, זולת העניין אליו מתייחסת ההחלטה.
הנתבעת הגישה לעיונו של השופט גורמן שני מסמכים במעטפה סגורה, וזאת לצורך החלטה האם יש להורוֹת על גילויָם אם לאו. המסמכים כוללים מכתב ששלח מר קובי בוזו, מנהל תחום בכיר כלכלה אצל הנתבעת, אל מר חן בר יוסף, מנהל מינהל הדלק והגז, והתשובה שזה השיב לו.

השופט גורמן קבע, כי הגם שמדובר, כטענת הנתבעת, בתכתובת פנימית הנהנית, ככלל, מחיסיון, הרי שבמקרה זה משיקולי צדק והוגנוּת ולאור הרלבנטיות הרַבָּה להליך, נכון יותר להורוֹת על גילוי המסמכים.*

* השופט גורמן הוסיף וציין, כי עם מר בר יוסף הייתה אף התכתבות הנהנית מחיסיון עו"ד-לקוח וכי חיסיון זה בעינו עומד.

ההחלטה בעניין אי.ג'י.אף.אי. ישראל בע"מ (בפירוק) ומיכאל דוד בן-ארי (קישור להחלטה)
ביום 28.11.2023 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי סגן הנשיא ח' ברנר, בעניין אי.ג'י.אף.אי. ישראל בע"מ (בפירוק) ("החברה שבפירוק") ומיכאל דוד בן-ארי ("החייב").

עניינה של ההחלטה בבקשה למתן הוראות שהגישה גב' ורד כלש בן-ארי, גרושתו של החייב, המכוּונת נגד עו"ד ליאור דגן המשַמש כנאמן לנכסי החייב ולחברה שבפירוק וחברות נוספות שהיו בשליטת החייב, במסגרתה עתרה המבקשת להורוֹת לנאמן לאפשר לה עיון בתביעות החוב, הכרעות החוב ובמסמכים ששימשו את הנאמן לצורך הכרעתו בתביעות החוב שהגישה רשות המיסים. זאת, מכוח סעיף 214 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018.
במסגרת ההליכים בתיק נדונו והוכרעו מחלוקות רבות בין הנאמן לבין המבקשת בשלל נושאים פרוצדורליים ומהותיים. כך, ובין היתר, הִגישה המבקשת תביעת חוב נגד החייב והחברה שבפירוק, וכן הגישה בקשות שונות נגד הנאמן, לרבות בקשה הנוגעת לזכויותיה בדירת הדופלקס שבה התגוררה עם החייב בתל-אביב ומחציתה היא בבעלותה ("הדירה"). גם הנאמן הגיש שלל בקשות נגד המבקשת.
בסופו של יום, הגיעו המבקשת והנאמן להסכם פשרה כולל המיַיתר את מרבית המחלוקות שנותרו ביניהם, וזה אוּשר ביום 9.5.2023 וניתן לו תוקף של החלטה ("הסכם הפשרה").
במסגרת הסכם הפשרה נקבע, כי הדירה תפונה ותועמד למכירה על-ידי הנאמן כדירה פנויה. בנוסף, נקבע מנגנון מורכב של חלוקת התמורה בין הנאמן למבקשת וכן אופן הדיווח לרשות המיסים וחלוקת חבות המס. עוד נקבע בהסכם הפשרה, כי לאחַר שסכום חבות המס של המבקשת יתברר באופן סופי, ככל שיחול מס, בית-המשפט יקבע, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, האם חבות המס של המבקשת תחול, במלואה או בחלקהּ, על המבקשת או על קופת הנשייה.
ביום 11.8.2023 אושרה מכירת הדירה תמורת סך של 16,577,000 ₪.
חרף זאת, המחלוקות בין הצדדים לא תמו והמבקשת הגישה, כאמור, את הבקשה לחיֵיב את הנאמן להמציא לעיונה את תביעות החוב של רשות המסים, הכרעות החוב והמסמכים ששימשו להכרעתן. זאת, בטענה, כי נותרה עדיין על הפרק ההכרעה בשאלה מי יישא במס השבח בגין מכירת חֵלקהּ של המבקשת בדירה, ועל-כן, ההליך עדיין תלוי ועומד וממילא המבקשת הייתה והינה בעלת עניין בתיק חדלות הפירעות. עוד, ובין היתר, טענה המבקשת, כי תביעת החוב של רשות המיסים היא מסמך רלוונטי עבורה מאחַר והרשות הטילה עיקול לפי סעיף 119א לפקודת מס הכנסה על נכסיה בגין חובות של החברה שבפירוק והחייב ועל-כן למבקשת אינטרס לגיטימי לעיין בתביעות החוב שהגישה הרשות לנאמן, לדעת מה הייתה הכרעתו בהן, ואיזה מידע היה בפניו עת ניהל משא ומתן עִמה.
בתגובתו, טען הנאמן, כי יש לדחות את הבקשה. ואילו רשות המיסים תמכה בעמדת הנאמן.

