אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

פודקסט בנושא ייבוא אישי

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס", שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלתה לערוץ שיחה עם גב' רקפת ישי, מנהלת תחום בכירה יבוא אישי ברשות המיסים, בנושא ייבוא אישי.
להאזנה, לחצו כאן.

לנוחותכם, להלן פירוט הפודקסטים שפורסמו עד כה:

הטבות מס לאנשים עם מוגבלויות (להאזנה, לחצו כאן);
תהליך ההזדהות באזור האישי באתר הרשות ושירותים טלפוניים ומקוּונים נוספים (להאזנה, לחצו כאן);
הטבות מס ליחידים (להאזנה, לחצו כאן);
המעטפות הירוקות באות (להאזנה, לחצו כאן);
כשאהיה בן 67 – יציאה לפנסיה (להאזנה, לחצו כאן);
קביעת מדיניות המס (להאזנה, לחצו כאן);
מיסוי מטבעות דיגיטליים (להאזנה, לחצו כאן);
מע"מ: מס יעיל או מקור לפערים חברתיים? (להאזנה, לחצו כאן);
הכירו את החוק לצמצום השימוש במזומן (להאזנה, לחצו כאן);
מיסוי דירת מגורים: רכישה, השכרה ומכירה (להאזנה, לחצו כאן);
כלכלה בשחור: חקירות והמאבק בהון השחור (להאזנה, לחצו כאן);
מסים בכפר הגלובלי: על מיסוי בינלאומי (להאזנה, לחצו כאן);
משחק החבילה: על יבוא אישי וקניות באינטרנט (להאזנה, לחצו כאן);
בין עבודות: על מענק הפרישה (להאזנה, לחצו כאן);
אנחנו מפעל ענק שמייצר 90% מתקציב המדינה (להאזנה, לחצו כאן);
כלכלה דיגיטלית (להאזנה, לחצו כאן);
רכבים חשמליים (להאזנה, לחצו כאן).

הוצאות מחיה לשנת 2020

החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים פרסמה את טבלות הוצאות המחיה לשנת 2020.

למַעבר להודעה בעניין זה, לחצו כאן.
למַעבר לטבלות, לחצו כאן.

הבהרת רשות המיסים לגבי חובת הדיווח במעברי הגבול

סעיף 9(ב) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 ("החוק") קובע, כי אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדַווח על כספים* שעִמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא מעל סף הדיווח של 50,000 ש"ח או 12,000 ש"ח (במעבר גבול יבשתי).**

* המונח "כספים" מוגדר בסעיף 1 לחוק כדלקמן: "מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים, וכן כרטיס תשלום ואמצעי תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש; לעניין הגדרה זו, "כרטיס תשלום" – לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי."

** ראו התוספת הרביעית לחוק.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי רשות המיסים פרסמה* הבהרה ביחס לחובת הדיווח האמורה.

* ההבהרה פורסמה באתר של רשות המיסים בעמוד המסביר על חובת הדיווח במעברי הגבול, שבו ניתן למצוא הסברים מפורטים על חובת הדיווח ואופן הדיווח וכן להוריד את טופס הדיווח, וכן במדריך המכס לתושבים חוזרים.

וזה נוסח ההבהרה:
"אם אדם נוסע עם אדם אחר חובה לדווח גם כאשר:
1. נוסע אחד מחזיק כספים שסכומם מעל סף הדיווח. העובדה שהוא נוסע עם נוסע אחר (גם אם מדובר בבן משפחה) אינה פוטרת אותו מחובת הדיווח.
2. נוסעים שונים מחזיקים כספים בבעלות משותפת כשכל אחד מחזיק בכליו סכום שהינו מתחת לסף הדיווח והסכום הכולל הינו מעל סף הדיווח, למשל כאשר מדובר בבני משפחה הנוסעים ביחד והכסף הינו בבעלות משותפת של בני המשפחה.
בכל מקרה של ספק לגבי החובה לדווח, ניתן להתייעץ עם עובדי המכס הנמצאים במעבר הגבול."

נפתחה המערכת להגשת תביעות מקוּונות בגין נזק עקיף בעקבות מבצע "מגן וחץ" ופורסמה הוראה מקצועית בנושא

הוראת-השעה

ביום 29.6.2023 פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 ("הוראת-השעה") (קישור להוראת-השעה).

במסגרת הוראת-השעה תוקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 ("התקנות העיקריות") על-מנת לקבוע מנגנון פיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו במהלך מבצע "מגן וחץ"* בתקופה שמיום 9.5.2023 עד ליום 13.5.2023, ולעניין נזקים שנגרמו באיזור שבמרחק של 0 עד 7 קילומטרים מגדר המערכת עד ליום 14.5.2023.