סגן הנשיא ברנר דחה את הבקשה וקבע, כי את הדרישה לעיין במסמכים על המבקשת להפנות לרשות המיסים במסגרת ההליך החיצוני, ולא לנאמן.

---

נוהל תשלום מיסים על רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים

רקע

במבזק מס' 1904 מיום 2.3.2021 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ערב.
נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בהמרצת פתיחה שהגישו התובעים, בני-הזוג רועי ויפעת ערב, כנגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, בעקבות סירובו של האחרון לאפשר לתובעים להפקיד בחשבונם כ-2 מיליון ₪ שצברו ממכירת מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין אשר הוחזקו עבורם על-ידי חברת Bit2C.
בית-המשפט, מפי השופטת ל' ביבי, קיבל את התביעה וקבע כי סירובו של הבנק לבקשת התובעים אינו סירוב סביר (קישור לפסק-הדין).

ביום 22.1.2023, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2008 מיום 24.1.2023, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור שהוגש על-ידי הבנק.
בית-המשפט העליון (השופטים י' עמית, ע' גרוסקוף ו-א' שטיין) דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין) מהטעם שזה הפך לתיאורטי בעקבות פרסום הוראת ניהול בנקאי תקין 411 שלפיה בנקים לא יוכלו לסרב באופן גורף ללקוחות המבקשים להעביר לחשבונם כספים שמקורם במסחר במטבעות דיגיטליים ויהיה עליהם לבחון כל בקשה כזו לגופה.
וכך נקבע, בין היתר, בפסק-הדין:
"פסק הדין [של בית-המשפט המחוזי] מעורר שאלות נכבדות באשר לדרך בה היה על הבנק להתנהל. זאת, בין היתר, לנוכח מדיניות בנק ישראל באותה עת, ולנוכח החשש של הבנק לסיכון הכרוך בכל הקשור למסחר במטבעות וירטואליים. לא למותר לציין, כי כאשר המשיבים פנו לבנק בסוף שנת 2017-תחילת שנת 2018, הנושא היה עדיין בחיתוליו.
ביני לביני, עלה בידי היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל להגיע להסכמה ביניהם בנושא האסדרה של תחום הפקדת כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, והנושא מוסדר כיום במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין 411, שעניינו בניהול סיכונים הכרוכים במתן שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים. אסדרה זו תחייב משפטית ותתווה את הפעילות של כל התאגידים הבנקאיים בתחום, ביחס ללקוחות פרטיים מכאן ולהבא.
לאור זאת, ומאחר שפסק דינו של בית משפט קמא כבר בוצע הלכה למעשה, ואין טענה בדבר השבת המצב לקדמותו, הרי שהערעור שלפנינו הוא תיאורטי" [ההדגשות הוספו – א' ש'.]

ברם, גם לאחַר פרסום אותה הוראת ניהול בנקאי תקין 411, הפקדת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים נותרה במקרים רבים בעייתית.

בשנת 2020, דהיינו לפני שניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין ערב, הוגשה תביעה בעניין זה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות. 
במסגרת תביעה זו, שהוגשה על-ידי עוה"ד שאול ציוני וחן נאמן ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, נטען, בין היתר, כי היעדר האפשרות להפקיד בבנקים הישראליים את הכספים שמקורם במטבעות דיגיטליים מונעת את האפשרות לשלם את המס המתחייב.
בהמשך, ולאחַר שרשות המיסים התבקשה למסור את התייחסותה בנושא לבית-המשפט, הוצהר, כי הרשות מעוניינת לקבל את הכספים לתשלום המס וכי עד לחודש יוני 2022 יגובש ויאושר מנגנון לקליטת הכספים כאמור.
ברם, היות שהמנגון האמור לא גובש ואושר במועד, הגישו עוה"ד שאול ציוני וחן נאמן עתירה לבית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק.
ביום 28.6.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון (השופטים ד' ברק-ארז,ד' מינץ ו-י' כשר) בעתירה (קישור לפסק-הדין). וכך צוין שם:
"העתירה עוררה את המורכבויות הכרוכות בתשלום מס הכנסה בגין רווחים ממטבעות דיגיטליים בחו"ל על רקע הקשיים שמעוררת העברת כספים כאלה לישראל.
בדיון שהתקיים בפנינו נמסר כי הטיפול בנוהל הנוגע לתשלום כספי המס במצב דברים זה נמצא בשלבים מתקדמים, אך נדרש לאישורים נוספים גם בדרגים הבכירים ביותר.
במובן זה הדיון בעתירה בהיבטיה העקרוניים מיצה עצמו בשלב הנוכחי.
הנחתנו היא שהטיפול בנושא אכן יושלם במהירות ראויה ובשקידה סבירה, והטענות שמורות בעניין זה.
[...]
בנתון לאמור העתירה נמחקת ללא צו להוצאות."