* המבצע הצבאי ברצועת עזה נגד אירגון הטרור הגי'האד האיסלאמי הפלסטיני.

בדומה לנעשה במבצעים קודמים, הפיצוי יינתן בגין נזקים שנגרמו בטווח שבין 0 ל-40 קילומטרים מגדר המערכת באמצעות 3 מסלולים חלופיים (מסלול מחזורים, מסלול שכר ומסלול חקלאים), כאשר מתווי הפיצוי המוצעים בטיוטת התקנות לא יגרעו מזכותו של ניזוק לקבל את הפיצוי בהתאם למסלול שבתקנות העיקריות.

הנחיות רשות המיסים

במבזק מס' 2030 מיום 3.7.2023 דיווחנו, כי רשות המסים פרסמה מסמך הנחיות לגבי הגשת תביעה לפיצויים בעקבות מבצע מגן וחץ.

למַעבר למסמך ההנחיות, לחצו כאן.

פתיחת המערכת להגשת תביעות מקוּונות

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום א' (16.7.2023) הודיעה רשות המיסים על פתיחת המערכת להגשת תביעות מקוּונות ופרסמה את ההנחיות והטופס המקוּון להגשת התביעה.
הגשת התביעות תתאפשר עד ליום 15.10.2023.

למַעבר להודעת הרשות, לחצו כאן.

הוראה מקצועית

עוד נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הוראת ביצוע בנושא "פיצויים בשל נזק עקיף לניזוק שעסקו באזור המיוחד לתקופה שמיום 9.5.2023 ועד 15.5.2023 (מבצע 'מגן וחץ')".

להורדת הוראת הביצוע, לחצו כאן.

מס רכישה ופטוֹר ממס שבח ברכישת/מכירת דירה עבור/על-ידי ילד יתום

ביום 13.7.2023 פורסם ברשומות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 103), התשפ"ג-2023 ("התיקון") (קישור לתיקון).

בגדרו של התיקון נקבע, כי לעניין שיעור מס הרכישה ברכישת דירת מגורים ולעניין הזכאות לפטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה, ילד יתום מאחד או משני הוריו לא ייחשב לחֵלק מהתא המשפחתי.

וכך צוין בדברי-ההסבר להצעת החוק הפרטית נשוא התיקון:*
"חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן – החוק), מכיר בהורה וילד עד גיל 18 כתא משפחתי אחד לעניין מיסוי מקרקעין.
ואולם, במקרים שבהם דירת מגורים נרכשת עבור ילד יתום מאחד מהוריו מכספי הירושה של ההורה הנפטר
או מתרומות הנאספות לשם הבטחת עתידו הכלכלי של הילד, רכישת דירה עבור ילד כאמור עשויה להיחשב
לרכישת דירת מגורים נוספת של התא המשפחתי של אותו ילד, ולפיכך יחולו שיעורי המס החלים על רכישת
דירה שאינה דירה יחידה או שלא יינתן פטור ממס שבח במכירת דירת ההורה.
בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כי החזקה שלפיה רואים רוכש ובן זוגו וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים כרוכש
אחד לא תחול אם מדובר בילדים יתומים מאחד מההורים.
הוראה זו תחול הן לעניין מס הרכישה והן לעניין מס שבח."

* הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 101) (רכישת דירה עבור יחד יתום מאחד מהוריו), התשפ"ג-2023, ה"ח הכנסת 80.

יושם אל לב, כי נוסח התיקון שוֹנה מהנוסח שהוצע בהצעת החוק האמורה, שכּן הוא מדבר על "ילד יתום מאחד או משני הוריו" ולא על "ילד יתום מאחד מהוריו" כפי שהוצע בהצעה.

תחולת התיקון נקבעה לגבי רכישה או מכירה של זכות במקרקעין שנעשתה ביום 13.7.2023 או לאחריו.

ניכוי הוצאות ריבית ריאלית במכירת דירת מגורים שהושכרה במסלול הפטוֹר

ביום 12.7.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין משה ותמר קליינר.
עניינו של פסק-הדין בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו התובעים (המבקשים) בחודש ספטמבר 2021 כנגד רשות המיסים בטענה כי היא גובה מס שבח ביֶתֶר שעה שהיא אינה מתירה למוכרי דירות שהשכירו את דירתם בפטוֹר ממס הכנסה במסלול הפטוֹר לנַכּוֹת כנגד השבח את הוצאות הריבית הריאלית שהוציאו לשם רכישת הדירה.

למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

הגשת דו"חות מתַקנים

פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי

במבזק מס' 2002 מיום 14.12.2022 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין חגי – אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ.

נזכיר את תמצית עוּבדות המקרה כפי שהובאה בפתח פסק-הדין:
המבקשת היא אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית, האחראית על מתן השירותים המוניציפליים והקהילתיים ביישוב בית חגי אשר נמצא בתחומי המועצה האזורית דרום הר חברון.
המבקשת מחזיקה, מזה שנים רבות, בהרשאה מאת המינהל האזרחי להפעיל מחצבה לצורך הפקת חומרי חציבה ("המחצבה").
בשנת 1991 חתמה המבקשת על הסכם עם חברת מדן – כבישים ומחצבות (1964) בע"מ ("המפעיל"), לפיו המפעיל אחראי על הקמת, מימון ותפעול המחצבה ואילו המבקשת רושמת הכנסות מתמלוגים אותם מעביר לה המפעיל הנגזרים מההכנסות ברוטו של המפעיל ממכירת חומרי החציבה.
עד שנת 2014 דיווחה המבקשת למשיב (פקיד-שומה ירושלים 2) על הכנסותיה מהמחצבה כהכנסה מעסק (בהתאם לסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה), אך במועד זה, הִחליפה המבקשת את רואי-החשבון שאחראים על הגשת דוחותיה, ואלה מצאו לנכון, לשנות את סיווג ההכנסות מתמלוגים כך שהם יוצגו כהכנסות פסיביות בהתאם לסעיף 9(2)(א) לפקודה.
ביום 29.12.2016 הגישה המבקשת דו"חות מתַקנים לשנות-המס 2011–2014 ("דו"חות המס המתַקנים") ולאחַר דיונים והתכתבויות בין הצדדים הודיע המשיב למבקשת על דחיית הבקשה לתיקון הדו"חות.
בעקבות זאת, הגישה המבקשת המרצת פתיחה לבית-המשפט המחוזי בירושלים שבגדרהּ התבקשו שני סעדים: האחד, להורוֹת למשיב לקבל ולקלוט את דוחות המס המתַקנים; השני, לקבוע כי ככל שהמשיב לא יאשר את השומות המתוקנות לשנות-המס 2014-2011 בהתאם להוראת סעיף 145(א)(2)(א) לפקודת מס הכנסה ויבקש לקבוע שומה לפי מיטב השפיטה בהתאם להוראות סעיף 145(א)(2)(ב) לפקודה, ייקָבע כי תקופת השומה האפשרית תיקָבע לפי מועד הגשת הדו"חות המתַקנים (29.12.2016).

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).

בראשית הדברים, התייחס השופט דורות לתיקון דו"חות ובכלל זאת להוראת הביצוע בנושא "אופן הטיפול בבקשת נישום לתיקון דו"ח על ההכנסות שהוגש על ידו לפקיד השומה" (הוראת ביצוע מס' 3/2018) ולפסקי-הדין בעניין ר.מ. שביט (ע"א 1134/11) ובעניין רג'ואן (ע"מ (ת"א) 1228/05).

לגופו של עניין קבע השופט, כי יש לדחות את הבקשה ממספר טעמים:
ראשית, המבקשת עצמה אינה טוענת כי התקיים שינוי עובדתי כלשהו בין מועד הדו"חות המקוריים לבקשת תיקון הדו"חות וכל שנטען הוא כי לאחַר שהוחלף הייצוג, המיַיצג החדש סבר כי ניתן לסַווג את ההכנסה בדרך שונה. טענה זו אינה מַצדיקה לאשר הגשת דו"חות מתַקנים.
שנית, המיַיצג שהגיש את הדו"חות המקוריים שָקל את הדברים והגיע למסקנה שהגיע בעניין סיווג ההכנסות באופן נכון ומתאים, וממילא אין מקום לקבל את טענת המבקשת כי המיַיצג החדש "מתקן" את המצב לטובת מס אמת.
שלישית, פניית המבקשת למשיב והעובדה שבין הצדדים התקיימו חלופת מכתבים ופגישות בנוגע לבקשה – במשך תקופה ארוכה – מוכיחה כי המשיב פעל בצורה ראויה ושָקל את הבקשה בצורה רצינית ביותר; והעובדה שרק לאחַר תקופה ארוכה דחה המשיב את הבקשה אינה צריכה להיות בעוכריו.
רביעית, בהתייחס להוראת ביצוע 3/2018, בדין מבחין המשיב בין תיקון טכני לבין תיקון מהותי ובמקרה דנא מדובר לחלוטין בתיקון מהותי שעניינו בשינוי חבות המס של המבקשת בנוגע להכנסה שאת סיוּוגה מבוקש לשנות.

לאור האמור, קבע השופט דורות, כי ממכלול הנתונים עולה, כי המשיב פעל כנדרש ממנו בנסיבות העניין ואין מקום שבית-המשפט יתערב בשיקול דעתו בנוגע לתיקון הדו"חות של המבקשת בשנים הרלוונטיות.
עם זאת, השופט הוסיף, כי האמור אינו מסכל את אפשרותה של המבקשת לשנות את הסיווג ממועד הגשת הבקשה והמשיב יפעל בעניין זה כפי חכמתו ובהתאם להוראות הדין.

הערעור לבית-המשפט העליון

המבקשת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וביום 13.7.2023 ניתן פסק-הדין.
בפסק-הדין צוין, כי לאחַר שנשמעו טיעוני הצדדים קיבלה המערערת את המלצת המותב (השופטים י' עמית, ע' גרוסקופף ו-י' כשר) וחזרה בה מערעורה ובהתאם הערעור נדחה.
עוד צוין, כי היות שהשְאֵלה לגבי אופן סיווג הכנסות המערערת נדוֹנה כיום לגופהּ בהליך תלוי ועומד, לא ייעשה צו להוצאות.

להורדת פסק-הדין, לחצו כאן.

דיווח כוזב על הגשת בקשה לסיווג חברה כחברה משפחתית

ביום א', 16.7.2023, התקבלה הכרעת הדין של בית-משפט השלום בתל-אביב בעניינו של מר שרגא ברוש ואח'.
עניינה של הכרעת הדין בכתב אישום שהוגש כנגד מר ברוש (נאשם מס' 1) וחברת א.ל.ע.א השקעות בע"מ שבבעלותו ("החברה") (נאשמת מס' 2) שלפיו מר ברוש ורו"ח בר לבב (נאשם מס' 3 ששימש כרואה-החשבון של החברה ועניינו הסתיים בהסדר טיעון לפני שמיעת הראיות) קָשרו קשר לרמות את פקיד-השומה על-ידי יצירת מצג כוזב לפיו הוגשה בקשה להכיר בחברה, אשר התאגדה ביום 29.9.2014, כחברה משפחתית כאמור בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה, בתוך שלושה חודשים ממועד היוָוסדה (כנדרש באותו סעיף) והגישו לשם כך טפסים ומכתב לוואי מזויפים כאילו נערכו ונחתמו ביום 13.10.2014.
זאת, על-מנת שרווח ההון שיווצר לחברה ממכירת מניות חברה אחרת בה החזיקה (חברת עושרד גז טבעי בע"מ) יחויב במיסוי חד-שלבי ולא דו-שלבי.
כתב האישום הוגש גם כנגד רו"ח בן ברוך (נאשם מס' 4) ששימש כרואה-החשבון של נאשם 1 ושל אחיו מר יריב ברוש.*

* מניות החברה הוחזקו על-ידי האחים ברוש בחלקים שווים ביניהם.

בית-המשפט, מפי השופטת ד' אמיר, זיכה את רו"ח בן ברוך מביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב האישום, הרשיע את מר ברוש בביצוע שתי עבירות לפי סעיפים 220(2) ו-(5) לפקודה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק העונשין וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין והרשיע את החברה בביצוע עבירה לפי סעיפים 220(2) ו-(5) לפקודה, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 לחוק העונשין וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין (קישור להכרעת הדין).

עתירה לפי חוק חופש המידע

ביום 3.7.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין פנחצ'ל בע"מ (בפירוק מרצון).

עניינו של פסק-הדין בעתירה מינהלית שהגישה העותרת לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 כנגד החלטתה של הממונָה על פניות הציבור וחוק חופש המידע במשרד האוצר לדחות בקשת מידע שהגישה העותרת לקבלת מידע לגבי דיווחים לפי חוק מיסוי מקרקעין בשנים 2020-2019, שבגדרם התבקש על-ידי מוכר נכס, בהצהרתו המקוּונת, פטוֹר ממס שבח לפי אחד מסעיפי הפטוֹר שנמנו בבקשת המידע.*

* בסופו של יום, צמצמה העותרת את עתירתה לשני סעיפים בלבד מתוך הרשימה – סעיפים 62 ו-71 לחוק מיסוי מקרקעין.

בית-המשפט, מפי השופט י' נועם, דחה את העתירה (קישור לפסק-הדין).