הנוהל החדש שלפיו הכספים שמקורם במטבעות דיגיטליים ישולמו בשקלים חדשים לחשבון הבנק של רשות המיסים

בעקבות העתירה, הגישה רשות המיסים לבית-המשפט המחוזי נוהל (שטרם פורסם על-ידי הרשות) (קישור לנוהל) שכותרתו "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר", ולפיו הרשות מעוניינת לאפשר לנישומים אשר נבע להם רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים (ובלשון הנוהל – "מטבעות וירטואליים") לשלם את המס המגיע ממימוש אותם מטבעות וכי מטרת הנוהל להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת וגביית המס ולמְנוע הלבנת הון באמצעות תשלום המס למדינה.

הנוהל חל רק ביחס לכספי מיסים על פעילות במטבעות דיגיטליים ובלבד שהוכח לרשות המיסים שהמערכת הבנקאית המסחרית בישראל (בנק אחד לפחות) סירבה לקבלם, לרבות בדרך של סירוב לפתוח חשבון.
במקרים אלה, יחול האמור בנוהל, וזאת בתחילה מיום 1.1.2024 ולמשך ששה חודשים ממועד התחילה כאמור.

תשומת לבכם, כי ההוראות, התנאים והסייגים המנויים בנוהל מעלים סוגיות מורכבות ביותר בעניין שומה, התיישנות, מצגים והתחייבויות, ויתור על סודיות, קיזוז הפסדים, ניכויים וזיכויים ועוד, וממילא מומלץ לפְנות לייעוץ ממומחה מס בטרם יישום הנוהל.
משרדנו הינו עתיר ניסיון בתחום המטבעות הדיגיטליים ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עת.*

* ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.

נשוב ונציין, כי הנוהל טרם פורסם באופן רשמי על-ידי רשות המיסים וכי למיטב ידיעתנו הדבר ייעשה בימים הקרובים.

---

סימני שאלה בלתי-מבוטלים ביחס לתעודת עובד ציבור שהוגשה מטעם המוסד לביטוח לאומי

כידוע, סעיף 23 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 ("פקודת הראיות") קובע, כי בית-המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמיה; וכי התעודה תהא חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה, ואם אין הוא עוד באותו שירות – בידי האחראי על היחידה שבה עבד.
בנוסף, נקבע,* כי תעודת עובד הציבור תיערך לפי הטופס הקבוע בתוספת הראשונה לפקודת הראיות או בדומה לו ככל האפשר; וכי שר המשפטים רשאי, בתקנות, לקבוע דרך הגשתה של תעודת עובד הציבור ולהביא שינויים בטופס האמור.**

* סעיף 24(א) לפקודת הראיות.

** סעיף 24(ב) לפקודת הראיות.

עוד נזכיר, כי דרך המלך לגביית עדותה של רשות ציבורית והמצאת מסמכים על ידיה היא באמצעות תעודת עובד ציבור, כאמור בתקנה 83(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: "עובד ציבור לא יידרש לתת עדות בעל פה, אם ניתן לגבות את עדותו באמצעות תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית, זולת אם בית המשפט הורה אחרת."
ואכן, מעשה של יום ביומו שהרשות נדרשת לספק מידע מסוים והיא עושה כן בדרך של תעודת עובד ציבור.
כך, לדוגמה, בתביעות נזיקין, מתבקש המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") לספק נתונים על אודות העבר התעסוקתי של הניזוק-התובע או על תגמולים וקצבות ששולמו או ישולמו לתובע.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם בדבר פסק-הדין שניתן ביום 3.12.2023 על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה בעניין מכלוף.
באותו מקרה, נדוֹן ערעור על פסק דינו של בית-הדין האזורי תל אביב, במסגרתו נדחתה תביעת המערער כנגד המשיב-המל"ל בקשר לניכויים שבוצעו מגמלאותיו בְּשל חובו למל"ל.
בתמצית נציין, כי בית-הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור המערער וקבע, כי "נותרו סימני שאלה לא מבוטלים ביחס לתעודת עובד הציבור שהוגשה מטעם המוסד, סימני שאלה שלא ניתן להם מענה בין בבית הדין האזורי ובין בפנינו, ומשכך לטעמנו לא ניתן לקבל את התעודה המשלימה כלשונה".
לאור זאת, קבע בית-הדין הארצי, כי אין מנוס מלהחזיר את עניינו של המערער פעם נוספת לבית-הדין האזורי.

למַעבר לפסק-הדין, לחצו כאן.